כשהתאגידים שולטים בעולם (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר כשתאגידים שולטים בעולם באנגלית

כשהתאגידים שולטים בעולם (באנגלית: When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת דיוויד קורטן אודות התנהלות של תאגידים, ההיסטוריה שלהם, גלובליזציה, הסביבה הטבעית, צמיחה כלכלית וכלכלה, תרבות הצריכה וכסף. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1995, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.

קורטן בוחן את ההיסטוריה של התפתחות התאגידים בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של אדם סמית וכי הקפיטליזם של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של שוק חופשי. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו צמיחה כלכלית מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את הסכמי יער ברטון הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא מטבע פיאט שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “People-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".

הספר מבקר את תרבות הצריכה יוצא נגד הקטנת הרגולציה על שווקים, טוען כי סחר חופשי לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומיים במקום על מסחר בינלאומי.

עליית כוחם של התאגידים בארצות הברית

הפרק הרביעי של הספר מוקדש להיסטוריה של התאגידים בארצות הברית, ולתהליך שבו תאגידים הלכו והתחזקו. קורטן טוען כי בתחילה היו התאגידים המצאה חשובה שהועילה למסחר הבינלאומי. בעבר היו לתאגידים חובות מיוחדים וזכויות מיוחדות. הזכויות המיוחדות נמצאות בהיבט של הפרדה משפטית בין בעלי התאגיד לבין התאגיד עצמו, כך שאם התאגיד מפסיד כסף הבעלים מפסידים רק את סכום הכסף שהשקיעו במניות התאגיד ולא יותר מכך. לפני זה אנשי עסקים חששו להיכנס לחובות עצומים עקב השקעות שונות ונמנעו מסיכונים גדולים. בעבר הזכויות האלה הגיעו יחד עם חובות מיוחדים. כך תאגידים לא יכלו לעסוק בכל תחום שהוא אלא היו מיועדים למטרה מיוחדת וקיבלו צ'רטר (כתב זכויות) לזמן מוגבל שלאחריו פורקו.

עם הזמן קטנו המגבלות על תאגידים והם זכו בעוד ועוד זכויות. היכולת לפרק תאגידים הלכה ופחתה והם זכו בזכויות הניתנות לבני אדם כמו הגנה על חופש הדיבור והגנות נוספות שאנשים זוכים להם מטעם החוק. תאגידים השתמשו בזכויות אלה כדי לשלול זכויות אלה מבני אדם אמיתיים וכדי לבצע לובי פוליטי ולהשפיע על מדיניות ממשלתית בתחומים שונים כמו סביבתנות.

הקשרים בין תאגידים לבין ליברטרים וכלכלנים

הפרק החמישי של הספר מוקדש לקשרים בין שלוש קבוצות - אנשים עשירים ומנכ"לים של תאגידים, כלכלנים המלמדים באוניברסיטאות ופוליטיקאים וארגונים ליברטרים כמו מכון קאטו שמקדמים מדיניות למען "ליברליזם של שווקים" או שוק חופשי.

בין היתר טוען קורטן כי כלכלני התאוריה הנאו קלאסית הפכו למעין כמרים המפיצים אידאולוגיה מנותקת מהמציאות:

במסע אחר הצמיחה הכלכלית, האידאולוגיה של 'שוק- חופשי' אומצה ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. כסף הוא המדד היחידי שלה לערך, ודרכיה מקדמות קווי-מדיניות שמעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. אבל ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית, ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה. במילותיו של הסוציולוג האוסטרלי מיכאל פוסי, הכלכלה הצטמצמה לכדי "הגנה אידאולוגית כנגד התבוננות אינטליגנטית ואחריות אזרחית," והיא הכניסה ללימודי הכלכלה ברוב האוניברסיטאות אלמנט חזק של הטפה אידאולוגית.

ההבדל בין ליברטרים לבין אדם סמית

קורטן טוען לדוגמה כי ליברלים וכלכלנים עיוותו רעיונות של הכלכלנים אדם סמית ודיוויד ריקארדו, שהיו מתנגדים לדעתו להגנה על רכוש אינטלקטואלי של תאגידי תרופות לדוגמה, כמו כן לפי קורטן סמית התנגד לתאוות בצע בלתי מרוסנת כפי שניתן לראות בכלכלת התאגידים שבה יש פערים עצומים וכי סמית עצמו סלד מהתאגידים כשם שהוא סלד ממשלות גדולות

קורטן טוען לדוגמה כי אדם סמית תאר מספר תנאים לכך ששוק חופשי יוביל לרווחה. תנאי אחד הוא תחרות חופשית שבה אין מעט תאגידים גדולים אלא הרבה יצרנים קטנים. תנאי שני הוא שאין עלויות חיצוניות שמוטלות על הציבור במקום שהיצרנים או הצרכנים ישלמו את מחירם הכלכלי.

תנאי שלישי שחיוני לתאוריית השוק של אדם סמית ולתאוריית המסחר של דויד ריקרדו לדעת קורטן הוא שהון יהיה מקומי או לאומי ושניהול ההון יבוצע ישירות על ידי בעלי ההון, בניגוד להשקעות של הון בינלאומי במדינות אחרות, ובניגוד להשקעות הון שבהם ניהול ההון מבוצע על ידי מנכ"ל, בניהול דירקטוריון של בעלי מניות, שלעיתים קרובות מושקעים דרך קרן הון סיכון או דרך קרן פנסיה ואינם מודעים כלל כיצד הכסף שלהם מושקע.

קורטן מביא לדוגמה את הציטוט הבא מתוך עושר העמים, שהוא הציטוט המפורסם ביותר מהספר, המתאר את חשיבות "היד הנעלמה" ומראה שהוא מתייחס להגיון הכלכלי של העדפת תעשייה מקומית:

בהעדיפו להתבסס על תעשיה מקומית על פני תעשיה זרה, הוא [היזם] מתכוון רק לביטחון שלו, ועל ידי הכוונת התעשייה באופן כזה שהתפוקה שלה תהיה בעלת הערך הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח שלו עצמו, והוא על ידי כך, כמו במקרים רבים אחרים, מובל על ידי היד הנעלמה לקדם מטרה שאין לה חלק בכוונותיו
-- עושר העמים (ספר), אדם סמית עמוד 423.

שוק תחרותי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שוק תחרותי

בפרק השישי של הספר קורטן מציין כי מה שאפיין את ארצות הברית בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה לא היה שוק חופשי נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי הקפיטליסטים אלא שוק עם מעורבות ממשלתית. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד.

קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי הרמן דיילי ג'ון קוב ג'וניור בספר לטובת הכלל:

  • תחרות הוגנת - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של מונופוליזציה. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל יתרונות לגודל ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש קשרי הון שלטון ויכולת לובי פוליטי. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.
  • הון מוסרי או הון חברתי - שוק ללא אמון, שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד בלתי יעיל, ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.
  • רכוש ציבורי - הרבה השקעות ושירותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.
  • עלות מלאה בתמחיר. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר עלויות חיצוניות עוברות הפנמת עלויות.
  • חלוקה הוגנת. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.
  • יציבות ברת קיימה של האקולוגיה. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות המין האנושי. אסור שתהיה התחממות עולמית או דייג ייתר או שחיקת קרקעות. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על הציות להם.

ראו גם

חלק מפרקי הספר
ערכים קשורים


קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה