אנרגיה מתחדשת בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיה מתחדשת בישראל היא כלל הייצור והצריכה של אנרגיה מתחדשת בישראל. רק אחוזים בודדים מצריכת האנרגיה בישראל מקורה באנרגיה מתחדשת. המקור העיקרי של אנרגיה מתחדשת בישראל הם דודי שמש ביתיים שמספקים כ-3% מהצריכה הראשונית של האנרגיה לישראל ומשתמשים באנרגיה סולארית לשם חימום מים. מלבד דבר זה, האנרגיה המתחדשת מספקת פחות מאחוז מהאנרגיה בישראל וכוללת אנרגיית רוח מטורבינות רוח בגולן, אנרגיית זרימת מים, וכן פאנלים סולאריים ביתיים.

נכון לשנת 2007 סך החשמל המיוצר בישראל בשנה ממקורות של אנרגיה מתחדשת עומד על כ-45.5 מיליון קילו-ואט שעה. היקף ייצור החשמל בארץ בשנה הוא ב-48,379 מיליון קילו-ואט שעה. לכן, רק כ-0.09% מכלל החשמל בארץ מיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת. רוב החשמל מאנרגיה מתחדשת מיוצר בכמה פרויקטים עיקריים, והשאר – במספר רב של אתרים קטנים.[1]. נתון זה לא כולל את התרומה של דודי שמש, שהיו מעלים את התרומה הסולארית לכ-6% משוק החשמל המקומי וחסכון ניכר עוד יותר משוק האנרגיה המקומית - שכן לשם לקבל ג'ואל אחד של אנרגיה חשמלית יש להשקיע כ-2 ג'אול של אנרגיית דלק (פחם או מזוט).

במהלך שנת 2007 החל משרד התשתיות בעידוד של אנרגיות מתחדשות - ניתנו תמריצים כלכליים ליצרנים פרטיים ומסחריים בייצור חשמל מפאנלים סולאריים והוחלט על הקמת מכרז ל-2 תחנות סולאריות בנגב בעלות הספק של 250 מגה-וואט - או כ-3% משוק החשמל המקומי. ב-29 בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט על קביעת יעד של הפקת 10% מייצור החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020, ועל יעד ביניים של הפקת 5% מייצור החשמל עד שנת 2014.[1]


הפקת אנרגיית רוח בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיית רוח בישראל
טורבינות רוח ברמת הגולן

בישראל פועלות טורבינות רוח גדולות ברכס חזקה (תל עסניה) שברמת הגולן ליד היישוב אלוני הבשן, ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע.

בסוף 1980 נוסדה תכנית ניצול אנרגיית הרוח בישראל על ידי משרד האנרגיה והתשתית [2][3]. החל מסוף 1986 ועד 1993 קיימה חברת "מי גולן אנרגיית רוח" יחד עם משרד האנרגיה, מחקר בנושא ניצול תנאי החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארצות הברית ולמתקני חשמל קונבנציונליים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט שעה על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [4][5]

הייתה מתוכננת בניה של חוות טורבינות ברמת סירין בגליל. אך תוכנית זו הוקפאה או בוטלה.

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [6]

שימוש בטורבינות רוח עירוניות אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של שימור אנרגיה, כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטו-וולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10%-15% מהצריכה [7] [8]

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [9], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ומוסד שמואל נאמן, מסקנות הדו"ח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהינתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [10]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [11]

בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [12]

באפריל 2008 פרסם משרד התשתיות כי בכוונתו לאפשר התקנת טורבינות רוח ביתיות בישראל ולמכור את החשמל המיוצר לחברת החשמל בתעריפים דומים לתעריפי החשמל של לוחות סולאריים. [13]

מערכות פוטו-וולטאיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיה סולארית בישראל

ב-13 בפברואר 2006 נערך הדיון הראשון במסגרת "פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן" בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל ממערכות פוטו-וולטאיות (PV) בו קימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. המשתתפים בפורום נבחרו בקפידה עקב מומחיותם בתחום האנרגיה בכלל ובתחום המערכות הפוטו-וולטאיות בפרט.

משתתפי הפורום תמימי דעים שיש צורך בפעולות הסברה ציבוריות, ויש לקוות שהמסקנות ימצאו אוזן קשבת בממשלה ובממסד.

בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-19 בדצמבר 2007 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. לקוחות ביתיים ותעשייתיים שיתקינו מערכות סולאריות יקבלו מחברת החשמל 2.04 ש"ח על כל קוט"ש שייוצר - זאת לעומת כ-0.5 ש"ח של עלות קוט"ש לצרכן. גדול המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן. [14]

תחנות כוח סולאריות

ב-14 בנובמבר 2007 הודיע משרד התשתיות יחד עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על כוונה להכנת מכרז BOT לבנייה ותפעול של 2 תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב, שיניבו הספק חשמלי של 250 מגה-ואט, כ-3% מצריכת החשמל הכוללת של ישראל. הצפי לפרסום הראשון של המכרז הוא בינואר 2008 ובכירת הזכיין צפויה לקראת סוף 2008. [15]

אנרגיית זרימת מים

אנרגיית זרימת מים משמשת להפקת חשמל בכמה אתרים בצפון ישראל, ובהם כפר-הנשיא, גשר-שניר ובית-שאן. בסך הכול מופק באתרים האלה חשמל בהספק של 5.5 מגוואט.[1]

דודי שמש

בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד.

חקיקה בנושא

כאמור בשנות ה-80 נחקק חוק לעידוד התקנת דודי שמש. בשנת 2008 נחקקו חוקים לעידוד שימוש בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח כך שחברת חשמל תשלם למתקינים של אמצעים אלא תעריף ייצור גבוה מתעריף הנגבה על חשמל שמסופק להם.

חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דב חנין ואופיר פינס-פז קידמו הצעת חוק חדשה נוסף לאנרגיה מתחדשת היות והחוקים הקיימים הותירו על כנם מספר מעצורים בפני פיתוח כזה. גרינפיס המזרח התיכון תומכת בחוק זה [16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע
כתבות בעיתונות
חברות מסחריות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חשמל מאנרגיה חלופית בישראל מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2007


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים