שימור אנרגיה
שימור אנרגיה (Energy conservation) או חסכון באנרגיה היא התנהלות להקטנת כמות האנרגיה הנצרכת תוך שמירה על תוצאה דומה, על ידי שינוי של טכנולוגיות או של התנהגות. דבר זה עשוי להוביל להקטנה של ההוצאות הפיננסיות על תחזוקה, הקטנת טביעת הרגל האקולוגית, הקטנת הזיהום, דלדול משאבים מתכלים והתרומה להתחממות עולמית, וחיזוק חוסר התלות במדינות שמפיקות דלקים מחבציים ובתאגידי אנרגיה ונשק.
אנשים או פירמות עשויים לבצע שימור אנרגיה כדי לחסוך בהוצאות או כדי לתרום לסביבה, ולדבר זה יש גם השפעות דומות ברמה הלאומית והעולמית. שימור אנרגיה נחשבת (לפחות במדינות עשירות ובזבזניות באנרגיה) לדרך זולה להתאמה של כמות האנרגיה המסופקת לזו הנדרשת - מבלי שצריך לבנות עוד תחנות כוח.
תוכן |
שימור אנרגיה לעומת אנרגיה מתחדשת
שימור אנרגיה נחשב בדרך כלל כדרך זולה יותר הן מבחינה אנרגטית והן מבחינה פיננסית, להקטנת השימוש בדלק מחצבי יחסית להחלפה שלו באנרגיה מתחדשת. כך לדוגמה מעבר ליוממות אופניים במקום מכוניות המונעת על דלק מחבצי, או מעבר מנורות ליבון לנורות לד או נורות פלורסנטיות דורשת כמות קטנה יותר של אנרגיה ושל משאבים אחרים, הן בהקמה והן בתחזוקה, יחסית לרוב החלופות של אנרגיה מתחדשת - כמו בהתאמה מכונית חשמלית המונעת באנרגיה מתחדשת או נורות ליבון המקבלות חשמל מאנרגיה סולארית.
עם זאת, בטווח רחוק יותר שימור אנרגיה, ללא שינוי של אורחות חיים, עלול לגרום דווקא להגדלת השימוש באנרגיה, על פי פרדוקס ג'בונס. בכל מקרה, שימור אנרגיה אינו מהוה חלופה למעבר מאנרגיה מחצבית לאנרגיה מתחדשת.
מפלי אנרגיה
רוב האנרגיה מתבזבזת כתוצאה מפעולות של הצרכן. בגלל החוק השני של התרמודינמיקה, כל שלב של הפקת אנרגיה גורם לבזבוז אנרגיה.
לשם דוגמה תאורטית נניח שצרכן משתמש ב 100 ג'ול של אנרגיית חשמל, תחנת הכוח צריכה להפיק 105 ג'ול חשמל בתחנת הכוח, שכן חלק מהחשמל מתבזבז בדרך בהולכת חשמל. לשם הפקת 105 ג'ול חשמל יש לשרוף פחם שמפיק אנרגיה של 130 ג'ול, שכן חלק מהאנרגיה להפקת החום להנעת טורבינת החשמל חייב להיות בלתי מנוצל. כדי לכרות פחם שיפיק 130 ג'ול יש להשקיע עוד אנרגיה במהלך הכרייה , ההפקה וההובלה של הפחם, וכן אנרגיה בבנית טחנת הכוח ובתחזוקה שלה, כך שלמעשה שהפקת 100 ג'ול צורכת לדוגמה 150 ג'ול.
שימושי אנרגיה
בארצות הברית, בשנת 2002 היתה הצריכה נטו של מקורות אנרגיה ראשוניים-97 קוואנד אנרגיה (קוואנד אחד הוא כ- 10 בחזקת 18 ג'אול). כשהנתון העולמי המקביל עמד על כ-446 קוואנד בשנת 2004. 5.9 קוואנד הפכו להיות חומרי גלם כמו פלסטיק, או חומרי הדברה. 19 קוואנד הלכו לתעשיה, 19.6 לשימוש מסחרי שאינו תעשייתי\ וביתי, 26.5 קוואנד הלכו לתחבורה. בסך הכל 35.2 קוואנד שימושו כאנרגיה מועילה, ואילו 56 קוואנד התבזבזו. מתוכם 26 קוואנד הלכו לאיבוד בשל הפסדי אנרגיה של מערכת החשמל, ו-21 קוואנד בוזבזו לריק בסקטור התחבורה.
המספרים למעלה יכולים להטעות שכן הם לא מראים את הנטל האנרגטי של כל סקטור. בשנת 2004 בארה"ב, התעשיה צרכה 33% מהאנרגיה, התחבורה 28%, בתי מגורים 21% ושימוש מסחרי 17%.
