UNIQ46a7f1d4598f8375-fb:like-00000000-QINU

תחבורת אופניים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תחבורת אופניים בישראל היא תחבורת אופניים במדינת ישראל. נכון לשנת 2010 רק אחוזים בודדים מתוך כלל נוסעי ההיוממות (נסיעות יומיומיות לעבודה וללימודים) ומכלל הנסיעות, מבוצעות באופניים. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת עליה של מאות אחוזים במספר יוממי האופניים ובשימוש באופניים לצרכים אחרים (קניות, סידורים, בילוי וספורט), בעיקר בערים שיש בהן תשתיות אופניים כמו שבילי אופניים.

תוכן

פוטנציאל

92% אחוז מתושבי ישראל גרים בערים. לפי יותם אביזוהר מעמותת ישראל בשביל אופניים, 60% מהם עובדים במרחק רכיבה ממקום המגורים. בסקר משנת 2003, נמצא כי מתוך כלל העובדים, 93% מועסקים מחוץ לבית. מתוך אוכלוסיה זו העריכו העובדים את המרחק למקום עבודתם באופן הבא: שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה[1] עד למרחק של 5 ק"מ אופניים נחשבים לאמצעי התחבורה מהיר יותר יחסית למכונית, ולתחבורה ציבורית. מרחק נסיעה של 6-20 ק"מ יכול לקבל מענה על ידי אופניים חשמליים או שילוב של אופניים ותחבורה ציבורית.

היבט נוסף הוא כי 40% מהאוכלוסיה נמצאים בקבוצת סיכון למחלות כרוניות בשל מחסור בפעילות גופנית על בסיס קבוע, [1]. דבר שיכול לקבל מענה על ידי תחבורה פעילה באמצעות אופניים.

היקף

רוכב אופניים בגבעתיים

נכון לשנת 2011, מספר יוממי האופניים הגדול ביותר בישראל נמצא בעיר תל-אביב יפו שבה גם אחוז יוממי האופניים הגבוה מכלל האוכלוסיה. נכון לשנת 2010 אחוז יוממי האופניים בעיר כולה עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש[2], ונמצא בעליה מאז שנות ה-2000. רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר) ושם אחוז יוממי האופניים מגיע ל-10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.[2] תוכנית השכרת האופניים "תל אופן" של העיירה החלה במאי 2011 ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [2]

הסיבות לעליה ביוממות האופניים במרכז תל אביב קשורה כנראה לשבילי האופניים שנבנית בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים במרכז תל אביב כוללים את המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ועירוב שימושי קרקע במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר. כמו כן התפתחה בעיר תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית", ומשפר את בטיחות הנסיעה. העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירועים רכיבה המוניים בסוכות. [3]

בשנת 2011, נוכח הצלחת פרוייקט של השכרת האופניים בתל אביב, ראשי עיר נוספים הביעו את רצונם לקיים פרוייקט דומה בעירם. עיריית חולון רוצה קשרים של שבילי אופניים והשכרת אופניים עם תל אביב, ועיריית גבעתיים מעוניינת בפרוייקט השכרת אופניים חשמליים. עיריית פתח תקווה הקימה שבילי אופניים בעיר ועיריית כפר סבא הכינה תוכנית אב לשבילי אופניים.[4]

קיימים מספר מכשולים להתקדמות יוממות אופניים בישראל. בינהם אפשר למנות תקצוב נמוך של בניית שבילי אופניים, העדר חקיקה וצעדים בנושא שדרות אופניים. הממשלה אינה מעודדת עיריות לקדם שבילי אופניים. ממשלות ישראל נמנעות גם מלקדם עירוניות מתחדשת ומקדמות תחת זו הפרדת שימושי קרקע ופרבור. רוב הרשויות אינן סוללות שבילי אופניים ואלו העושות כן, לא סוללות את שבילי אופניים כחלק מרשת שלמה המבטיחה רכיבה בטוחה. רבים חוששים לרכוב מפחד מתאונת דרכים או מחשש להגיע מזיעים לעבודה, בעיקר בחודשי הקיץ.

בעיה נוספת היא חוסר שילוב אופניים באמצעי תחבורה ציבורית בישראל - העדר מתקני נסיעת אופניים באוטובוסים, והאיסור של רכבת ישראל על העלאת אופניים לרכבת. כמו כן באיזור תל אביב-יפו קיימת בעיה של גניבות אופניים.

בדף טיפים ליוממות אופניים תמצאו עצות מעשיות לשימוש באופניים כאמצעי תחבורה, ולשימוש באופניים בעיר.

בטיחות בדרכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות

רוכבי אופניים הנם אחת מאוכלוסיות משתמשי הדרך הפגיעות ביותר בעולם ובישראל. פגיעותם של רוכבי האופניים קשורה למספר מאפיינים:

  • מהירות תנועת האופניים נמוכה יחסית לכלי רכב ממונעים אחרים.
  • בישראל אין כמעט הפרדה בין רוכבי אופניים לכלי רכב ממנועים, ואין תשתיות אחרות כמו שדרות אופניים לשילוב בטוח של האופניים בתנועה.
  • רוכבי האופניים אינם מוגנים, על ידי שלדת רכב.
  • הנראות של אופניים נמוכה יחסית לנראות של אמצעי תחבורה ממונעים אחרים.
  • תרבות נהיגה של רוכבים הנוסעים בצורה לא בטוחה: כמו נסיעה ללא פנסים בלילה, עקיפת רכבים, נסיעה בכבישים ראשיים, נסיעה נגד התנועה, מעבר באור אדום, הגעה מהירה למעבר חצייה ועוד.
  • תרבות נהיגה של נהגים אשר אינם מצפים למצוא בכביש רוכבי אופניים, ולכן לא רואים אותם, חלק מהנהגים אפילו לא מודע לכך שאופניים הם כלי רכב שאמור לנסוע על הכביש או בתשתיות אופניים ולא על המדרכה.
  • מספר הרוכבים קטן יחסית. מחקרים מהעולם מראים כי יש מתאם חזק בין הגדלת כמות הרוכבים וקילומטרז' הנסיעה באופניים לבין הקטנת כמות הרוכבים הנפגעים לק"מ נסיעה.

בהתאם לכך, אחוז הפגיעה ברוכבי אופניים הוא גבוה יחסית לחלקם באחוז הנסיעות. פי נתוני מרכזי הטראומה, בשנת 2008 נפצעו והובאו לבתי חולים למעלה מ- 1000 רוכבי אופניים, מהם למעלה מ- 700 אושפזו למשך יממה ומעלה.[5]

כאשר רוכבי אופניים נפגעים, שיעור הפציעות החמורות ומקרי המוות מבינהם גבוה יותר יחסית למשתמשי רכב פרטי. מבין רוכבי האופניים שנפגעו בתאונה בשנים 2005-2009, 27% מתוכם נפגעו באופן חמור, בהשוואה ל-5% שנפגעו באופו חמור מבין אלו שנפגעו בתאונות של רכב פרטי. בשנים אלה נהרגו בממוצע 14 רוכבים בשנה, והם היוו 3% מסך ההרוגים בתאונות דרכים.[6]

כ-90% מרוכבי האופניים נפגעו בתאונות דרכים בערים. אולם מספר רוכבי האופניים שנהרגו גבוה יותר בכבישים בין-עירוניים, בשל עוצמת הפגיעה הנובעת ממהירות הנסיעה הגבוהה בכבישים מסוג זה. קבוצת הגיל הפגיעה ביותר בקרב רוכבי האופניים היא ילדים ובני נוער (גילאי 5-19).[7]

כמעט 60% מרוכבי האופניים שאושפזו בבתי חולים סבלו מפגיעות באזור הראש, הפנים והצוואר. ניתן להניח שקסדת אופניים יכולה לסייע להקטין פגיעות אלה.[8] אולם התועלת בקסדה נתונה במחלוקת. עיקר התועלת שלה הוא במניעת פציעות במהירות נמוכה יחסית, לקסדה יש גם היבטים אחרים, כמו התקרבות גדולה יותר של מכוניות לרוכב, שעלולים להגדיל את הסיכוי להתרחשות התאונה.

האמצעים המוצעים על ידי מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים כוללים:

  • בניית שבילי אופניים ותשתיות אופניים
  • חשיבות של תאורה עצמית על ידי פנסים ותאורה בשעות הלילה.
  • חבישת קסדת אופניים

פעילות ציבורית בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ישראל בשביל האופניים

ישראל בשביל אופניים היא העמותה העיקרית שפועלת למען התייחסות אל אופניים ככלי תחבורה יומיומי ומקדמת תחבורת אופניים בישראל. העמותה מקבל סיוע בנושא מארגוני סביבה אחרים כמו תחבורה היום ומחר, מגמה ירוקה והחברה להגנת הטבע.

בהיבטי התכנון העירוני מסייעה גם ארגון מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל על ידי קידום עירוניות מתחדשת שמשפרת את הקלות, הבטיחות והשימושיות של אופניים בעיר. ישראל בשביל האופניים פועלת לקידום חקיקה בעד תחבורת אופניים בכנסת לקידום מדיניות ממשלתית בנושא וכן לקידום מחוייבות העיריות לתשתיות אופניים. חלק מהפעילות מבוצע באמצעות עידוד פעילות מסה קריטית. פעילות זו תרמה למודעות גדלה בקרב הציבור ובקרב מתכננים, וערים רבות בישראל מקימות תשתיות לאופניים כמו שבילי אופניים, מתקני רחצה, מקומות חנייה לאופניים וכו'.

מספר חברי כנסת הכוללים את מיכאל מלכיאור ודב חנין קידמו חוק למען עידוד תחבורת אופניים, שעבר בקריאה ראשונה ב-30.7.2008. [9], ישראל בשביל אופניים וארגונים נוספים הקימו עצומה לעידוד החוק, ומנסים לקדם אותו בכנסת ה-18. במקביל ביטלה הכנסת בשנת 2011 חובת חבישת קסדת אופניים למבוגרים[10] דבר שאיפשר את הקמת מיזמי השכרת אופניים בתל אביב ובערים נוספות.

בנובמר 2011 פרסמו משרד התחבורה ומשרד האוצר מכרז לקידום עיר עם תחבורה בת קיימא לדוגמה, בערים בינוניות בישראל. המשרדים הבטיחו 220 מיליון ש"ח לאחת מ-18 ערים, שתגיש את התוכנית הטובה ביותר. אחד הפרמטרים בתוכנית (שמקנה 10 נקודות מתוך 100) היא סלילת שבילי אופניים.[11]

ראו גם

אופניים

מושגים ודוגמאות: תחבורת אופניים - תחבורת אופניים בישראל - תחבורת אופניים בהולנד - תחבורת אופניים בקופנהגן- תחבורה פעילה - אופניים חשמליים

אופניים

תשתיות ומדיניות: שבילי אופניים - שדרת אופניים - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להמנע מפגיעת מכוניות - קסדת אופניים - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים


קישורים חיצוניים

פעילות וחדשות

מחקרים ודוחות

בטיחות בדרכים

כתבות

השכרת אופניים

הערות שוליים

  1. ^ סקר בנושא מרחק נסיעה לעבודה, מכון ברנדמן 2003.
  2. ^ 2.0 2.1 סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו, עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים