תחבורת אופניים בגרמניה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחוב אופניים בעיר ברמן, גרמניה. רחוב האופניים מאפשר שילוב בטוח של הרוכבים בתנועת המכוניות תוך שהוא מאפשר חניה ברחוב וכן תנועת מכוניות. במקרה זה בוטלו שבילי אופניים שהיו ברחוב, לטובת הרחבת המדרכות.

תחבורת אופניים בגרמניה היא השימוש בתחבורת אופניים בגרמניה. גרמניה נחשבת למדינה הידידותית ביותר לאופניים מבין המדינות הגדולות באיחוד האירופי. לפי סקר משנת 2012, 10% מסך הנסיעות בגרמניה בוצעו באופניים. בשנת 2012 אימצה הממשלה הגרמנית תוכנית לאומית לרכיבה באופניים עד שנת 2020, עם יעד שעד שנה זו 15% מסך פיצול הנסיעות במדינה יהיה באופניים. התכנית קוראת להגדיל את הניידות הירוקה (ecomobility) על ידי זיהוי תשעה איזורי פעילות כמו פיתוח תשתיות אופניים, בטיחות בדרכים, קהילות, תיירות אופניים ועוד. [1]

השימוש באופניים בגרמניה מתרחב בשנים האחרונות תוך שילוב שלהן בתחבורה ציבורית הליכה ברגל ותכנון מותאם לכך - עירוניות מתחדשת וצעדים נוספים, וזאת במטרה להקטין את השימוש ברכב פרטי בעיקר במרכזי הערים מתוך כוונה להקטין בעיות כמו פקקי תנועה, זיהום ותאונות דרכים ומתוך מודעות לחשיבות של תחבורה פעילה. השימוש באופניים מקודם בשנים האחרונות בברלין, המבורג וערים גדולות נוספות, אבל הוא קיים במשך תקופה ארוכה יותר במספר ערים קטנות יותר כמו לייפציג, ברמן ופרייבורג שבהן מעל 25% מהעובדים מגיעים לעבודה באופניים. גרמניה נחשבת לכן לאחד המרכזים של תחבורת אופניים באירופה לאחר הולנד ובדנמרק. למעשה, היות וגרמניה היא מדינה גדולה עם 80 מיליון תושבים, 10% מהנסיעות באופניים פירושן שכבר היום יש בה יותר רוכבי אופניים מאשר בהולנד.

מאפיינים כלליים

השוואת אחוז התחבורה הפעילה (תחבורת אופניים והליכה ברגל) מתוך סך התחבורה העירונית בגילאים שונים, בין המדינות גרמניה, הולנד וארצות הברית בשנת 1995. השפעת הגיל על הליכה ברגל ואופניים נמוכה יחסית למשתנים הקשורים בתכנון עירוני ובתרבות

בדומה להולנד, גם בגרמניה רוכבים אנשים בכל הגילאים, בכל המעמדות ורכיבה היא פופולרית בקרב גברים ונשים כאחד. מחקר משנת 1995 השווה בין כמות השימוש באופניים וברגל (תחבורה פעילה) בהולנד ובגרמניה, ומצא שהיא גבוהה בהרבה יחסית לארצות הברית. דבר זה מרמז כי השפעות השילוב של תכנון העירוני (עירוניות מתחדשת), תשתיות לאופניים, מדיניות ותרבות משפיעים הרבה יותר מאשר נתונים אחרים כמו גיל, הכנסה או אקלים.

אופניים היו חלק מהתחבורה בגרמניה עוד בסוף המאה ה-19, בעיקר בערים כמו ברמן. בדומה לערים אחרות באירופה, המכוניות דחקו את האופניים מהעיר, בעיקר משנות ה-30 ועד שנות ה-90. בשנת 1979 הוקם בברמן "איגוד הרוכבים הגרמני" ADFC (Allgemeiner Deutscher Fahrrad-Club) ביוזמת Jan Tebbe ובסיוע חוקרי תחבורה כמו Heiner Monheim וTilman Bracher. איגוד הרוכבים מקדם את ענייני הרוכבים בערים, במיוחד בתחומים פוליטיקה של תחבורה. האיגוד חבר באיגוד האופניים האירופאי. [2]

לפי מחקר אחד, השימוש העירוני באופניים בגרמניה עמד בשנת 1995 על כ-10%, עם ירידה בקרב בני ה-75 ומעלה. שיעור שימוש זה עומד על כ-50% עד 25% מתוך השימוש באופניים בהולנד, והוא גבוה פי 10 ויותר יחסית לארצות הברית. הפער גדל עם הגיל. בני ה-16-24 בגרמניה רוכבים פי 10 לעומת הצעירים בארצות הברית, בני ה-75 ומעלה בגרמניה רוכבים פי 45 לעומת אזרחים בגיל דומה בארצות הברית.[1]

