קציר מי נגר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קציר מי נגר ( RUNOFF RAINWATER HARVESTING או Rainwater harvesting) או קציר מי גשם הוא שיטה המשמשת בפרמקלצ'ר ובשיטות דומות של חקלאות בת קיימא לשם איסוף מי נגר מתוך אגן מי גשמים לתוך נקודה מסויימת שבה יש בריכה, בור מים או חורש. מאוחר יותר ניתן להשתמש במים לשם השקיית עצים וצמחים באקלים צחיח או דל בגשמים. העצים או הבריכה בתורם מאפשרים למים להיכנס לאדמה ולהאגר בה, במקום להתאדות חזרה או לזרום לים. בנוסף, ניתן להשתמש במי נגר להגדלת מאגרי המים ושיקום בארות, למשל בעזרת ביופילטר [1].

שימוש נוסף לקציר מי נגר הוא מניעה של חלחול מים תחת יסודות של בית. באופן זה קציר מי נגר משתלב עם בניה ירוקה.

יעור תלוי קציר מי נגר הוא שיטה שבה משתמשם בקרן הקיימת לישראל כדי לתמוך ביערות בישראל באיזורים צחיחים.

קציר מי גשם בשטח מדברי

אדמות לס המאפיינות את המדבר הישראלי הן אטימות למים ולכן מי גשם שנופלים במדבר זורמים על פני השטח בשטפונות אל הים. ים המלח או מפרץ אילת. כדי לנצל מים אלה החלו להקים בישראל לימן. לימַ‏ן (ביוונית: λιμήν - נמל) הוא מערכת ללכידת מי שטפונות הנוצרת כתוצאה מהקמת סוללת עפר מלאכותית באפיק נחל אכזב, באזורים מדבריים או מדבריים למחצה. סוללות העפר יוצרות את צורת האות "ח" כאשר המפתח פונה אל אפיק הנחל.[2]


איסוף וניהול סביבתי של מי גשם בעיר

בעיר פורטלנד באורגון החלו בתוכנית לאיסוף מי גשם עירוניים כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה בטוחה להשקיית גינון, להפוך את הרחוב לנעים יותר וכדי למנוע הצפה של מערכות הניזוק העירוניות ולמנוע זיהום מים ולשפר את איכות מי התהום. בחלק מרחובות העיר מותקנים התקני צמחייה שמווסתים את מי הגשמים אליהם. רחובות כאלה מכונים "רחובות ירוקים". [3] [4] החזון הכולל יותר של ניהול המים בעיר נקרא "עיר כחולה-ירוקה".


הוספת צמחייה ברחוב ומניעת ההצפה שלו במי גשם הופכים את הרחוב לידידותי יותר להולכי רגל הן על ידי שיפור בטיחות הרחוב ומניעת החלקות, הן על ידי שמירה על הולכי הרגל יבשים יותר (הן מפני מים על המדרכה והכביש, והן מפני השפרצה של מכוניות), והן על ידי הרגשה נעימה יותר ברחוב. לדוגמה מחקר של Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים. בערים קטנות ההפרש עמד על 9% ובערים גדולות על 12%.[1] [5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ניהול מי גשם בעיר - רחוב ירוק

הערות שוליים

  1. ^ Kathleen L. Wolf, “Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


מים

מושגים: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - משק המים בישראל - מים אפורים

זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה