תעשיית התרופות

עסקי התרופות או "תעשיית התרופות" מורכבת מהתאגידים שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם. חלק מעסקי התרופות מורכב מייצור של תרופות ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות או בתרופות בעלות פטנט. הן כפופות למספר רב של חוקים וגם מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינה , אישור ושיווק של התרופות.

חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של רפואה ציבורית. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות, בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד.

האינטרס הכלכלי ארוך הטווח של חברות התרופות היא חברה שבה תרופות נצרכות על פני תקופות ארוכות. לרוב חברות התרופות יש תמריץ כלכלי נמוך למצוא את הסיבה היסודית לתחלואה במחלות קטלניות או באופן כללי לייצר טיפולים זולים וחד פעמיים למצבי תחלואה שונים.

חברות התרופות הגדולות

10 החברות הגדולות בעולם כוללות את החברות הבאות (נכון לשנת 2008):

• נוברטיס (שוויץ),
• פייזר (ארצות הברית)
• באייר (גרמניה)
• גלקסוסמיתקליין (בריטניה)
• ג'ונסון אנד ג'ונסון (ארצות הברית)
• סאנופי-אבנטיס (צרפת)
• הופמן-לה רוש (שוויץ)
• אסטראזנק (שוודיה - בריטניה)
• מארק אנד קו (ארצות הברית)
• אבוט לאברטואיז (ארצות הברית)

בסה"כ, 10 חברות אלה מעסיקות (נכון לשנת 2006) כמיליון בני אדם ברחבי העולם באופן ישיר, הן בעלות רווח של כ- 78 מיליארד דולר בשנה, ומכרו תרופות בסכום של 366 מיליארד דולר (להשוואה, התמ"ג בישראל הוא 200 מיליארד דולר).

שיווק

חברות התרופות משקיעות כסף רב על פרסום, שיווק ולובי פוליטי. בארצות הברית לבדה, הוציאו חברות התרופות 19 מיליארד דולר בשנה על קידום מכירות. הפרסום נעשה בירחוני בריאות, כמו גם באמצעי תקשורת מרכזיים יותר. במספר מדינות, ובאופן בולט בארצות הברית, לחברות התרופות מותר לפרסם ישירות לציבור הרחב (פרסום תרופות במרשם נמצא תחת פיקוח בחוק בארה"ב משנת 1987). חברות התרופות מעסיקות אנשי מכירות כדי לשווק את התרופות באופן ישיר ואישי לרופאים ולאנשים אחרים שעוסקים ברפואה. בחלק מהמדינות, חברות התרופות מעסיקות לוביסטים כדי להשפיע על פוליטקאים, מחוקקים וקובעי מדיניות.

השיווק לאנשים העוסקים ברפואה כמו רופאים, סייעים ואחיות הוא מרכזי בגלל שאנשים אלה כותבים מרשמים שקובעים באיזה תרופה הלקוח ישתמש. חברת תרופות בינונית מעסיקה כ-1000 נציגי מכירות. החברות הגדולות מעסיקות עשרות אלפי נציגים כאלה, כאשר 100,000 מהם נמצאים בארה"ב ומנסים לשכנע כ-120,000 אנשים שתפקידם לרשום תרופות. מספר הנציגים הוכפל ב-4 השנים בין 1999 לשנת 2003. חברות התרופות מוציאות 5 מילאירד דולר לשכנוע צוותים רפואיים, והן נעזרות בשירותים של חברות המתמחות במחקרי שוק בתחום הרפואה, שמבצעות סקרי שוק בין רופאים ואנשי מקצועות הרפואה.

לובי פוליטי

ערך מורחב - לובי בישראל

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד סרטן צוואר הרחם על ידי רונית תירוש ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[1]

ביקורת על תעשיית התרופות

טיפול בתסמינים ולא במניעה

גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בסימפוטמים על פני זמן רב במקום במתן מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.

ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומיאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: סוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות נפשיות ובעיות שינה. [2]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם.

המנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים

פעמים רבות רופאים נמנענים מאיזכור של אפשרויות טיפול קלות ופחות דרסטיות יחסית לתרופות או לטיפולים יקרים אחרים. הדבר נובע בגלל שילוב של סיבות כמו חוסר ידיעה, מחסור במחקרים מסודרים על טיפולים אלה, ובגלל אינטרסים של רופאים לעבוד עם חברות תרופות.

לשם דוגמה, להפרעות קשב וריכוז ניתן לטפל על ידי תוכנות מחשב, על ידי תוספי מזון של אומגה 3, תרופות טבעיות ועוד, אך רופאים רבים נמנעים מלהמליץ על טיפולים אלה וממליצים בקלות על מתן ריטלין. במקרים של כאבי ראש, או כאבים אחרים, רופאים יכולים להמליץ על כדורים נגד כאבים, במקום לנסות להבין את המקור לכאבים, דבר שיכול לנבוע מחוסר שינה, ממתח, תזונה לא מאוזנת ועוד.

איבחון יתר ומינון יתר של תרופות

בתחומים שונים של בעיות פסיכולוגיות או בעיות התנהגות, בעיקר בתחומים של הפערת קשב וריכוז בקרב ילדים, או הפרעה דו- קוטבית בקרב ילדים יש טענה כי קיימת מגמה של אבחון לא מדעי של התסמינים. ד"ר שלומית לוריא, רופאת משפחה, טוענת כי עד היום, אין הגדרה ברורה של הפרעת קשב וריכוז. טענה דומה קיימת לגבי זיהוי מוגזם של הפרעה דו קוטבית בקרב ילדים. טענה נוספת היא כי לרופאים יש "יד קלה על ההדק" בהקשר של המלצה על לקיחת תרופות כמו ריטלין. לטענת משרד הבריאות רק 2% מהילדים בגיל 5-17 נוטלים ריטלין, אולם לפי מחקרים אחרים (ממקור לא ידוע) אחוז זה גבוה בהרבה ועומד בסביבות כ-10% מהילדים נוטלים ריטלין.[3]

אחוז הילדים הסובלים המאובחנים כבעלי הפרעות התנהגות שונות, עלה מאד בשנים האחרונות, ואיתו כמות התרופות שניתנות לילדים. בחלק מהמקרים יש תופעות לוואי בריאותיות והתנהגותיות שגורמות למשפחות לתת עוד ועוד תרופות. לעיתים התרופות ניתנות תוך איומים על המשפחה לגבי המשך הלימודים של הילד ועוד. לנטילת התרופות כמו ריטלין יש תופעות לוואי נוריולוגיות שונות כמו "טיקים", "נמלים" ועוד. [4]

טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפיסכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפיסכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיארים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[5]

שיווק מחלות (שינוי תודעת הציבור)

הסרט "איך משווקים מחלות" טוען כי תעשיית התרופות מנפתחת באופן מלאכותי בעיות בריאות קלות, וגורמת להן להחשב על ידי הציבור ועל ידי הרופאים כבעיות קשות המחייבות טיפול תרופתי. [6] התעשייה מבצעת דברים אלה על ידי שילוב של שכנוע של הציבור בחומרתן של בעיות קלות, על ידי שיווק וטכניקות של תרבות הצריכה, וכן בהפרטת המחקר (ראו בהמשך).

הסרט מראיין את bruno taussaint עורך בפועל של הירחון הרפואי prescrire. ברונו טוען כי במקום לנסות למצוא תרופות חדשות למחלות ידועות. תעשיית התרופות הופכת את התהליך - היא מחפשת כיצד "לייצר" באופן מלאכותי תודעה של מחלות חדשות כדי שניתן יהיה לתת מענה למחלות אלה על ידי תרופות וחומרים כימיים שמצויים כבר בידי חברות התרופות.

דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת הפרופסור הצרפתי לרפואה פליפ איבן (Philippe Even) המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו המוני בנושא זה ב- 30 ירחונים שונים, במטרה להלך איימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק חומר זהה לזה הפעיל בתרופת הפרוזאק. [7], כיוון שהפטנט על פרוזרק הסתיים והיה צריך למצוא שווקים חדשים. איבן הוא מתנגד ידוע לתעשיית התרופות לצד היותו רופא וחוקר בעל שם שפרסם מאות מחקרים ומספר ספרים[8].

הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".

הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור דכאון ומניה דפרסיה.

הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע

מספר מבקרים של תעשיית התרופות מצביעים על כך שתעשיית התרופות מקדמת את הפרטת המחקר הרפואי, כך שרופאים ומערכת הבריאות ינקטו בצעדים נוחים לתעשייה. לדוגמה כדי כך שתוצאות מחקרים רפואיים יהיו מוטות לכיוון שנוח לממן המחקר, וחסר מימון למחקר איכותי שעשוי למצוא טיפולים זולים, השפעות של הרגלי חיים וכו' במקום התרופות הנמכרות. השפעות אחרות קשורות בהרחבת תחום התחלואה כך שאנשים בריאים יוגדרו כבעתלי סיכון.

על פי סרט הקולנוע התעודי, "איך משווקים מחלות?", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. [9]

לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי הכולסטרול שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מיתר לחץ דם שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. [10]

בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בנסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [11]

גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל.[12] מימון זה עלול ליצור שני ניגודי אינטרסים. ניגוד אינטרסים אחד הוא שהיצרן שמממן את המחקר שאמור לבדוק את יעילות התרופה, כך שעלולות להיווצר תוצאות מוטות (לדוגמה גניזה של מחקרים שהראו חוסר הצלחה). ניגוד אינטרסים אחר הוא בין בטיחות החולים וטובתם הרפואית לבין חברת התרופות. לחברת התרופות יש עניין בהצנעת סיכונים לחולים ובניתוב חולים אל הניסוי ולא לאפיקי ריפוי אחרים שעשויים להיות מועילים יותר או בטוחים יותר. מסיבות אלה קיים מתח בין תעשיית התרופות שרוצה לקיים עוד מחקרים, לבין משרד הבריאות שמפקח על הניסויים, ומנסה לטענתו לשמור על טובת החולים.

הרופאים נמצאים בתווך, מצד אחד יש להם אינטרס למשוך תקציבי מחקר גדולים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית ולהעצים את יוקרת המוסד, מצד שני ניצב האינטרס העליון של החולה - לקבל את הטיפול הטוב ביותר. הצורך למשוך תקציבי מחקר עלול לגרום לרופאים להתפשר באשר לקריטריונים ליעילות ובטיחות התרופות והטיפולים הנחקרים. [13]

תרומה לעמידות לאנטיביוטיקה

ערך מורחב - עמידות לאנטיביוטיקה

ארגון הבריאות העולמי הכריז שעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון שחפת ומלריה. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה בחברות התרופות. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים.

פיתוח תרופות לעשירים

ביקורת אחרת באה מצד גורמי בריאות, גורמים הומניטריים וגופים הפועלים למען העולם העני. רוב התרופות המפותחות בעולם מיועדות לטיפול במחלות המפריעות לאזרחי העולם העשיר, כמו מחלות לב, ומאמץ קטן בהרבה ניתן לטיפול מחלות הקוטלות מיליונים במדינות העניות כמו איידס, מלריה, שלשול או כולרה.

תעשיית התרופות בישראל

פארמה ישראל, הוא ארגון הגג של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל. הארגון מייצג כ-16 חברות-בנות ישראליות, שהן הנציגות של חברות התרופות העולמיות. פארמה ישראל מכריזה כי היא שותפה לעיצוב מדיניות הבריאות של מדינת ישראל. [14] משנת 2007, מנכ"ל הארגון הוא גיא גורצקי.

בשנת 2010 פרסם משרד הבריאות דו"ח המתאר קשרי מימון בין חברות התרופות, לבין גופים במערכת הבריאות כמו קופות החולים, בתי חולים, משרד הבריאות ורופאים בכירים. לפי הדו"ח כל הגופים הרשמיים קיבלו מימון מחברות התרופות. בעיה אחת של קשרי מימון בין החברות לבין קופות החולים היא שנציגי קופות החולים משתתפות בוועדת סל התרופות, המכריעה מדי שנה אילו תרופות חדשות ייכנסו לסל הציבורי, דבר זה יוצר ניגוד אינטרסים שבו עלולים להמליץ על תרופה מסויימת או להתעלם מבעיות שלה, בגלל קשרים כלכליים. ניגוד אינטרסים נוסף הוא שקופות החולים מפרסמות הנחיות קליניות לרופאים ולבתי המרקחת, המורות לנפק תרופות מסוימות, במקרים שבהם קיימות כמה חלופות טיפוליות במחלה. לפי הדיווח, ב-2010 קיבלה קופת חולים כללית תרומות מ-11 חברות תרופות, מכבי משמונה חברות, לאומית מארבע חברות ומאוחדת משלוש חברות.[15]

לצד העניין שלהן בישראל כשוק צריכה לתרופות (שהוא שוק קטן מאד), יש לחברות עניין בתעשיית הביו-טק הישראלית בחיפוש אחר חברות סטארט-אפ ישראליות שניתן לרכוש אותן.[16]

בנוסף לארגון, קיימת גם טבע, שהיא אחת החברות הגדולות במשק, המתמחה בתרופות גנריות. קיים מאבק בין טבע שהיא יצרנית של תרופות גנריות, לבין החברות התרופות האמריקאיות, בהקשר של זכויות יוצרים על תרופות. טבע מעוניינת בפרשנות מקלה על זכויות היוצרים ולתאגידים האמריקאים אינטרס הפוך. והם האשימו כי בישראל החקיקה בהקשר זה הושפעה באופן חזק מידי על ידי האינטרסים של חברת טבע, כך שישראל הושמה ב"רשימה שחורה" של מדינות שמפריות פטנטים רפואיים.[17]

ספרים

• The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It, Marcia Angell . מרסיה אנג'ל,[18] רופאה והעורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine טוענת בספר כי חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר, וכי השוק רווי בתרופות דומות להורדת לחץ דם ונגד דכאון במקום בתרופות אחרות. הכותבת טוענת כי רוב המחקר לא מבוצע בחברות התרופות אלא במוסדות מחקר של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים במימון ממשלתי.
• Selling Sickness: How the World's Biggest Pharmaceutical Companies Are Turning Us All Into Patients ספרם של העיתונאי הרפואי Ray Moynihan ושל העיתונאי המדעי Alan Cassels על הגדלת השיווק של תרופות על ידי הגדרה מחודשת של בעיות רפואיות כ"מחלות" או על ידי הגדרה מחודשת של מצב רפואי כך שזה יכלול אחוז גדול יותר של האוכלוסיה.
• Confessions of an Rx Drug Pusher Gwen Olsen,2009 סיפור אוטוביוגרפי של משווקת תרופות לשעבר.
• Overdosed America: The Broken Promise of American Medicine ,John Abramson MD, 2008

קישורים חיצוניים

• תעשיית התרופות בויקיפדיה האנגלית.
• פארמה ישראל ארגון הגג של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל.
• יחסי הגומלין בין תעשיית התרופות והרפואה - ההשפעות על המטופל הרצאה של פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה לרפואת המשפחה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בקורס רפואה בשירות האדם או בשירות ההון, המכללה החברתית כלכלית, 11.11.2009
• סרטון עם נאום ביקורת על חברות התרופות מאת ד"ר ג'ון רנגן וירפן המנכ"ל לשעבר בחברת התרופות השוודית איליי לילי
• רמאות מקצועית, פרופ' אבינעם רכס על מעשי רמייה של חברת התרופות "וויית" (Weyth), 30/08/09, הארץ
• עדותה של גוון אולסון אשת שיווק לשעבר של תרופות פסיכיאטריות לגבי נהגים פסולים בשיווק תרופות.
• גלולה מרה פרק מתוך הסדרה "מה הורג אותנו?", מאת ד"ר רפי קראסו ואורנה בן דור, ערוץ 10, ספטמבר 2008
• לוביסטים מחברות תרופות הסתננו לדיוני ועדת סל הבריאות 26.10.09, ynet
• דו"ח מגלה את הקשר ההדוק בין חברות התרופות למערכת הבריאות דן אבן,05/05/11 הארץ
• ד"ר שולמית לוריא מזהירה מ ריטלין ל הפרעות קשב וריכוז סרטון ביו טיוב נגד ריטלין ובעד תרופה ללא מרשם, קור ולול
• רווח קטלני תוכנית טלווזיה וראיונות עם עשרות מומחים בתחומי הפסיכולוגיה , הפסיכיאטריה, אנשי משפט ועוד שטוענים להתנהלות לקויה, אבחון יתר והחדרת תרופות מיותרות בשיתוף פעולה בין תעשיית התרופות והממסד הפסיכיאטרי.
• דו"ח משרד הבריאות על תרומות של חברות התרופות בישראל (ללא ציון גובה התרומה), לשנת 2009:

טבלה 1, טבלה 2,טבלה 3,טבלה 4,טבלה 5, גופים שהצהירו שאינם תורמים

• איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת על הסרט התעודי "איך משווקים מחלות?" (Branding Illness) ביס דוקו. 18.07.2011