בשנת 2002 9% מכלל הנסיעות בגרמניה נעשו באופניים. ביוזמת איגוד הרוכבים הגרמני, החליטה הממשלה הגרמנית בשנת 2002 על תוכנית לאומית לקידום תחבורת האופניים במדינה. [3] עד 2008 שיעור הרוכבים במדינה הגיע ל-10% מהתנועה. בשנת 2012 עודכנו יעדי התוכנית והוחלט לחתור ליעד של 15% מכלל הנסיעות במדינה שיבוצעו באופניים עד שנת 2020 - 16% בערים ו-13% באיזורים כפריים.[2]

תחבורת אופניים בערים שונות

תחבורת אופניים בברלין

בעיר ברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, והיא משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. ויש בה שבילי אופניים באורך כולל של 1300 ק"מ. נכון לשנת 2009 יש בברלין כ-500 אלף יוממי אופניים שרוכבים לעבודה באופן יומיומי, כך ש-13% מסך הנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. [3] ברלין מובילה באחוז רוכבי האופניים שלה מבין ערי בירה ומגה-ערים דומות בעולם (כמו פאריס, רומא, לונדון וכו' - למעט קופנהגן ואמסטרדם). במספר שכונות בעיר אחוז הרוכבים לעבודה מגיע ל-20%-25%. אחוז הנשים הרוכבות גבוה וישנם בעיר רוכבים מכל הגילאים, דברים אלה תומכים באופניים כאמצעי תחבורה פופולרי. ברלין זכתה להגיע למקום ה-8 במדד קופנהגן לאופניים של שנת 2013. [4]

ברלין היא עיר-מטרופולין ענקית שמחולקת למחוזות. חלק מתשתיות האופניים תלויות בעיריית המחוז, ולכן אין אחידות בתשתיות האופניים בעיר. לדוגמה בקרויצברג שבילי האופניים אינם טובים. ברוב הדרכים הראשיות בברלין יש שבילי אופניים טובים הכוללים גם רמזורים לאופניים. ברחובות הקטנים והשקטים יותר יש מחסור בשבילי אופניים וחלקם הגדול מרוצף באבני חלוקים שמקשים על הרכיבה. [5] ארגוני אופניים קוראים לשיפור תשתיות האופניים בעיר כך שיהיו ברמה אחידה. [6] העיר ברלין יושבת על צומת רשת שבילי אופניים הכלל אירופאית כולל שביל 2 שעובר מהולנד ועד מוסקבה בכיוון מזרח מערב ושביל 7 שנמתח בין שוודיה לבין רומא בכיוון צפון דרום.

השכרת אופניים בברלין כמו גם במספר ערים נוספות בגרמניה, מבוצעת באמצעות רשת Call a Bike שבה ניתן להזמין ולאתר אופניים להשכרה באמצעות טלפון סלולרי. [7]

ברלין היא יעד פופולרי לתיירות אופניים ויש בה שבילים נופיים רבים לדוגמה שביל לאורך חומת ברלין. בעיר יש גם השכרת אופניים.[8][9]

תחבורת אופניים בהמבורג

בעלות על אופניים בעיר המבורג וסביבתה לפי חתך גילאים. אנשים בגיל 7-74 אחוז הבעלות על אופניים עומד על מעל 70% בעיר עצמה, ומעל 80% בסביבתה. גם בגיל 74 ומעלה, מעל 50% מהאנשים ממשיכים להחזיק באופניים

המבורג היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.

נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. מודל פיצול הנסיעות משתנה עם הגיל - בגיל 6-9 23% מהנסיעות הן באופניים, בין גיל 10-17 כמות זו גדלה ל-30%. מגיל 18 ומעלה אחוז השימוש באופניים יורד לכ-10 אחוזים והוא נשאר כזה למשך כל החיים. האחוז הכולל של תחבורה פעילה שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.[4] בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [10]

אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% אחוז בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני רכבים או יותר. בישובים מסביב לעיר יש שימוש רכב גבוה יותר - שם רק ל-11% ממשקי הבית אין מכונית. [4] להשוואה - בישראל ל-38% ממשקי הבית אין מכונית ובעיר תל אביב ל-27% ממשקי הבית אין מכונית. [5] אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.[4]

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים והולכי רגל. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [11]