שימור אנרגיה בישראל
מסמך "סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה" מאת מוסד שמואל נאמן שבטכניון שיצא בשנת 2004, מעריך כי ניתן לחסוך עד 20% מצריכת האנרגיה השנתית על ידי פעולות פשוטות של ייעול. לדוגמה מסמך וכנס של המכון עסקו בנושא של התייעלות במערכות מיזוג. דוגמה אחרת היא דו"ח של מוסד שמואל נאמן שיצא בשנת 2002, מאת פרופסור עדנה שביב ורחל בקר והעריך כי ניתן לחסוך כ-40% מצריכת האנרגיה לחימום וקירור הבית על ידי תכנון נכון, שימוש במערכות לבידוד ומערכות לקירור וחימום טבעיים. [1]
בשנת 1992 פרסמו גדי יצחק קפלוטו ועדנה שביב סקר מקיף "קווים מנחים לתכנון אקלימי-אנרגטי של מבני מגורים באקלים ים תיכוני ממוזג-קריר וחם-לח" שבו נבדקים השפעה של פרמטרים שונים, בעיקר הגיאומטריים, על צריכת האנרגיה ותנאי הנוחות התרמית בבתי מגורים משותפים (לפי תקני הבינוי שהיו מקובלים אז). הבדיקות נעשו לגבי 2 איזורים אקלים - שפלת החוף שבה חם ולח, וההר - שבו ממוזג וקריר. ההמלצות מאפשרות לארכיטקט להתחשב בפרמטרי התכנון על התנהגות המבנה מבחינה תרמית. [1]
לטענת אדם טבע ודין מדד עצימות האנרגיה (Energy Intensity), מדד התמ"ג יחסית להוצאות האנרגיה, ישראל מפגרת יחסית למדינות העשירות בעולם [2].
בשנת 2010 פרסם משרד התשתיות מסמך המתמקד בשימור אנרגיה בשם התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל 2020 - 2010 משרד התשתיות נוקט בצעדים לעידוד חסכון באנרגיה המחולקים ל-5 תחומים[3] :
- פעולות לשינוי הרגלים של צרכנים או "שינוי שוק"
- רכישת משאב - עידוד צרכנים ספציפים לחסכון באנרגיה
- עידוד שיטות להתעיילות אנרגטית בפורייקטים חדשים
- השתתפות בפרוקייטים זעירים
- ניתוח נתונים - נתונים החיוניים לצורך חסכון באנרגיה
הפורום הישראלי לאנרגיה מקדם את נושא החסכון באנרגיה מול הממשלה והכנסת והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מקדם יוזמות והרצאות בנושא שימור אנרגיה.
ראו גם
- אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)
- הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות
- הפורום הישראלי לאנרגיה
- פרדוקס ג'בונס
- טיפים לחסכון בחשמל
- משאבים מתכלים
קישורים חיצוניים
טיפים לחסכון בישראל
- חסכון באנרגיה אתר מטעם משרד התשתיות הלאומיות
- צרכנות - המלצות לשימור אנרגיה בבית משרד התשתיות
- טיפים לחסכון אנרגיה בבית סולאר פאוור
- טיפים באתר מכשיר וואטומטר למדידת כמויות אנרגיה והספק
- הגאדג'טים שיחסכו לכם מאות שקלים בחשבון החשמל איתי טרילניק , דה מארקר, 01.04.2012
מדיניות בישראל
- שימור אנרגיה - כולל תחום המדיניות באתר משרד התשתיות
- התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל 2020 - 2010 משרד התשתיות הלאומיות
- התייעלות אנרגטית? אפשר פשוט להתפשט על שינוי קוד הלבוש כדרך להורדת התלות במזגנים
בעולם
- שימור אנרגיה בוויקיפדיה האנגלית
- הדרוג האנרגטי למכשירי חשמל של האיחוד האירופי בוויקיפדיה האנגלית
- ההתאחדות לשימור אנרגיה לקידום שימוש יעיל יותר באנרגיה ברחבי העולם
- מחקר מראה כי רוב האנשים אינם יודעים איך לחסוך באנרגיה 2010, גרינטק של ג'נרל אלקטריק
הערות שוליים
- ^ סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל - מסמך עמדה סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל - מסמך עמדה 5, יורם אבנימלך, אופירה אילון, 2006, עמ 108
| אנרגיה | |
|
מושגים: אקסרגיה - אנטרופיה - החוק השני של התרמודינמיקה - החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה - אנרגיה גלומה - יחידות מידה לאנרגיה |
 |
|
אנרגיה וסביבה: ייצור ראשוני - משאבים מתכלים - משק האנרגיה העולמי- שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הפחם - התחממות עולמית - דלק מחצבי - זיהום אוויר - עקרון העוצמה המקסימילית - חקלאות ואנרגיה | |
|
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית - אנרגיית רוח - אנרגיה גאותרמית - אנרגיית ים - ביו דיזל - אנרגיית גלי ים - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם | |
|
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס - BedZED - יוממות אופניים - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תאורת אור יום - צמחונות | |
|
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מוסד שמואל נאמן - בתי זיקוק לנפט - הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות בישראל
| |
