חזון אפס תאונות דרכים

חזון אפס תאונות דרכים הוא חזון להקטנה משמעותית של תאונות הדרכים בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים.

מבוא

כדי להקטין בצורה דרסטית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים לא נדרשות טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את התחבורה והתכנון העירוני שלנו, מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי לתחבורה עבור בני אדם.

כדי להגיע ל-0 תאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות

1. שינוים באופן הנסיעה - הקטנת השימוש ברכב פרטי לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של BRT, תחבורת מעברים, נתיבי תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.
2. הקטנת כמות הנסיעות - עירוב שימושי קרקע, הגדלת צפיפות הבנייה העירונית, עבודה ולימוד מרחוק (עבודה מהבית).
3. צעדים נוספים כדי לשפר את הבטיחות - איזורי מיתון תנועה, איזורים עירוניים ללא מכוניות, שיפור מודעות לרכיבת אופניים בטוחה, שיפורי בטיחות הולכי רגל, אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

הנה צעד קטן לדוגמה - "איזורי מיתון תנועה" – הגבלת המהירות באזורים בעיר ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית כי גם ככה מהירות הנסיעה בתוך הממוצעת בשכונות הערים נמוכה מ -20 קמ"ש. היות והנסיעה בשכונה היא קטע קצר מדובר בעוד 5 דקות נסיעה לכל היותר. במי זה כן פוגע? בנהגים שפתאום שמים רייס של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%.

אגב, שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

איזורי מיתון תנועה הוא רק אחד הצעדים שניתן לבצע, ולמרבה הצער אינם מבוצעים. מדוע לא? בגלל שהרבה אנשים מתייחסים לרכב הפרטי כאל דבר קדוש, ואל תאונות הדרכים כאל מכה משמיים. בהעדר מודעות לחלופות אנשים חושבים שמה שהם מכירים היום זה הדבר היחיד האפשרי.

בהעדר מודעות ומידע, הרשויות מסתפקות בצעדים יקרים ובלתי מועילים של שוטרים וקנסות. הפוליטיקאים והפקידים לא חולמים לבצע צעדים משמעותיים. אחרי הכל אף אחד לא מזכיר להם שעד כה מתו יותר ישראלים בתאונות דרכים מאשר כל מלחמות ישראל גם יחד.

אף אחד גם לא מזכיר שאפשר לקבל תחבורה מהירה יותר , במחיר נמוך יותר, ושתהיה גם בטוחה יותר.

בשביל לשנות את זה, אנחנו צריכים אתכם.

רקע והנחות יסוד

מחירן של תאונות הדרכים

כיום מתים בתאונות דרכים בישראל כ-300 אנשים בשנה. בנוסף נפצעים אלפי אנשים באופן קשה, ועשרות אלפים נפצעים באופן קל עד בינוני. עד כה נהרגו מעל 30,000 ישראלים מתאונות דרכים. יותר מאשר סך ההרוגים מכל מלחמות ישראל ומכל פיגועי הטרור. מלבד הנזק הישיר, מדובר גם ביצירת נזקים נפשיים לנפגעים ולבני משפחותיהם.

לפי סקר של עמותת "אור ירוק", משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היו מעורבים בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח הוועדה למיסוי ירוק, הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד ב-כ 0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010). על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[1]

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו פקקי תנועה, זיהום אוויר, עלות חנייה ופרבור. הערכה נמוכה של נזקים אלה למשק עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ 60 מילאירד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).

הנחות יסוד

• פתרון טוב לתאונות הדרכים צריך להיות הולסטי ובר קיימא. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים , אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.
• העדפת פתרונות זולים ופשוטים.
• העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות.
• התחשבות בשיא תפוקת הנפט, התייקרות אנרגטית והתחממות עולמית. כבר היום אנחנו רואים התייקרות אנרגטית שבאה לידי ביטוי במחירי דלק, בעלות התחזוקה והייצור של כלי הרכב ובעלויות של דפוסי דיור שונים. נוכח מגמות עולמיות של אוכלוסיה גדלה וגידול בצריכת האנרגיה לנפש מחד, והתדלדלות של מאגרי דלק מחצבי מאידך, ראוי להתחשב באפשרות שמגמת ייקור האנרגיה תמשך ותשפיע על כלל תחומי החיים ובמיוחד על תחום התחבורה.

יעדי נסיעות יוממות

אנו שואפים לתמהיל אמצעי יוממות (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה מאשר זה הקיים היום:

• 50% מנסיעות בתחבורה ציבורית ובהסעות מאורגנות.
• 25% מהנסיעות ביוממות אופניים תוך שילוב של אופניים רגילים, אופניים חשמליים ואמצעים נוספים דומים כמו קורקינטים, קלנועיות וכדומה.
• 15% מהתחבורה הליכה ברגל
• 10% עבודה מרחוק ותקשורת מרחוק.
• 5% במכוניות, אופנועים ובמוניות.

נתונים על הגעה לעבודה משנת 2003, מצביעים כי 7% מהשכירים והעצמאיים עבדו בשנת 2003 מהבית. מתוך 93% שלא עבדו מהבית, הגיעו 61% מהעובדים לעבודה ברכב, 14% באוטובוסים ציבוריים, 1% ברכבת ו-1% במונית (סה"כ 16% בתחבורה ציבורית), 6% בהסעות של מקומות העבודה, 13% בהליכה ברגל ו-3% באופנוע או באופניים.

מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם כ-16 ק"מ בממוצע. שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.

בנוסף לנסיעות יוממות, אלינו לתת מענה גם לסוגי נסיעות נוספים.

• נסיעות מזדמנות כמו נסיעות לחברים או לפגישות.
• שליחויות והובלת משלוחים קטנים.
• תובלה של מטענים ומוצרים למרחקים גדולים וארוכים.
• נסיעות לטיולים.

פירוט צעדים

שיפור התחבורה הציבורית

ערך מורחב - תכנון מוטה תחבורה ציבורית

92% מהישראלים גרים בערים ולכן תחבורה ציבורית צריכה לשרת קודם כל אוכלוסיה זו, שפוטנציאל השימוש שלה בתחבורה ציבורית הוא גבוה יחסית לתושבי כפרים ופרברים. הדבר המרכזי לשם שיפור התחבורה הציבורית והגדלת כמות המשתמשים בה הוא לשפר את זמני ההגעה מדלת לדלת. כיום קיימת "תחבורת ספגטי" שמנסה לקשר כל שכונה לכל שכונה אחרת באוטובוס בודד. תחת זאת יש לפתח תחבורת מעברים יעילה וזולה יותר שמסתכמת על אוטבוסים רבי קיבולת לתחבורה לאורך צירי תנועה ראשיים, ומיניבוסים שכונתיים להזנת נוסעים אל הקווים רבי הקיבולת.

מערכת התחבורה הציבורית בבוגוטה היא תחבורת מעברים המבוססת עם יישום של BRT

• תכנון מוטה תחבורה ציבורית - שילוב של BRT או רכבת קלה, תחבורת מעברים ומסלולי תחבורה ציבורית יעודיים. לשיפור יעילות התחבורה הציבורית בתוך הערים, בדגש על גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע. דבר זה ישפר את התחבורה והבטיחות בתוך הערים.
• צעדים נוספים לשיפור התחבורה הציבורית כמו רב-קו, שילובים בין אמצעים שונים, תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע, מידע זמין ועוד.
• פיתוח מסילות רכבת כבדה לקישור בין ערים שונות.
• תאום וסינכרון בין אמצעי תחבורה שונים - בעיקר בין רכבות לבין אוטובוסים בנקודות קצה פחות מרכזיות.

פיתוח עירוני ידידותי לבני אדם

ערך מורחב - עירוניות מתחדשת

• הקטנת כמות הנסיעות על ידי עירוב שימושי קרקע וקירוב בין מקומות עבודה, מגורים ושירותים.
• הגדלת צפיפות הבנייה העירונית על ידי בניה מרקמית עד 8 קומות. הצפיפות מאפשרת מתן שירותים במרחק הליכה, כמו כן היא מייעלת את הפעילות והיעילות של תחבורה ציבורית ושל תחבורת אופניים.
• התנגדות לפרבור - הפרבור גורם לאי יעילות של התחבורה הציבורית, להגדלת כמות הנסיעות ולהגדלת כמות המכוניות.
• פיתוח מיתון תנועה ואיזורי מיתון תנועה לשיפור הבטיחות בסביבה העירונית.

שיפור בטיחות הולכי הרגל וחווית ההליכה

מדרחוב בקוריטיבה. הדגמה של מרחב ציבורי נוח להולכי רגל, המשלב מגורים עם מסחר- עירוב שימושי קרקע

• פיתוח מיתון תנועה ואיזורי מיתון תנועה לשיפור הבטיחות בסביבה העירונית. מיתון תנועה הוא צעד זול, מהיר ופשוט לשיפור הבטיחות העירונית ומוביל לירידה דרסטית בתאונות דרכים, בעיקר של ילדים, וכן לשיפור החיים העירוניים בגלל הקטנת נסועה של מכוניות בתוך רחובות מגורים.
• פיתוח מדרחובים ואיזורים ללא מכוניות במרכזי ערים, לעידוד ביטחון הולכי הרגל והקטנת התמריץ להכנס לעיר ברכב פרטי. אזורים אלה קיימים כבר היום בעיר העתיקה בירושלים, במדרחוב בירושלים וכן במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.
• שיפור הבטחון האישי של הולכי רגל על ידי עירוב שימושי קרקע וחזיתות חנויות שפונות אל הרחוב. צעד זה מוביל להקטנת כמות הפשיעה ושיפור הרגשת הבטחון האישי בהליכה ברחוב. כמו כן הדבר הופך את הרחוב למעניין ולנעים יותר.
• קיצור מרחקי הליכה על ידי מדיניות של בלוקים עירוניים קצרים ופתיחת שבילי הליכה בין בתים.
• הגדלת הבטיחות של הולכי רגל ושיפור חווית ההליכה על ידי הרחבת מדרכות על חשבון כבישים וחנייה למכוניות.

פיתוח תחבורת אופניים

ערך מורחב - תחבורת אופניים

אב ובנו רוכבים על אופניים. שימוש באופניים לצרכי נסיעות יוממות (יוממות אופניים) מהווה מרכיב מרכזי בנסיונות לבנות ערים אקולוגיות ובריאות יותר ולהקטנת תאונות דרכים.

בערים אירופאיות רבות מגיעים לכמויות רוכבים נכבדת כך שאחוז יוממי האופניים (אנשים שנוסעים יום יום לעבודה באופניים) עולה על 10% ולעיתים מעל 20%. לא מדובר רק על ערי הולנד (שחלקן מגיעות ל35% יוממי אופניים) אלא על ערים נוספות בדנמרק, איטליה, שוויץ, אוסטריה, וגרמניה. בתל אביב יש כיום (2011) 8% יוממי אופניים, תודות לתשתית אופניים בעיר ותודות לצפיפות העירונית ולעירוב שימושי קרקע. דבר זה ניתן להשגה גם בערים נוספות:

• פיתוח של שבילי אופניים ושל שדרות אופניים הן לשם פתרון תחבורה מדלת לדלת, והן כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית.
• פיתוח תחבורת אופניים חשמליים למרחקי נסיעות יוממות בין 5 ל-20 ק"מ, ובערים הרריות כמו ירושלים, חיפה, צפת וטבריה.
• פיתוח חניות אופניים בטוחות, בעיקר ליד תחנות רכבת ומוקדי משיכה עירוניים כמו מרכזי עסקים, בתי ספר וכו'.
• פיתוח מיזמים של השכרת אופניים.
• עידוד הגעת תלמידים לבית הספר באופניים וברגל. יוזמות כמו אוטובוס מהלך ורכבת אופניים וכן על ידי יוזמות משולבות של הורים ובתי ספר. לדוגמה "שישי ברגל".
• הפקעת מרחב ציבורי מהרכב הפרטי ופיתוח אזורים ללא מכוניות לשם שיפור התחבורה עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים ("אמצעי תחבורה רכים"), הקטנת רעש ושיפור המרקם העירוני כך שיתן שירותים עירוניים איכותיים יותר.
• שיפור חווית הולכי הרגל והולכי רגל על ידי נטיעת עצים והצללה.
• שיפור המודעות של רוכבי אופניים לבטיחות בנסיעה עירונית. ראו כיצד להימנע מפגיעת מכוניות

תובלה

• העברת התובלה של משאות יבשתיים מתחבורה מבוססת משאיות, לתובלה המבוססת על רכבות.
• קנסות גבוהים לנהגי משאיות ולבעלים של חברות תובלה שנהגיהם אינם ישנים מספיק או עוברים על החוק.
• הספקת מידע לעסקים ולצרכנים ביתיים כך שתובלת משאות תהיה באופן מקומי יותר, כדי למנוע נסיעות מיותרות.
• שינויי תמריצים כדי להכליל בעלות המוצרים את התעבורה ממרחקים ולתת תמריץ להעדפת צריכת מקומית.

עבודה מרחוק ופגישות מרחוק

• עידוד עבודה מרחוק על ידי תמריצים לחבורת ולעובדים, והגברת המודעות לנושא.
• בניית מרכזי עבודה שכונתיים.

צעדים נוספים

• שינוי מיסוי ותקצוב כך שמשתמשי רכב פרטי ישלמו מחיר ראלי יותר על השימוש ברכב הפרטי, כולל עלות החנייה, והעברת התקציבים ממיסוי זה לפיתוח חלופות.
• הפסקת מדיניות חניית מינימום ומעבר למדיניות חניית מקסימום לרכבים.
• מיסוי תלוי תאונות דרכים על רשויות מקומיות, לתת תמריץ כלכלי לראשי ערים ורשויות להקטנת תאונות דרכים בתחומם.
• שיפור המודעות של משתמשי תחבורה ציבורית, ושל הולכי רגל לבטיחות.
• שיפורי טכנולוגיים והגברת הכשירות של נהגי תחבורה ציבורית.
• אמצעים טכנולוגיים במכוניות ובמוניות לשיפור הבטיחות.

צעדים אפשריים נוספים הדורשים בחינה

• אוטובוסים ומכוניות בנהיגה אוטומטית [2]
• פיתוח רשת דואר של סרטים נעים מסועים להובלת משאות קלים.
• פיתוח כלי תחבורה קלים מונעי רוח להובלת אנשים ומשאות.
• פיתוח תובלה ימית להובלת אנשים ומשאות.

ראו גם

• תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא
• כיצד להימנע מפגיעת מכוניות
• עיר ללא מכוניות
• יוממות אופניים בהולנד

אופניים
מושגים ודוגמאות: תחבורת אופניים - תחבורת אופניים בישראל - תחבורת אופניים בהולנד - תחבורת אופניים בקופנהגן- תחבורה פעילה - אופניים חשמליים
תשתיות ומדיניות: שבילי אופניים - שדרת אופניים - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להמנע מפגיעת מכוניות - קסדת אופניים - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים

קישורים חיצוניים

• חשיפה: תוכנית ל-0 הרוגים בתאונות דרכים, שחר הזלקורן, 08.09.11 ynet
• חזון 0 תאונות דרכים קבוצה בפייסבוק