אי שוויון בריאותי בישראל

אי שוויון בריאותי בישראל הוא הקשרים בין אי השוויון בישראל לבין נושאי בריאות. הדבר כולל את ההשלכות של פערים כלכליים בישראל על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אוכלוסיות שונות של תושבי ישראל; את ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק ממלכודת עוני, וכן את את השפעת הפערים כלכליים וחברתיים על הבריאות של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על הפרטת מערכת הבריאות והשפעות אחרות.

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפעיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, מוצע (יהודים, ערבים, אתיופים, רוסים), גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש), השתתפות בשוק העבודה ו אמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות אבל נשים חרדיות עוסקות בהרבה פעילות גופנית.

לא כל ההבדלים הם לרעת שכבות חלשות יותר. לדוגמה נשים יהודיות,נשים בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) מעשנות יותר יחסית לשאר האוכלוסיה, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של אלכוהול. עם זאת, הבדלים רבים אחרים כמו פעילות גופנית, עישון, תמותת תינוקות, בריאות שיניים, ושיעור תמותה הם לרעת אכולוסיות חלשות יותר.

השלכות של אי שוויון על מדדים בריאותיים בעולם

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה והשמנה תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר The Spirit Level של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

התנהגות בריאותית וחשיפה לגורמי תחלואה

פעילות גופנית

31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב בתחבורה פעילה ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצע אשכנזי (ועולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצע מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21% כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל הכנסה.

הבדלים נוספים הם מידת הדתיות. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים מול חרדים ודתיים. אצל הערבים החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ו נשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו22% בהתאמה)

עישון

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האכולוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ 4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).

נשים רווקות וגרושות מעשנות פי 2 יחסית לנשים נשואות: כ-30% לעומת 15%, בגברים הנתונים הם דומים אבל פחות דרמטיים. 42% לרווקים, 48% לגרושים מול 33% לנשואים. מקרב הגברים, רק 23% בעלי תעודה אקדמית מעשנים לעומת 48% מעשנים שאין להם תעודת בגרות. לנשים נתונים אלה עומדים על 22% מול 13%. בקרב מובטלים יש שיעור עישון של 44% לעומת 40% במועסקים, וההבדל דרמטי יותר בקרב נשים - 31% לעומת 22% בהתאמה.

חשיפה לזיהום

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר לזיהום בעיקר בגלל קרבה למפעלים מזהמים או למפגעי זיהום אוויר כמו התחנה המרכזית בתל אביב. אוכלוסיה עניה יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה.

רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, ואם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים. הדוגמאות כוללות את רמת חובב בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, זיהום האוויר במפרץ חיפה, זיהום אזבסט בנהריה, וכן מפעלי חוד פלדה ותעשיות אלקטרוכימיות מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה.

החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו החלשות המערכת החיסונית, מחלות סרטן ומחלות לב ריאה. כך לדוגמה יש חשד כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה בתעשיות אלקטרוכימיות. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק בחומרי הדברה בתחלואה בסרטן ובפרקינסון, וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) לסרטן השד.

תוחלת חיים

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים.

תמותת פגים ותינוקות

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% מממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה. [1]. לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעות תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.

נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים

על פי סקר שנערך עבור ההסתדרות הרפואית ושפורסם במאי 2008, שליש מהאנשים בישראל נאלצים לוותר על תרופות בגלל מחסור בכסף. הסקר מצביע על גידול באי השיווין הבריאותי בין אוכלוסיה עשירה וענייה, בין מגזרים אתניים ובין תושבי המרכז לפריפריה. באוזרי הפריפריה בישראל שיעור התחלואה והתמותה נמצא בעלייה.

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [2]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[3]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[4]

מאבק חברתי למען שוויון בבריאות

צוות הבריאות בוועדת ספיבק יונה פרסם נייר עמדה בשנת 2011 אודות אי שוויון בבריאות[5]

המטה הציבורי לשוויון בבריאות היא קואליציה של ארגונים ופעילים הפועלים לצמצום של פערי הבריאות בישראל בין אוכלוסיות שונות כמו עניים ועשירים, פריפריה ומרכז, יהודים וערבים ועוד.

תחלואה כמלכודת עוני

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק ממלכודת עוני - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוה יותר למצב חברתי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את אי השוויון בחברה.

• התמכרות לסמים ולאלכוהול נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.
• השמנה נפוצה בקרב חלק מאוכלוסיות העניים, בעיקר בקרב עניים עובדים. זאת בשל מודעות נמוכה יותר לתזונה בריאה, ובשל מחסור בזמן לבישול וזמינות ומחיר זול של מזון עתיר סוכר , שומן ופחמימות ודל באבות מזון וויטמינים. ההשמנה מקושרת כיום לבעיות לב-ריאה ולתחלואה בסרטן.
• השמנה ותזונה לקויה קשורות גם לסוכרת, שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב.
• אי שוויון מקושר גם לעליה בבעיות נפשיות בכלל האוכלוסיה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים , צבירה של הון אנושי ופגיעה ביכולת ההשתכרות.

אי שוויון ותהליכי הפרטה

תהלכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.

מצד אחד, הפרטת הבריאות הציבורית פרושה שהעניים יותר מקבלים שירותים גרועים יותר, היות ובסיס המס של מערכת הבריאות הציבורית קטן והם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית. כמו כן, בגלל כשלי שוק במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסיה ויוצרת בה עיוותים ואי-יעילויות - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סכומים ציבוריים ופרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות.

מצד שני אי שוויון כלכלי באוכלוסיה מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור זה להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית.

קישורים חיצוניים

• אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010
• צוות רפואה בוועדת המומחים של ספיבק יונה.
• המטה הציבורי לשוויון בבריאות קואליציה של ארגונים ופעילים למען שוויון בריאותי בישראל.
• דו"ח מש' הבריאות: העניים חולים יותר מהעשירים דן אבן, הארץ, 29.11.2011