תחבורת אופניים במינכן

מינכן היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 1.3 מיליון תושבים. סקר פיצול נסיעות משנת 2005 מצא כי 14% מכלל העובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. [12] סקר אחר העריך נתון זה ב-17% [13]. במינכן יש רשת רציפה למדי של שבילי אופניים באורך כולל של 1200 קילומטרים.[14]. [15]

ניתן להשוות את הנתונים האלה למחוז תל אביב בישראל. במחוז זה גרים 1.3 מיליון תושבים בערים תל אביב-יפו, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון ובת-ים. לפי הערכות בוצעו כ-3% מהנסיעות לעבודה באופניים או באופניים חשמליים, נכון לשנת 2016. ‏[6] להשוואה, שבילי האופניים במחוז תל אביב הם בעיקר השבילים בתל אביב (120 ק"מ) ובהרצליה (35 ק"מ) - אורך כולל של כ-10% מסך השבילים במינכן. כמו שבילים אלה אינם מהווים רשת - לדוגמה אין חיבור בין השבילים בין הרצליה לבין השבילים בתל אביב, וגם השבילים בתוך תל אביב אינם מחוברים לרשת אחת (לדוגמה אין חיבור מעל איילון).

תחבורת אופניים בקלן

קלן היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם מיליון תושבים. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2006, 12% מהעובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. אחוז זה לא השתנה מאז סקר קודם שבוצע בשנת 1999. [16] [17], נתון זה של רוכבי אופניים דומה לזה של תל אביב אף כי קלן גדולה ממנה פי 2.

תחבורת אופניים בפרנקפורט על המיין

פרנקפורט על המיין היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 700 אלף תושבים. סקר פיצול נסיעות משנת 2008 מצא כי אחוז רוכבי האופניים מבין העובדים עומד על 11% [18] סקר אחר טוען כי 15% מהנסיעות בעיר מבוצעות באופניים[19], [20]

תחבורת אופניים בשטוטגרט

שטוטגרט היא העיר השישית בגודלה בגרמניה עם 623 אלף תושבים. סקר פיצול נסיעות משנת 2008 מצא שיש בה 5% שימוש באופניים. זהו אחד השיעורים הנמוכים ביותר מבין הערים הגדולות בגרמניה. שיעור זה לא השתנה מזה 20 שנה. גם השימוש בשאר אמצעי התחבורה לא השתנה על פני 20 שנה מאז 1990. [21]

תחבורת אופניים בדיסלדורף

בעיר דיסלדורף גרים 620 אלף תושבים, והיא העיר השביעית בגודלה בגרמניה [22]. לפי סקרי פיצול נסיעות, אחוז הרוכבים בעיר עלה משיעור של 6% נכון לשנת 2001 לשיעור של 11% נכון לשנת 2008. גם אחוז הולכי הרגל עלה כך שאחוז הנוסעים במכונית לעבודה ירד מ-53% ל-40%. [23]

תחבורת אופניים בברמן

בעיר ברמן גרים 550 אלף תושבים, והיא העיר ה-11 בגודלה בגרמניה. סקר משנת 2009 מצא כי 25% מהנסיעות לעבודה הן באופניים [24] [25], לשם השוואה בתל אביב גרים 450 אלף תושבים ואחוז הרוכבים בה עומד על 11%. כלומר שיעור הרוכבי בברמן עומד על פי 2 יותר מזה של תל אביב.

חלק מהסיבה למספר הרב של רוכבים בברמן הוא שמדובר בעיר שטוחה וחלק מזה נובע מהיסטוריה ארוכה של תחבורת אופניים בעיר וגישה כללית של משיכה לאופניים מאז המצאת האופניים. ‏[7] קצת לאחר התערוכה בה הוצגו האופניים הראשונים ב-1867 הופיעו אופניים בברמן. מספר הרוכבים בעיר עלה במהירות, בשנת 1881 קם איגוד רוכבי האופניים שכינה את עצמו בשם אנגלי "Bremen Bicycle Club". ‏[8] בגלל שהכבישים היו באותה תקופה עשויים בצורה גבשושית ומלאים בגללים של סוסים, רוכבים רבים העדיפו לרכוב על המדרכות. בתחילה הדבר נאסר אבל בשנת 1886 הוצא חוק האופניים הראשון בברמן Velocipedenordnung, שהתיר רכיבה על המדרכות לאחר מעבר מבחן ולוחית רישוי. בשנת 1907 יושמה הרגולציה של בית המחוקקים הגרמני וכתוצאה מכך בוטלו לוחות הרישוי לאופניים. ‏[7]

ברמן היתה בין הערים הראשונות בגרמניה להקים שבילי אופניים. שבילים אלה מומנו תחילה על ידי הרוכבים עצמם. בשנת 1897 "הפדרציה הגרמנית לאופניים" (German Bicycle Federation) קיימה את המפגש הלאומי הראשון שלה בברמן. לפני האירוע, רוכבי האופניים של ברמן ארגנו מגבית כספים להשקעה במסלולי אופניים. גיוס סכום של 5,000 מארק, דבר אפשר סלילה שבילי אופניים מיוחדים ב-Bürgerpark. הסנאט של ברמן לא השתוקק למסלולים כאלה. בתוך שנה (על פי צו מיולי 1898) החלו בבדיקות של מסלולי אופניים - לאורך Bismarckstrasse סללו רצועות טובות ברוחב שלושים ס"מ רצועות באמצע הכביש, בעוד על Osterdeich נסללו שני מסלולים בצד הדרך. ב-Holler Allee ופארק אלי, שני מסלולי רכיבה הוסבו לנתיבי אופניים‏[7] הסיבות להקמת שבילי האופניים הייתה כדי למנוע רכיבה במדרכות מצד אחד ולהגן על הרוכבים ממרכבות שלא היו להן מעצורים טובים. ‏[7] בתחילה הייתה התלבטות אם לסלול שבילים בצידי הדרך או במרכז הדרך אבל בגלל חסימת שבילים על ידי עגלות הייתה עדיפות לשבילים במרכז הדרך ושבילים נוצרו על ידי פס לבנים חלקות במיוחד. ברמן לא הייתה רק אחת הערים הראשונות לסלול שבילים אלא גם סללה רשת נרחבת של שבילים, יותר מערים אחרות. עד שנת 1933 ב-20% מהמדרכות בעיר היו שבילי אופניים לצידן, בעוד שברוב הערים האחרות בגרמניה נתון זה לא הגיע ל-10%. ‏[9][7]

תחבורת אופניים במינסטר

בעיר מינסטר (Münster) גרים 310 אלף איש, זו העיר הגדולה ביותר בווסטפאליה אחד משלושת האזורים הגאוגרפיים המרכיבים את מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה, והיא העיר ה-20 בגודלה בגרמניה. [26] אחוז ניכר מתושבי העיר הם תלמידי אוניברסיטת מינסטר וקולג'ים נוספים - כ-58 אלף סטודנטים ועוד כ-13 אלף עובדי אוניברסיטה. בעיר תחבורת אופניים מפותחת - שליש מכל הנסיעות בעיר מבוצעות באופניים. ‏[10] לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2007 אחוז הרוכבים עומד על 38% - מבין הגבוהים ביותר בגרמניה. [27]

מעל 100 אלף מתושבי העיר משתמשים באופניים על בסיס יומיומי (“Leeze“ - התרגום בניב המקומי לאופניים), כדי להגיע לעבודה, לימודים ועוד. הערכה היא כי בעיר יש כ-500 אלף זוגות אופניים, כך שבאופן ממוצע כל תושב מחזיק כמעט שני זוגות אופניים. בעיר יש רשת שבילי אופניים באורך כולל של 450 קילומטרים, בנוסף ל-255 קילומטרים של נתיבי אופניים שנמצאים מחוץ לרשת הכבישים של המכוניות (שבילים בפארקים וכו'). תשתיות האופניים בעיר מושלמות על ידי פארקים לאופניים, נקודות השכרת אופניים וחנויות אופניים רבות.‏[11]

מינסטר נבחרה כמה פעמים כ"עיר הידידותית ביותר לאופניים" בגרמניה מספר פעמים - על ידי ADAC (התאחדות המכוניות בגרמניה), על על ידי ADFC (פדרציית הרוכבים הגרמנית), וכן על ידי האגודה לבטיחות הצרכנים ”Stiftung Warentest”. מינסטר יושבת ב-ליבו של איזור Münsterland, שמציע שבילי אופניים באורך כולל של 4,500 ק"מ ותשתיות רבות לתיירות אופניים.‏[11]

מינסטר נבחרה בשנת 2015 כ"בירת האופניים" של גרמניה בפעם השישית, עיר מספר 2 בגרמניה מבחינת עיר בת קיימא, ובו בזמן העיר המשגשגת ביותר בגרמניה (2012), שבה שיעור האנשים הגבוהים ביותר שמרכישים טוב (2012). היא השיגה דירוג "זהב" בפרס European Energy Award. העיר מתגאה גם במועדוני הלילה הקוליים שלה (2013). בשנת 2004 העיר הייתה העיר הגרמנית הראשונה שזכתה במקום ראשון בתחרות הבינלאומית של "קהילות חיות" Liveable Communities (LivCom-Awards), שאורגנה על ידי תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות UNEP. ועל ידי International Federation of Parks and Recreation Administration‏[11]

תחבורת אופניים בערים נוספות

גם בערים אחרות בגרמניה יש שימוש ניכר בתחבורת אופניים:

בדרזדן גרים 530 אלף איש והיא העיר ה-12 בגודלה בגרמניה,[28]. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2009, כ-16% מכלל העובדים מגיעים לעבודה באופניים [29], דבר המהווה גידול במספר הנוסעים לעומת 12% רוכבים שהיו בעיר בשנת 2001. [30]

בהנובר גרים 518 אלף איש, היא העיר ה-13 בגודלה בגרמניה. אחוז הרוכבים מסך פיצול הנסיעות בעיר עומד על 19% [31] [32],

בלייפציג שבה 522 אלף תושבים, 25% מהנסיעות הן באופניים [33].

בפרייבורג, עיר של 220 אלף תושבים (העיר ה-33 בגודלה בגרמניה), 34% מהנסיעות מבוצעות באופניים [34][35]

Greifswald עיירת אוניברסיטה שבה אוכלוסייה של 55 אלף איש, ומתוכם כ-12 אלף סטודנטים, אחוז הרוכבים מהתנועה עומד על 44 אחוזים.

מיתון תנועה ושדרות אופניים בגרמניה

בגרמניה שדרת אופניים נקראת "רחוב אופניים" או "כביש אופניים" (Fahrradstraße). במספר מקומות בעיר ברמן, בוטלו שבילי אופניים לטובת "רחובות אופניים" שכוללים מיתון תנועה ל-30 קמ"ש וסימון מיוחד. דבר זה איפשר את הרחבת המדרכות לטובת הולכי הרגל. [36] [37] יש שדרות אופניים גם בברלין[38] [39]

אוטוסטרדת אופניים

בשנים האחרונות נבנית "אוטוסטרדת אופניים" -Radschnellweg או ‘bicycle autobahn’. בדצמבר 2015 נפתחה אוטוסטרדת האופניים הראשונה בגרמניה שמחברת בין אסן (500 אלף תושבים) לבין מילהיים על הרוהר (180 אלף תושבים). זהו חלק מאוטוסטרדת אופניים גדולה יותר שאמורה להשתרע על פני 62 מיילים לחבר 10 ערים שונות ו-4 אוניברסיטאות. כאשר זו תושלם היא אמורה להיות אוטוסטרדת האופניים הגדולה בעולם. בגרמניה מקווים שהיא תחסוך גודש של 50,000 מכוניות פרטיות ביום ולחסוך כ-16 אלף טונות של פליטות פחמן דו חמצני בכל יום. התקווה היא שאופניים חשמליים יאפשרו מרחקי רכיבה גדולים יותר - בין הערים. ‏[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ארגונים לקידום אופניים
מפות
תיירות אופניים

הערות שוליים

  1. ^ John Pucher and Lewis Dijkstra, Promoting Safe Walking and Cycling to Improve Public Health: Lessons from The Netherlands and Germany, American Journal of Public Health, Vol. 93, No. 9, September 2003
  2. ^ 15% of Trips By Bike: Germany’s National Cycling Plan Under the Microscope, התאחדות הרוכבים האירופאית, 21.09.2012
  3. ^ Platz da!, für die Radfahrer, 23.03.2011
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Mobilität im Großraum Hamburgניידות באיזור האמבורג, 2011
  5. ^ לוח 17 - בעלות על מוצרים בני קיימה, לפי צורת יישוב למ"ס , 2009
  6. ^ מחולל הלוחות של הסקר החברתי, לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2016, - דפדפן אקספלורר, צריך לבחור תחבורה ויוממות, אמצעי הגעה לעבודה. הנתונים על גודל האוכלוסייה וצפיפות לפי ויקיפדיה
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Cycling in Bremen – The Early Years bremenize.com
  8. ^ Reiß: Bremer Fahrradgeschichte, P. 134. See also: Meyer, H.W.: Die Entwicklung des Radfahrsports in Bremen, in: Werner, Willy (Hrsg): Amtliche Festschrift zum XIV. Bundestage in Bremen vom 6. bis 9. August 1897, Leipzig 1897, P. 35
  9. ^ Ebert, Anne-Katrin: Radelnde Nationen. Die Geschichte des Fahrrades in Deutschland und den Niederlanden bis 1940, Frankfurt am Main 2010, P. 407, FN 172
  10. ^ Münster – Germany does Cycling too
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Welcome to Münster, מתוך דף "ברוכים הבאים" של העירייה
  12. ^ Could intercity cycle highways revolutionise the daily commute? 30 ביוני 2016, הגרדיאן
אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים