מיתון תנועה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיתון תנועה (Traffic calming ) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את הבטיחות של הולכי רגל ושל רוכבי אופניים וכדי לשפר את האקולוגיה עירונית של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג עירוניות מתחדשת והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה.

מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בשביל

אזור מיתון תנועה הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של הולכי רגל כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך.

תוכן

רקע

במחצית השניה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל, וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

אמצעים פיזיים למיתון תנועה

מיתון תנועה אינו פתרון מקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות הסברה ובניית הרגלים.

שער

בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ובהירים לנהג בצורה ברורה שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.

אמצעי ריסון

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) והסטות התוואי ואיי תנועה.

הסטות תוואי הן הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות לפתח מהירות גבוהה.

חתך הרחוב

אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, כניסה לבית ספק, גינה וכו'.

היבט אחר הוא ביטול שלטים בצמתים כך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.

אלמנט נוסף בו משתמשים הוא הגבהת מעברי חצייה, דבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט.

השפעות על התחבורה ועל הבטיחות בדרכים

הורדת הכמות והחומרה של תאונות הדרכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תאונות דרכים

סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ -30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד, והסיכוי למוות ולפציעה קשה יורד אף הוא במקרה שתאונה התרחשה יורד אף הוא.

מהירות משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה ועל תוצאותיה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של-48 קמ"ש הוא בעל סיכוי של 45% למות מהתאונה. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל- 85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [1]

לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל –0, והתאונות בכלל צומצמו ב – 50-70 אחוזים.

לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [2]:

  • עליה של 50% בשימוש באופניים
  • ירידה של 57% בתאונות קטלניות
  • ירידה של 45% בתאונות קשות
  • ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות
  • ירידה של 43% בתאונות שמוערבים בהן הולכי רגל.
  • ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים
  • ירידה של 16% בעלות של תאונות דרכים
  • ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.

שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של במפמרים לאיזור משוייכת להורדה של 53-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם. מחקר של 43 תוכניות למיתון תנועה ברחבי העולם מצא כי תוכניות אלה הובילו להקטנה של תאונות דרכים בשיעור של 8-100%. [3]

השפעות על התחבורה

בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות יוממות לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהם עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך רק במספר דקות בודדות.

מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא פקקי תנועה ומהירות הנסיעה נמוכה מאד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.

השפעות נוספות

השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר בהליכה ברגל ובנסיעה באופניים. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות רעש, פקקי תנועה, תאונות דרכים וזיהום אוויר. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים.

אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.

השפעות חברתיות וכלכליות

הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את בטיחות הולכי הרגל וכדי להפחית את הרעש ואת זיהום האוויר מצד תחבורה ממונעת. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי תכנון עירוני מוטה מכוניות. מחקר Livable Streets על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'.

לפי יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.

ראו גם

אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - אגדה אורבנית (סרט) - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - יוממות אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור -אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים לדוגמא: קוריטיבה - פורטלנד - BedZED - מסדאר - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - שיקגו - בוגוטה - מלבורן

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הנצחון - מיתון תנועה

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית -ישראל בשביל האופניים - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויצ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות (ספר) - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות-אומת הפרברים- אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


אופניים

מושגים ודוגמאות: תחבורת אופניים - תחבורת אופניים בישראל - תחבורת אופניים בהולנד - תחבורת אופניים בקופנהגן- תחבורה פעילה - אופניים חשמליים

אופניים

תשתיות ומדיניות: שבילי אופניים - שדרת אופניים - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להמנע מפגיעת מכוניות - קסדת אופניים - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים


קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים