פסיכולוגיה חיובית
פסיכולוגיה חיובית (Positive psychology) היא ענף בפסיכולוגיה שמנסה לחזק את הבריאות הפסיכולוגית של אנשים בגישה של "רפואה מונעת" ועל ידי כך לאפשר שגשוג של אנשים וקהילות. זו גישה חדשה יחסית שמנסה לשפר את החיים של כלל האוכלוסיה ואינה מתמקדת דווקא במקרים פתולוגיים בהם עוסקים לרוב ענפים אחרים בפיסכולוגיה ופיסכיאטריה.
בעוד שפסיכולוגיה רגילה משולה לרופא שמטפל כבר באנשים שחלו, פסיכולוגיה חיובית דומה ל"טיפת חלב" או לרפואה הוליסטית שמנסה למנוע את הבעיות עוד בטרם התרחשו ואף להעשיר את החיים ולחפש תשובות לשאלות כמו מה יכול לתת לאנשים יותר אושר ותקווה.
תוכן |
היסטוריה
אפשר להצביע על הוגים וזרמים נוספים שהיו רקע לגישה זו כמו הגישה האקזיסטנציאליסטית שמיוצגת בספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" או פרמידת הצרכים של מאסלו - גישות שמדגישות מניעים חיוביים בהתנהגות האנושית.
הפסיכולוגיה ההומניסטית התפתחה בשנות 1950, והיא הדגישה שלאנשים יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור, וכן שאדם פועל לחיפוש משמעות, ערכים ויצירתיות.אברהם מאסלו שפיתח את "פירמידת הצרכים של מאסלו" הסביר את מקורות המוטיבציה האנושית, וחשיבותה במיוחד בכך שאם כל התנאים הסביבתיים מאפשרים זאת, האדם מחפש מימוש עצמי.
הוגים נוספים מזרם זה הם קארל רוג'רס ואריך פרום - וכולם פיתחו תאוריות ופרקטיקות מוצלחות שכוללת את האושר האנושי. לאחרונה יש חיזוק לתאוריות אלה קיבלו חיזוק אמפרי ממחקרים של פיכולוגים הומיניסטיים וחיוביים, בעיקר בתחום של תאוריית הבחירה עצמית.
תרפיית הגשטאלט היא תראפייה שהתפתחה מתוך הפסיכולוגיה ההומניסטית. בשיטה זו מתשמשים בכלי אומנותיים בנסיון להבין את האדם בהווה ועם פחות דגש על אירועים בעבר, תוך נסיון לקחת אחריות על החיים בהווה.
ד"ר מרטין זליגמן (Martin Seligman), נחשב לאבי הפסיכלוגיה החיובית. זליגמן הוא פסיכולוג אמריקאי יהודי שהתמחה בתחום הפסיכולוגיה של האושר. [1]
האם אושר הוא תכונה נרכשת או מולדת
אחת השאלות היא מה גורם לחלק מהאנשים להיות מאושרים יותר ולאחרים לחוות דיכאון? האם אושר הוא תכונה נרכשת.
זליגמן מתייחס לנושא של חשיבות החיוך כאיתות לאושר באחד מספריו: חלק מהאנשים מחייכים למצלמה מתוך תחושת אושר אמיתית וחלק מתוך נסיון לספק חיוך מזוייף כדי לרצות את הצלם או מישהו אחר. קל למדי להבחין בין סוגי החיוך לפי סוגי הקמטים בפנים הנוצרים עם החיוך.
כמה חוקרים לקחו צילומי מחזור של סטודנטיות במכללה בארה"ב ובדקו את סוג החיוך שהופיע על התמונה. לאחר שנים ממועד הצילום המקורי הם יצרו קשר עם הנשים ותחקרו אותן על מידת האושר שלהן מהחיים. הסתבר שיש קשר חזק בין חיוך כן ואמיתי לבין אושר ורווחה אישית. המסקנה של זליגמן ואחרים הוא שאושר אישי הוא דבר שמוטבע בצורה חזקה באישיות שלנו וגם מוקרן החוצה באופן ספונטני. [2]
חומריות, אושר יחסי ועוגני אושר
לפי המחקרים של כהנמן וטברסקי השפעת העושר החומרי על האושר היא בעיקר באמצעות מדידה יחסית, כך שהנחה של כמה שקלים יכולה לשנות עבור ישראלים בתאילנד, והנחה של כמה אלפי שקלים לא תראה משמעותית בקנייה של דירה יקרה.
חיים ללא תסכול או חיים במין "גן עדן" אמורים להיות לפי התאוריה חיים משעממים מאוד ובלתי מספקים. התפתחות תקינה חייבת לכלול חוויות של תסכול. חיי גן העדן יהפכו לעוגן הבא שממנו יהיה צריך לעשות את השינוי הבא. קימים "עוגני אושר" - מדרגות שהם חשובים לפני שמשיגים אותם (דירה מפוארת, מבחן חשוב, רכב מנהלים וכו') אבל לאחר השגתם החשיבות שלהם לאושר נעשית זעירה. [3]
קישורים חיצונים
- פסיכולוגיה חיובית בויקיפדיה האנגלית
- פסיכולוגיה חיובית ומהות האושר האנושי קרן קפלן, פסיכולוגית קלינית, פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני.
- ראיתי אנשים מאושרים על ספרה של פרופ' סוניה ליובומירסקי, טל שיינדר, כלכליסט, 24/08/2011.
