תחבורת אופניים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שביל אופניים דו כיווני בטיילת בתל אביב, החל משנת 2010 קיים גידול מואץ בתכנון ובסלילת שבילי אופניים בתל אביב ובערים נוספות וכמו כן עלייה בשימוש באופניים ככלי תחבורה לעבודה ולסידורים.

תחבורת אופניים בישראל היא אחד מאמצעי התחבורה בעלי שיעור ההתרחבות הגדולים בישראל והיא משמשת לצורכי יוממות לעבודה, ללימודים ולסידורים באופן יומיומי ותדיר. עם זאת, נכון לשנת 2014 רק אחוזים בודדים מתוך כלל נסיעות היוממות בישראל מבוצעות באופניים. [1]

בשנים האחרונות קיימת עליה של מאות אחוזים במספר העובדים המשתמשים באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים לצורכי תחבורה לעבודה ולצרכים אחרים (קניות, סידורים, בילוי וספורט), בעיקר בערים שיש בהן שבילי אופניים. נכון ל-2014 כ-20% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים באופן יומיומי כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים.[1] ערים נוספות כמו הרצליה, פתח תקווה, הוד השרון, אשדוד, נתניה וירושלים החלו בשנים האחרונות להכין תכנית אב לשבילי אופניים ולסלול שבילי אופניים.

לגידול בשימוש באופניים תורמים מלבד שבילי האופניים גם מודעות סביבתית, מודעות ליתרונות הבריאותיים בנסיעה באופניים, עליה במחיר הדלק ורצון להימנע מפקקי תנועה ועלויות חנייה.

תוכן

פוטנציאל נסיעות באופניים

רוכב אופניים בגבעתיים. אחת התרומות של שבילי אופניים לתחבורת האופניים היא הוספת הורים המסיעים ילדים לגנים ולבתי הספר, ותלמידים הרוכבים בשבילים. דבר זה מקטין בעיות של עומסי תנועה וזיהום שנובעים מהסעת ילדים לבית הספר, וניקוז תנועה רבה לאיזור אחד. כמו כן יש קשר דו-כיווני בין פיזור הילדים בבוקר במוסדות חינוך לבין הגעה לעבודה באופניים.

92% אחוז מתושבי ישראל גרים בערים. לפי יותם אביזוהר מעמותת ישראל בשביל אופניים 60% מתוך העובדים גרים במרחק רכיבה ממקום העבודה - דבר זה מתחשב הן בהגעה ישירה באופניים והן ברכיבה תוך שימוש באופניים חשמליים או בסיוע של תחבורה ציבורית. בסקר משנת 2003, נמצא כי מתוך כלל העובדים, 93% מועסקים מחוץ לבית. מתוך אוכלוסייה זו העריכו העובדים את המרחק למקום עבודתם באופן הבא: שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה[2] עד למרחק של 5 ק"מ אופניים נחשבים לאמצעי התחבורה מהיר יותר יחסית למכונית, ולתחבורה ציבורית. מרחק נסיעה של 6-20 ק"מ יכול לקבל מענה על ידי אופניים חשמליים או שילוב של אופניים ותחבורה ציבורית.

כ-40% מהאוכלוסייה נמצאים בקבוצת סיכון למחלות כרוניות בשל מחסור בפעילות גופנית על בסיס קבוע, [2]. אורח חיים יושבני נחשב כגורם סיכון בריאותי משמעותי המגביר בעיות של השמנה, ויתר לחץ דם ומעלה את התחלואה במחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד. היבטים אלה יכולים לקבל מענה על ידי תחבורה פעילה באמצעות אופניים.

יש לציין כי משרד התחבורה והלמ"ס אינם סוקרים בדרך כלל את מספר רוכבי האופניים כחלק סדיר ממדידות התנועה בישראל ולכן המידע על מספר הרוכבים מגיע ממקורות שונים ונאסף בדרכים שונות. לפי המדגם הכללי של הלמ"ס משנת 2008 אחוז העובדים שנסעו לעבודה באופניים היה 1%. [3] בדיקה של מכון גיאוקרטוגרפיה משנת 2012 מצאה כי 1.8% מהעובדים רוכבים לעבודה. לשם השוואה אותו סקר מצא כי 1.7% מהעובדים מגיעים בישראל ברכבת.[4], לפי סקרים של עיריית תל אביב, השימוש באופניים בעיר לשם צרכים נוספים כמו קניות, סידורים או ספורט הוא גבוה יותר לעומת שימוש באופניים לשם יוממות.

משק האופניים בישראל

בשנת 2009 הוקם באיגוד לשכות המסחר 'פורום יבואני האופניים בישראל' שמרכז כ-30 יבואנים. מבחינה כספית, שוק האופניים הכפיל עצמו בעשור בין בין 1999 ל-2008, והיה בעל קצב גידול שנתי של 10%. הגידול נובע הן מהגידול ברוכבי ספורט והן בגלל רוכבי יוממות. בשנת 2008 נמכרו 180 אלף זוגות אופניים, בסכום כולל של 220 מיליון ש"ח בשנה, מתוכם 80% נמכרים למבוגרים.[5] בשנת 2009 יובאו לישראל 315,850 זוגות אופניים, מתוכם כ-170,000 אופני רכיבה לילדים ובוגרים (לא אופני צעצוע).[6]

נכון לשנת 2010 ייבאו לישראל כ-300 אלף זוגות אופניים בשנה בעלות כוללת של כ-300 מיליון ש"ח, כאשר יותר ממחציתם הם אופני הרים. מספר זוגות האופניים המיובאים לישראל הכפיל את עצמו בתוך עשור - 300 אלף זוגות בשנת 2010, לעומת 160 אלף זוגות ב-2000.[7]

תחבורה בישראל

רקע:

להלן כמויות היבוא הכוללות של אופניים לא ממונעים לישראל בשנים האחרונות, לפי נתוני הלמ"ס:‏[3]

שנה כמות יבוא אופניים (באלפים) ערך (מיליוני דולרים)
2012 352.0 30.9
2013 363.2 33.7
2014 380.9 37.4
2015 426.5 31.1

כמות הגידול השנתי הממוצעת בשנים 2012-2015 היא של 7 אחוז בשנה.

בשנים 2010-2015 חל גידול של יותר מפי 100 במספר האופניים החשמליים בישראל - מספרם גדל מכ-1,000 בשנת 2010 ליותר מ-150 אלף זוגות בשנת 2015. לפי הפירוט הבא: ‏[4]

שנה יבוא גידול סה"כ לפני פחת פחת (אומדן) אומדן על הכביש
2010 1,239 1,239 0% 1,239
2011 5,276 326% 6,515 5% 6,453
2012 9,634 83% 16,149 10% 15,498
2013 32,851 241% 49,000 15% 46,578
2014 72,602 121% 121,602 20% 111,802
2015 63,673 -12% 185,275 25% 154,875


מכירות האופניים בישראל הן עונתיות, ואופניים רבים נמכרים סמוך ליום כיפור. על פי גורמים בענף האופניים, מספר הרוכבים יורד בזמן החורף ועולה חזרה החל מתחילת האביב.

תקצוב

משרד התחבורה הקצה בשנת 2012 לרשויות המקומיות 24 מיליון שקל לפרויקטים הנוגעים לאופניים. זהו סכום קרוב לפרומיל מתקציב משרד התחבורה שעומד על עשרות מיליארדי ש"ח בשנה. עיריית תל אביב לבדה השקיעה 35 מיליון שקלים לסלילת שבילי אופניים בשנה זו. [8]

שבילי אופניים בישראל

שבילי אופניים בישראל היו קיימים באופן היסטורי בנהריה. מלבד זאת לא היו שבילים בערים נוספות. בעקבות הלחץ הציבורי החל מאמצע שנות ה-90 (ראו בהמשך) החלו לסלול שבילי אופניים בתל אביב-יפו בעיקר בשדרות במרכז העיר ובפארק הירקון.

עד שנת 2009 לא היו הנחיות לסלילת שבילי אופניים בישראל, ושבילים רבים נסללו באופן בעייתי. חלק מהשבילים פשוט צויר על המדרכה ללא הבטחת מרחב מספק והפרדה בין רוכבים להולכי רגל. דוגמה מרכזית לשביל כזה הוא שביל האופניים באבן גבירול שבחלקו אינו כולל הפרדה והוא רווי מפגעים כמו תחנות אוטובוס, דוכני מפעל הפיס ועוד. בשנת 2009 פרסם משרד התחבורה חוברת הנחיות לסלילת שבילים חדשים ובתאם לכך רוב השבילים החדשים שנסללו מאז הם באיכות משופרת בהרבה.

בשנת 2010, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, לאמץ מסמך מדיניות העוסק במתן עדיפות לשבילי אופניים בתכנון. המסמך מגדיר את הכלים באמצעותם יקודמו שבילי האופניים הבינעירוניים וכולל רשימה של דרישות לתכניות מתאר שעניינן בין היתר שטחים פתוחים, עקרונות תכנוניים, והנחיות למתכננים בתכניות שטחים פתוחים כגון יערות, שמורות טבע, אזורי נופש מטרופוליניים ושטחים חקלאיים. [9]

בשנת 2011 הכריז משרד התחבורה ומע"צ על הקמת תוכנית אב לבניית שבילי אופניים ליד כבישים בין-עירוניים באורך כולל של 450 ק"מ[10]

בשנת 2011, נוכח הצלחת פרוייקט של השכרת האופניים בתל אביב וקידום הנושא בכלל, הביע ראשי עיר נוספים את רצונם לקיים פרוייקטים דומה בעירם. ערים אלו כוללות את הרצליה, פתח תקווה, הוד השרון, רמת השרון, חולון[11] בת ים [12], וירושלים וחיפה [13]. חלק מהערים הכינו גם תכנית אב לשבילי אופניים בניסיון לספק חזון הוליסטי ולקדם רשת שבילים.

בשנת 2012 בדקה כתבת גלי צה"ל, יעל עבאדי, את הידידותיות לרוכבי האופניים של עשר ערים בישראל. מלבד תל אביב כמעט לא היו שבילי אופניים והרוכבים נאלצים לרכוב בכבישים הסואנים או על המדרכות הצפופות. הדבר כולל את הערים הגדולות ירושלים וחיפה, והערים הבינוניות כמו רעננה, רחובות, רמת גן ורמת השרון.[14] ניתן לראות דירוג של מצב השבילים בערים אלה.[15]

תחבורת אופניים בתל אביב יפו וסביבתה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורת אופניים בתל אביב
תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. ניסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.

מספר יוממי האופניים הגדול ביותר בישראל נמצא בעיר תל-אביב יפו שבה גם אחוז יוממי האופניים הגבוה מכלל האוכלוסייה. אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש[5], תוכנית השכרת האופניים תל-אופן של העירייה החלה במאי 2011 ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [16]. סלילת עוד שבילים ותל-אופן הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2010 -2012 עלה מספר הרוכבים ב-54%. נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עומד על 18 אלף, [6] שמהווים 14% מבין הנוסעים לעבודה מבין תושבי העיר.[17]

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר). בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10%-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.[5] הסיבות לעליה ביוממות האופניים במרכז תל אביב קשורה כנראה לשבילי האופניים שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים במרכז תל אביב כוללים את המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ועירוב שימושי קרקע במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.

רוכבי אופניים רוכבים בנתיבי איילון במסגרת מירוץ "סובב תל אביב" שנערך ב-21 באוקטובר 2016. במירוץ השתתפו כ-25 אלף רוכבים.

כמו כן התפתחה בתל אביב תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית". עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים על הכביש, דבר זה גם מעודד רוכבים נוספים להצטרף לנסיעה. העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות (מירוץ "סובב תל אביב"). [18]

בתל אביב קיימת רשת שבילי האופניים הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, שבה יש יותר מ-100 ק"מ של שבילי אופניים. עם זאת יחסית לתקנים בינלאומיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית. חלקם אינם תקניים (לפי התקנות החדשות) וסובלים מבעיות הפרדה, כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצורכי יוממות.

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות השבילים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית תל-אופן להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.

בשנת 2012 הודיעה העירייה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.

אמנת בריסל לאופניים, Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים [19]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[20]

שבילי אופניים ברמת גן ובגבעתיים

מפת השבילים המתוכננים בצפון רמת גן על פי תכנית האב של העיר, 2009. אף אחד מהשבילים המתוכננים לא נסלל, נכון לשנת 2015

ברמת גן הזמינה העירייה, אז בראשותו של צבי בר, תכנית אב לשבילי אופניים שפורסמה במרץ 2009 וכללה תוכנית נרחבת לשבילים במרכז העיר, כולל ברחובות ז'בוטינסקי (סמוך לרכבת הקלה), אבא הלל סילבר, ארלוזורוב, הרא"ה, הרצל, ביאליק, שדרות ירושלים, אלוף שדה, דרך רבין, אלוף דוד וכן שביל בדרך שיבא לרמת אפעל ולבית החולים שיבא. וכן שבילים נוספים והתאמת רחובות קטנים בשכונות לתנועת אופניים.[21] למרות התוכנית המקיפה, שאושרה גם על ידי מועצת העיר, העיר לא קידמה אפילו שביל אופניים אחד בזמן כהונתו של בר. רק בשנת 2014 עם לאחר היבחרו של ישראל זינגר, החלה העירייה לסלול שבילי אופניים כשראשון ביניהם נמצא סמוך לבית החולים שיב"א. במרץ 2013 פורסם כי שירות תל-אופן צפוי להתרחב לאיזור הבורסה בעיר. [22] ובשנת 2016 נכנס השירות לעיר, באופן חלקי (10 תחנות).

בשנת 2012 נסלל שביל אופניים ראשון בגבעתיים. השביל שכולל גם גשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מחבר את גן רבקה ומוסדות החינוך שנמצאים לידו עם שכונת ארלוזורוב פארק גבעתיים וקניון גבעתיים. שביל שני היה אמור להיסלל בשדרות אפיקים, במקביל לרחוב שינקין, בשנת 2013. עיריית גבעתיים כי הודיעה כי היא מעוניינת בפרוייקט השכרת אופניים חשמליים, אך דבר זה לא צלח. עם היבחרו של רן קוניק בשנת 2014 החל שוב עניין מחודש בתשתיות אופניים והעירייה הכניסה את שירות תל-אופן לתחומה.

בהתבסס על סקר הלמ"ס מ-2008, בשתי הערים יש כ-1,500 תושבים שרוכבים לעבודה באופן יומיומי. התארגנות תושבים, "רמת גן גבעתיים בשביל האופניים" פועלת לקידום תחבורת האופניים מול שתי העיריות.

שבילי אופניים בחולון

בחולון יזמה העירייה הקמת מספר שבילי אופניים.[23] בין היתר ברחוב הלוחמים והיא מתכננת הקמת שבילים נוספים. נכון לשנת 2014, נסללו שבילים גם בחלק הדרום-מזרחי של שדרות ירושלים, ורחוב ההסתדרות, וכן ברחוב מטולה. בכוונת העיר לסלול שבילים נוספים. [24]

שבילי אופניים בבת ים

בפברואר 2010 החלה עיריית בת ים בתהליך התנעת תכנית אב לשבילי אופניים בעיר [25]. בשנת 2011 פרסמה העירייה את תוכנית האב לשבילי אופניים בעיר. [26] התוכנית כוללת שביל אופניים לאורך הגדה המערבית של "נתיבי איילון" אך שביל זה נחסם מאוחר יותר על ידי בנייה של וילות פרטיות באישור העירייה. [27] נכון לשנת 2014, יש בבת ים שבילי אופניים ברחובות ניסנבאום והקוממיות, וכן שביל אופניים בגן הי"א. [28]

תחבורת אופניים באיזור השרון

תחבורת אופניים בהרצליה

מפת שבילי אופניים קיימים ומתוכננים בהרצליה, מאי 2013

ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן קידמה את נושא שבילי האופניים החל משנת 2002. בשנת 2003 הוכנה תוכנית אב לשבילים בעיר. בשנים 2004-2009 בוצעו השלבים הראשונים של הפרוייקט, החל משנת 2009 עודכנה תוכנית האב והורחבה, ונקבעה כתוכנית רב שנתית. מטרת התכנית היא לחבר בין איזורי המגורים כל מוקדי העניין בעיר כמו איזור התעשייה, תחנת הרכבת, איזור המדרחוב וכו'. מטרה נוספת היא לאפשר גישה בתוך השכונות אל בתי הספר.

עיריית הרצליה סיפקה תקציב שנתי בגובה של כ-3-4 מיליון ש"ח בפיתוח שבילי אופניים ברחבי העיר.[29] עד שנת 2010 נסללו 12 ק"מ של שבילי אופניים [30] ועד אמצע 2012 נסללו 16 ק"מ שבילים. ועד סוף 2013 מתוכננים במסגרת תכנית האב להיסלל 35 ק"מ של שבילים. [31] מפה של השבילים הקיימים ושל השבילים המתוכננים מופיעה באתר העירייה[32]

השבילים בהרצליה הם במפלס המדרכה, כאשר יש הפרדה של ריצוף שונה או סימון בולט אחר כדי להפריד את רוכבי האופניים מהולכי הרגל. נכון לשנת 2012 רמת המודעות לשבילים נמוכה והשימוש בהם הייתה נמוכה. לא קיים שביל אופניים מסודר שמחבר בין הרצליה לבין תל אביב. [33] בעיר מתקיימים אירועים להגברת השימוש באופניים. בשנת 2012 קיימה ישראל בשביל האופניים אירוע רוכבים לעבודה בהרצליה. [34] קבוצת הרצליה - רמת השרון בשביל אופניים פועלת לקידום שבילי האופניים בשתי הערים.

שבילי אופניים בהוד השרון

עיריית הוד השרון החלה לבנות בשנת 2012 שבילי אופניים בעיר, במסגרת תוכנית אב לשבילים אופניים ובתאום עם משרד התחבורה. התוכנית אמורה להיות מקיפה והאורך הכולל של שבילי אופניים בעיר יהיה של 50 ק"מ [35] כשתושלם התוכנית תהיה בהוד השרון כמות שבילי אופניים גבוהה יחסית לכמות השבילים בעיר. השבילים נמצאים בכבישים הראשיים בעיר ולהתחבר גם לתחנת הרכבת [36] לקראת סוף 2012 הביעו מספר חברי מועצה בעיר התנגדות לתוכנית בטענה שהיא גורמת לפקקים ולפגיעה בסוחרים בעיר. [37], נכון לשנת 2014 נסללו בעיר שבילים לאורך רחובות ראשיים, דרך מגדיאל וסוקולוב וצפויים שבילים נוספים. [38]

שבילי אופניים ברמת השרון

רמת השרון הייתה אחת הערים החלוצות בתחום תרבות האופניים. בעיר קיימים כ-5 ק"מ של שבילי אופניים באיכות סבירה, מתוכם 2 ק"מ שמיועדים לרכיבות פנאי במערב העיר. עוד 3 ק"מ של שבילי אופניים קיימים הם באיכות גרועה וסובלים ממחסומים ומפגעים שונים לאורכם [39] ברחוב אוסישקין מסומן נתיב אופניים, אך השביל מלא במכשולים שלטים, עמודי חשמל ועצים שניטעו על השביל עצמו.[40]

בעבר הצהירה העירייה כי בכוונתה להרחיב את רשת השבילים אך לא עשתה זאת. [41] במסגרת תוכנית האב בהרצליה מתוכנן שביל ברחוב בן גוריון בהרצליה לחיבור עם רמת השרון שאמור להתבצע ב-2013. לעיר אין חיבור טוב של שבילי אופניים לתל אביב. [42]. בשנת 2012 הצהיר ראש העירייה, איציק רוכברגר, כי בבדיקה שערך נתגלה כי אין ביקוש לתחבורת אופניים ברמת השרון, בשל החתך הסוציו-אקונומי של התושבים וכי ברמת השרון יש הרבה עליות שמפריעות לשימוש באופניים. רוכברגר לא מסר את פרטי הבדיקה וכיצד היא בוצעה. בכוונתו לפתח רק שבילים בהיקף היישוב ולא בתוכו.[43] בשנת 2015 הכריזה ראשת העירייה שירה אבין על תכנית לרשת שבילים באורך 25 ק"מ שתושלם עד שנת 2020. בתכנית שבילים לאורך רחובות ביאליק-ויצמן- ז'בוטינסקי, אוסישקין-ראשונים, שביל שיחבר בין שדרות ירושלים בהרצליה, דרך רחוב יבנה ברמת השרון אל רחוב הנצח, ואשר ימשיך אל דרך הראשונים ודרומה לשכונת נווה-גן דרך רחוב משה סנה. במזרח העיר צפויים שבילים ברחוב המלכים אל רחוב הזית, דרך מגרשי הטניס ובהמשך לשבילי הרכיבה בשדות רמת השרון. [44] ביונאר 2016 נבחר אבי גרובר כראש עיריית רמת השרון, באפריל 2016 הוצגה תכנית לשבילי אופניים בעיר. בסקר בקרב 288 תושבי העיר ענו רבע מהם שהם רוכבים באופן יומיומי, ועוד רבע ענו שהם רוכבים 2-4 פעמים בשבוע. כמחצית מהרוכבים רוכבים למטרות פנאי וספורט וכמחצית למטרות תחבורה כמו הגעה לעבודה, ללימודים ולסידורים. [45] ביוני 2016 אושרה תכנית האב לשבילי אופניים בעיר.[46]

שבילי אופניים בנתניה

מפת שבילי אופניים בנתניה. בירוק - שבילים קיימים, באדום - שבילים מתוכננים, בכחול - שבילים שאמורים להשתלב במסלולי BRT

עיריית נתניה פרסמה תוכנית אב כוללת לשבילי אופניים בעיר. [47] התוכנית כוללת שבילי אופניים לתיירות ונופש (כמו שבילים בשלוליות חורף ושבילים בשמורות הטבע שליד העיר), שבילים עירוניים רגילים ושבילים לצד מסלולי תחבורה ציבורית מסוג BRT המתוכננים בעיר. כמו כן מתוכנן שביל אופניים מצדו המערבי של כביש 2 (כביש החוף) שעתיד להיות חלק משביל ארצי מחדרה עד תל אביב. [48]

יש מספר שבילי אופניים בעיר ברחובות דרך דגניה (במזרח העיר), שדרות בן גוריון, שדרות עובד בן עמי (בחלק הדרומי של הטיילת) שלום עליכם ועוד. תכנית האב אמורה להגדיל את כמות השבילים ולקשר אותם לרשת. בספטמבר 2012 סללה עיריית נתניה שביל אופניים המקשר בין קריית נורדאו לשכונת רמת פולג במטרה לאפשר מעבר בטוח מבתי הספר נורדאו ואלדד, דרך פארק נאות גולדה מאיר, על גשר הכניסה לנתניה. משם ממשיך השביל לבית הספר רימלט ומסתיים בבית הספר בגין ברמת פולג. העירייה מסרה כי בכוונתה לתכנן שבילים נוספים בצפון נתניה ובמזרחה.[49]

כמו כן הקימה עיריית נתניה פארק אופניים עירוני, סמוך לכביש 57 שמחבר את נתניה לכביש 4 (צומת בית ליד) ליד רחוב פנקס באיזור התעשייה בעיר. הפארק משתרע על פני כ-45 דונם וכולל מסלול "קריטריום" - מסלול רכיבת כביש מקצועי וכן מסלול אתגרי לאופני BMX.[50]

שבילי אופניים בכפר סבא

בשנת 2011 הציגה עיריית כפר סבא תוכנית אב לשבילי אופניים בעיר.[51] [52]

בספטמבר 2013 החלה העירייה לסלול שבילי אופניים קצרים ברחובות דב-הוז, וטשרניחובסקי לכיוון "השכונות הירוקות" בקצה המערבי של העיר. כחלק מתוכנית להקים שבילי אופניים באורך כולל של כ-50 ק"מ. [53] [54] קבוצת תושבים עוקבת אחר השבילים ומדרגת את איכותם. [55]


תחבורת אופניים במקומות נוספים בשרון

ברעננה הכינה העירייה תכנית אב לשבילי אופניים ואף סללה שביל אופניים קצר ברחוב אחוזה, הרחוב הראשי של העיר. [56] בשנת 2014 הודיעה העירייה על כוונה לסלול שביל חדש בקטע קצר בשדרות ויצמן בצפון העיר. [57]. העירייה גם פרסמה מפה עם שבילי אופניים מתכוננים בעיר, אבל לא ברור מה לוח הזמנים של שבילים אלה. [58]

המועצה המקומית עמק חפר סללה מספר שבילי נופש לאופניים לאורך נחל אלכסנדר. בשנת 2006 הזמינה העירייה תוכנית לסלילת שביל אופניים לכל אורך הנחל. שלב ב' של התוכנית אמור להיות חיבור הישובים לאורך הנחל אל השביל המרכזי. [59]

תחבורת אופניים בשפלה

שבילי אופניים בפתח תקווה

בפתח תקווה יש תוכנית אב לשבילי אופניים, אך העירייה מקדמת את הנושא בעצלתיים. [60] בשנת 2008 גרם תושב העיר, יאיר עופר, לעירייה להכשיר שביל לרוכבי אופניים, שיחבר את פתח תקווה לאיזור התעשייה עתידים בתל אביב. [61] העמותה המקומית למען אופניים, פתח תקווה למען האופניים, נאבקה למען הוספת גשר מעל מסילת הרכבת שיאפשר לרוכבים לחצות את הפסים בבטחה לכיוון תל אביב[62] [63] רוב השבילים הקיימים בעיר נמצאים בצפונה ובדרומה ומיעוטם במרכז העיר[64]

שבילי אופניים בגבעת שמואל

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני, הכריז בינואר 2013, על תכנית רב שנתית לקידום שבילי אופניים בעיר. שביל אופניים ראשון מוקם ברחוב בז'בוטינסקי בכניסה לעיר, והוא שביל דו סטרי בין שכונת רמת-אילן לשכונת רמת-הדר דרך הפארק החדש המתוכנן ברמת-אילן, בעלות של 250 אלף ש"ח. [65]

שבילי אופניים ביבנה

ביבנה קיימים 16 ק"מ של שבילי אופניים. בשנת 2011 הקצה ראש העיר, צבי גוב ארי, 2.8 מיליון ש"ח לטובת 5 ק"מ של שבילי אופניים בשנת.[66] מטרת העירייה היא להקים בעיר 21 ק"מ של שבילי אופניים.[67] ראש העיר הצהיר כי בכוונתו לעודד את הרכיבה בעיר והציב בשנת 2012 פסלי אופניים לאורך השבילים.[68][69]

שבילי אופניים בראשון לציון

עיריית ראשון לציון החלה לסלול שביל אופניים מהתחנה המרכזית בעיר אל חוף הים לאורך משה דיין באורך 6 ק"מ שהושלמו בשנת 2012. מסלולים נוספים קיימים בפארקים ליד העיר. [70] [71]

תחבורת אופניים במקומות נוספים בשפלה

בעיר רחובות, למרות הפוטנציאל הגדול של תחנת רכבת חשובה, שבילי הליכה קיימים ושני קמפוסים ליד הרכבת, אין שבילי אופניים, נכון ל-2013.

בנס ציונה הקימה העירייה מתחם רכיבה מקצועי בחורשת האקליפטוס במזרחה של העיר, "פאמפ-טרק".[72] כמו כן הקימה העירייה דרך נוף - מסלול מעגלי שאורכו כ-30 ק"מ, הסובב את העיר ומתאים להליכה ולרכיבת אופני שטח בדרגת רכיבה בינונית. [73] עם זאת העירייה לא קידמה שבילי אופניים בתוך העיר.

במודיעין נסללו שבילי אופניים, בעיקר בשכונות חדשות אבל רוכבי האופניים רבים עדיין לא יכולים לנסוע ברציפות לעבודה. [74]

תחבורת אופניים בירושלים

שבילי אופניים קיימים ומתוכננים בירושלים, ינואר 2012. בירוק - קיימים. בטורקיז - בביצוע, בתכלת - במכרז או בתכנון מתקדם, ורוד כהה - מאושר, כתום - בתהליכים, בסגול - רעיוני.

שבילי האופניים בירושלים מקודמים על ידי ירושלים בשביל האופניים והחברה להגנת הטבע. בספירת רוכבים בעיר שבוצעה על ידי מתנדבים ב-20 מוקדים בשנת 2010 נספרו כ-1,300 רוכבים. רובם המוחלט זכרים ורק 11% מהם נשים. 9% היו ילדים או נערים.[7]

נכון לינואר 2012, בירושלים מתוכננים 34 שבילים, חלקם העיקרי לצורכי תיירות וחלקם הקטן לצורכי תחבורת אופניים, באורך כולל של 114 ק"מ. מתוכם 4 שבילים באורך 12 ק"מ קיימים, 6 שבילים נוספים באורך כולל של 17 ק"מ נמצאים בביצוע. 31 ק"מ של שבילים נמצאים בתכנון מפורט או במכרז, ו-4 ק"מ נמצאים בשלב מאושר. עוד 22 ק"מ נמצאים בתהליכי תכנון שונים ו-30 ק"מ הם בשלב רעיוני בלבד. 44% מהשבילים, שהם 26 ק"מ הם בשלב מתקדם של תכנון (קיימים, בביצוע או בתכנון מפורט או מכרז).[7] נכון לשנת 2017 השבילים הקיימים הם פארק המסילה (דרך הרכבת) - שביל איכותי מאיזור גן הפעמון שמגיע עד לאיזור אצטדיון טדי ומשם לאיזור גן החיות התנכ"י, וכן שבילים פחות איכותיים ברחוב יפו (מערב), בגן סאקר - פת, לאורך רחוב הרב הרצוג ובמספר רחובות נוספים.

נכון לספטמבר 2012 אסור להעלות אופניים לרכבת הקלה בעיר. [75]

בשנת 2017 הכינו פעילי אופניים בירושלים מפה ציבורית המציגה שבילים אופניים בירושלים וכן רחובות שקטים שיכולים להיות חלופה בטוחה יותר לעומת כבישים ראשיים. כמו כן המפה מציגה נתיבים שבהם יש צורך בשבילי אופניים או בתשתיות אופניים אחרות כמו שדרות אופניים. במקומות רבים בירושלים יש חיבורים בין רחובות על ידי שבילי הליכה עם מדרגות, דבר שיכול לשמש גם תחבורת אופניים כתלות במדרגות אופניים. [76]

תחבורת אופניים באיזור הצפון

שבילי אופניים בנהריה

נהריה היא אחת הערים הוותיקות ביותר בישראל בהקשר של שבילי אופניים. בעיר יש רשת ישנה של שבילים חלקם לאורך החוף ולאורך כביש 4.

תחבורת אופניים במטרופולין חיפה

בשנת 2008 הוכנה תוכנית אב לשבילי אופניים במטרופולין חיפה. כמו כן נסללו מספר שבילי אופניים בכביש 4 באזור קריית ביאליק, ברחובות שדרות צה"ל ומחל בקריית ים, שדרות דגניה בקריית חיים.[77] הדבר צפוי להיות כחלק מרשת כללית של שבילי אופניים בקריות[78]

ראש עיריית קרית ים, שמואל סיסו, הקים שבילי אופניים בעיר. בשנת 2012 נודע כי בכוונת הקריות לבחון הקמת שבילי אופניים ביניהן. [79] זאת בשיתוף עם יונה יהב ראש עיריית חיפה[80]

שבילי אופניים במקומות נוספים בצפון

יש מספר גדול של שבילי אופניים בצפון הארץ המשמשים לשם תיירות ונופש. ביניהם ניתן למצוא את שבילי עמק המעיינות שבו יש גם השכרת אופניים.

החברה להגנת הטבע כחלק מניסיון להגן על חופי הכנרת, יזמה את הקמת שביל סובב כינרת. נכון ל-2012, השביל הוא באורך[81] ובדרום ובמזרח הכנרת הוא כולל שבילי אופניים ליד הקיבוצים האון, מעגן, צומת צמח, ובית זרע.

עיריית חדרה הכריזה על הקמת שבילי אופניים בעיר בשנת 2009, אחד עירוני והשני למטרת טיולי אופניים בביצת זיתא.[82] השביל לביצת זיתא הוקם בשנת 2010 [83]

בשנת 2009 יזמנה הסוכנות היהודית הקמת שביל אופניים שאמור לקשר בין כרמיאל למשגב [84]

תחבורת אופניים בדרום הארץ

תחבורת אופניים באשדוד

מפת שבילי אופניים באשדוד, 2011. בכחול -שבילים קיימים, בתכלת - שבילים מתוכננים. באדום - שבילי אופניים לאופני הרים

באשדוד קיימים מספר רב של שבילים ברחובות מרכזיים בעיר: שדרות בני ברית, רחוב משה דיין, יצחק הנשיא, משה סנה, שדרות ירושלים, ויצחק רבין. בשנת 2010 הצהירה העירייה בראשותו של ד"ר יחיאל לסרי כי בכוונתה להכין תכנית אב לשבילי אופניים בעיר בתוך שנה, בנוסף ל-27 ק"מ של שבילי אופניים שקיימים בעיר.[85]. במסגרת השנתון הסטטיסטי לשנת 2011 פרסמה העירייה, מפת שבילי אופניים ושבילים נוספים המתוכננים בעיר.[86]

בשנת 2012 זכתה אשדוד בתחרות של משרד התחבורה והאוצר, והיא אמורה להפוך לעיר מודל לתחבורה ירוקה ולקבל 220 מיליון ש"ח לקידום הנושא. התוכנית כוללת קידום של BRT ושבילי אופניים בעיר. [87] השבילים אמורים להגיע לאורך של - 22 קילומטרים ולחבר רובעי העיר למרכזים העירוניים, תוך תאום מלא עם התחבורה הציבורית. כמו כן התוכנית כוללת 13 קילומטרים נוספים של צירים להולכי רגל, הכוללים גם מדרחוב במרכז העיר, באורך של כקילומטר אחד. [88][89]

בשנת 2013 קנתה עיריית אשדוד קנתה 5 זוגות של אופניים חשמליים עבור הפקחים שלה במטרה לעודד את התחבורה הירוקה בעיר.[90]

תחבורת אופניים בבאר שבע

שבילי אופניים בבאר שבע נכון ל-2014. בכחול שבילים קיימים, בירוק - שבילים בתכנון, באדום - שבילים במסגרת תוכנית האב לאופניים.

בשנת 2008 הודיעה עיריית באר שבע על כוונתה לסלול 8 ק"מ ראשונים של שבילי אופניים. [91] בשנת 2010 פרסמה עיריית באר שבע מסמך בשם תחבורה בת קיימא בעיר באר שבע. לפי המסמך עד לשנה זו היו בעיר 7 ק"מ של שבילי אופניים (לא כולל שבילי פנאי בנחל באר שבע). ומתוכננים לשנים הקרובות עוד 4.5 ק"מ. סה"כ אורך השבילים המתוכנן בעיר הוא 30 ק"מ במסגרת תוכנית אב לאופניים שהוכנה עבור העירייה. הצהרה זו חזרה על עצמה גם במסגרת תכנית אב להגנת האקלים ולצמצום זיהום האוויר בבאר שבע שהוצגה בפורום ה-15 בשנת 2012.

נכון ל-2014 קיימים בבאר שבע כ-30 ק"מ של שבילי אופניים בטוחים המבוססים על נתיבי אופניים יעודיים (ברחובות: ג'ו (יוסף) אלון, הצדיק מירושלים, מצדה, יוהנה ז'בוטינסקי, שד' טוביהו, אורי צבי גירנברג, נחמן אינגבר) ושבילי אופניים בפארקים (כגון: פארק נחל ב"ש, גן שני אליהו, גן שאול המלך). עיקר השבילים התקניים מצויים במעטפת השכונות החדשות (נווה זאב, נחל עשן, נווה נוי). שבילים אלה אינם מספקים פתרון ליוממי אופניים שרוכבים אל בית החולים סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון, מכללת סמי שמעון וכדומה, ובכוונת העירייה לקדם 20 ק"מ שבילים נוספים ושבילים נוספים בהמשך.

התא המקומי של ישראל בשביל האופניים בעיר נקרא באר שבע בשביל האופניים

שבילי אופניים באשקלון

בשנת 2005 הכריז ראש עיריית אשקלון דאז, רוני מהצרי, על סלילת 60 ק"מ של שבילי אופניים באשקלון, במסגרת תוכנית אב לשבילי אופניים בעיר ובעלות של עשרות מיליוני שקלים. [92] שבילי אופניים אכן נסללו בעיר אבל נמתחה ביקורת על איכות השילוב שלהם בצמתים, בשנת 2010. [93]

תחבורת אופניים בישובים נוספים בדרום

במדרשת בן גוריון ליד שדה בוקר נסללו שבילי אופניים וכן איזורי מיתון תנועה ואיזורים ללא מכוניות, כך שחלק גדול מהתנועה ביישוב מבוצעת באופניים.

שילוב האופניים בתחבורה ציבורית

עד לשנים 2011-2012 הייתה בעיה עבור רוכבי אופניים והיא חוסר היכולת לשלב אופניים בתחבורה ציבורית בישראל - נהגי אוטובוס מנעו לפעמים העלאת אופניים לאוטובוס והנהלת הרכבת לא איפשרה העלאת אופניים לרכבת.

בעקבות מאבק ממושך של עמותת ישראל בשביל אופניים, הוסדרה העלאת אופניים לתא מטען של אוטובוסים בין עירוניים על בסיס מקום פנוי וללא תשלום נוסף החל משנת 2011. קמפיין אחר של העמותה מול הנהלת רכבת ישראל שנמשך 6 שנים, אפשר העלאת אופניים לרכבת החל משנת 2012. [94] [95] בעקבות כך החלו רוכבי אופניים, בעיקר אופניים מתקפלים, להעלות אופניים לרכבת.

עם זאת בישראל לא קיימים מתקנים להובלת אופניים לפני או אחרי אוטובוס. בנוסף הסדרי חניית האופניים בתחנות רכבת, כמו רכבת השלום, אינם מאובטחים וקיים מחסור במתקני נעילה.

חסמים

קיימים מספר גורמים אשר מרתיעים את הציבור מלהגביר את השימוש באופניים:

  • פחד מפני תאונת דרכים והעדר תשתיות מתאימות לרכיבה בטוחה.
  • חשש להגיע מזיעים לעבודה, בעיקר בחודשי הקיץ. חשש להגיע רטובים בגלל גשם בחורף.
  • מיקוד תשומת הלב בתשתיות בלבד במקום עידוד הוליסטי לרכיבת אופניים הכולל חינוך, חקיקה מערכות תומכות ועוד.
  • דעות קדומות של הציבור לגבי רכיבה על אופניים
  • הזנחה של התחום מצד הרשויות (ראו בהמשך)
  • תכנון עירוני פרברי והפרדת שימושי קרקע המגדילים את מרחקי הנסיעה לעבודה ולקניות
  • העדר מקלחות במקומות עבודה והעדר תקינה בנושא.
  • העדר מתקני חנייה בטוחים במקומות העבודה והעדר תקינה בנושא.

קיימים מכשולים לקידום יוממות אופניים בישראל מצד הרשויות. בין המכשולים אפשר למנות תקצוב נמוך של בניית שבילי אופניים, העדר חקיקה לקידום תחבורת אופניים או וצעדים בנושא שדרות אופניים. הממשלה אינה מעודדת או מחייבת עיריות לקדם שבילי אופניים. ממשלות ישראל נמנעות גם מלקדם עירוניות מתחדשת ומקדמות תחת זו הפרדת שימושי קרקע ופרבור. עד לשנים 2010-2012 רוב הרשויות לא סללו שבילי אופניים ואלו שעשו כן, לא סוללו את שבילי אופניים כחלק מרשת שלמה המבטיחה רכיבה בטוחה. בשנים אלו חל שינוי בחלק מהעיריות וחלקן לא קידמו את הנושא.

היבט נוסף שמקשה על שימוש בשבילי אופניים בישראל הם מודעות נמוכה של הולכי רגל שבמקומות רבים הולכים על השבילים (בעיקר שבילים בגובה המדרכה או שבילים בשדרות), וכן רוכבי אופניים שרוכבים על שביל האופניים נגד כיוון התנועה. באיזור תל אביב-יפו קיימת בעיה של גניבות אופניים.

בדף טיפים ליוממות אופניים תמצאו עצות מעשיות לשימוש באופניים כאמצעי תחבורה, ולשימוש באופניים בעיר.

בטיחות בדרכים ובריאות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות, תחבורה פעילה

הפעילות הגופנית שכרוכה ברכיבה על אופניים גורמת לבריאות טובה יותר ולהרגשת רווחה מוגברת. על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, חוסר פעילות גופנית הוא הגורם השני רק לעישון, בגרימת מחלות בארצות מפותחות (במחלות כמו מחלת לב, יתר לחץ דם, סוכרת ומספר סוגי סרטן), דבר הגורם להוצאות אדירות לחברה.[8] הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי קובע כי הגברת הפעילות הגופנית הוא המרשם הטוב ביותר לבריאות הציבור וכי רכיבה על אופניים היא "פעילות מתאימה ביותר" למטרה זו.[9] ארגון הצדקה ההנדסי הבריטי "ססטרנס" דיווח כי ההחזר בהשקעה חברתית באופניים ובפיתוח דרכים להגברת הרכיבה עליהם, הוא ביחס של 20:1 בהוצאות בריאות ותועלות חברתיות אחרות, גם כאשר נלקחות בחשבון תאונות דרכים.[10]

מחקר שהתפרסם בירחון לרפואה פנימית ואשר נעשה בדנמרק בשנת 2000, מצא כי רכיבה על אופניים למקום העבודה, מפחיתה ב-40% את סיכוני התמותה הידועים.[11][12]

רכיבה על אופניים אינה נחשבת בדרך כלל לפעילות בעלת סיכון גבוה.[13] בבריטניה שיעור מקרי המוות ברכיבה על אופניים לקילומטר גבוה יותר משיעור מקרי המוות לנוסעים במכונית ובאוטובוס לקילומטר נסיעה, אך דומה לזה של הליכה ברגל, ונמוך מזה של רוכבי אופנועים. רוב התאונות הקטלניות של רוכבי אופניים בבריטניה נגרמות מהתנגשות עם מכוניות או משאיות.[14]

ללא תשתית מתאימה, רוכבי אופניים הנם אחת מאוכלוסיות משתמשי הדרך הפגיעות ביותר בעולם ובישראל. פגיעותם של רוכבי האופניים קשורה למספר מאפיינים:

  • מהירות תנועת האופניים נמוכה יחסית לכלי רכב ממונעים אחרים.
  • בישראל אין כמעט הפרדה בין רוכבי אופניים לכלי רכב ממונעים, ואין תשתיות אחרות כמו שדרות אופניים לשילוב בטוח של האופניים בתנועה.
  • רוכבי האופניים אינם מוגנים, על ידי שלדת רכב.
  • הנראות של אופניים נמוכה יחסית לנראות של אמצעי תחבורה ממונעים אחרים.
  • תרבות נהיגה של רוכבים הנוסעים בצורה לא בטוחה: כמו נסיעה ללא פנסים בלילה, עקיפת רכבים, נסיעה בכבישים ראשיים, נסיעה נגד התנועה, מעבר באור אדום, הגעה מהירה למעבר חצייה ועוד.
  • תרבות נהיגה של נהגים. נהגים רבים אינם מצפים למצוא בכביש רוכבי אופניים, ולכן לא רואים אותם, חלק מהנהגים אפילו לא מודע לכך שאופניים הם כלי רכב שאמור לנסוע על הכביש או בתשתיות אופניים ולא על המדרכה.
  • מספר הרוכבים קטן יחסית. מחקרים מהעולם מראים כי יש מתאם חזק בין הגדלת כמות הרוכבים וקילומטרז' הנסיעה באופניים לבין הקטנת כמות הרוכבים הנפגעים לק"מ נסיעה.

בהתאם לכך, אחוז הפגיעה ברוכבי אופניים הוא גבוה יחסית לחלקם באחוז הנסיעות. לפי נתוני מרכזי הטראומה, בשנת 2008 נפצעו והובאו לבתי חולים למעלה מ- 1000 רוכבי אופניים, מהם למעלה מ-700 אושפזו למשך יממה ומעלה.[96]

כמות ההרוגים והפצועים קשה מקרב רוכבי האופניים בישראל בשנים 2003-2013. בכל שנה נפגעים כ-100 רוכבים בתאונות קטלניות המובילות למוות או פציעה קשה.

לפי נתוני הלמ"ס (על סמך דיווחי המשטרה בקבצי "ת.ד") בשנים 2006-10 הממוצע השנתי של מספר נפגעים רוכבי אופניים בדרכים העירוניות, היה: 6 הרוגים, 66 נפגעים קשה ו-248 נפגעים קל. בדרכים לא עירוניות הממוצע עמד על 7 הרוגים, 17 נפגעים קשה ו-17 נפגעים קל. סה"כ ממוצע של 13 הרוגים, 82 פצועים קשה ו-265 נפגעים קל מידי שנה. עם זאת דיווחי המשטרה חלקיים מאד. במחקר גיטלמן, דובא (2011) פותחו מקדמי תיקון להערכת המספר הכולל (האמיתי) של נפגעים קשה בתאונות הדרכים בישראל בעקבות ניתוח נתוני הנפגעים קשה בשנת 2008, על סמך המידע מקבצי המשטרה והטראומה נמצא כי כמות הפצועים קשה בקרב רוכבי אופניים גבוהה פי 9.5 מכמות דיווחי המשטרה. לשם הערכת כמות הנפגעים קל יש להוסיף פצועים מתאונות "כללי עם נפגעים" שאינן נחקרות לעומק. לכן חוקרי הרשות לבטיחות בדרכים מעריכים כי הנתונים המרביים הממוצעים לשנה הם גבוהים יותר- בדרכים העירוניות נפגעו בתקופה זו בממוצע שנתי: 6 הרוגים, כ-627 נפצעו קשה ומעל 1,700 נפגעו קל סה"כ 2,300 פצועים. בדרכים הלא עירוניות הערכה עומדת על 7 הרוגים, 160 פצועים קשה ו-85 פצועים קל. סה"כ נפגעו בשנה: 13 הרוגים, 760 פצועים קשה ו-2,385 פצועים קל, סך של כ-2,500 נפגעים בשנה. [15]

לפי נתוני הרשות לבטיחות בדרכים, יש בכל שנה כ-100 רוכבי אופניים שנפגעים בתאונות קטלניות המסתיימות במוות או בפציעה קשה. בממוצע רב-שנתי יש ירידה קלה מ-114 רוכבים בשנים 2003-2008, לעומת ממוצע רב שנתי של 88 רוכבים פצועים קשה והרוגים בשנים 2009-2013. רוב מקרב הנפגעים בקטגוריה זו נמצאים בעיר.

כאשר רוכבי אופניים נפגעים, שיעור הפציעות החמורות ומקרי המוות מביניהם גבוה יותר יחסית למשתמשי רכב פרטי. מבין רוכבי האופניים שנפגעו בתאונה בשנים 2005-2009, 27% מתוכם נפגעו באופן חמור, בהשוואה ל-5% שנפגעו באופו חמור מבין אלו שנפגעו בתאונות של רכב פרטי. בשנים אלה נהרגו בממוצע 14 רוכבים בשנה, והם היוו 3% מסך ההרוגים בתאונות דרכים.[97]

לפי הערכת הרשות לבטיחות בדרכים, 90% מסך הנפגעים מקרב רוכבי האופניים בתאונות (2,374 מתוך סך כ-2,600 נפגעים) נפגעו בתאונות דרכים בערים, ומתוכם מעל 70 הם פצועים קלים. מתוך כלל הנפגעים בתאונות אופניים הרשומות בלמ"ס בסביבה העירונית בשנים 2006-2010 (1,601), כ-46% הן תאונות שהתרחשו בצמתים והיתר בקטעי דרך עירוניים[15]. מתוך התאונות העירוניות 67% הן תאונות בהן חזית המכונית פגעה בצד האופניים, 9% פגיעות צד אל צד, 7% התנגשות צד באחור ו-3% התנגשות חזית אל חזית.[15] אחת הסכנות המשמעותיות בערים קשורה למפגשים של אופניים ומכוניות בצמתים, וכן היפגעות של רוכבים על ידי דלת של מכונית או מכונית, מכונית שיוצאת מחנייה, או התנגשות ברוכב אחר. הסכנה העיקרית לפגיעה של מכונית המגיעה מאחורי הרוכב קשורה לנהג שלא רואה את הרוכב, בדרך כלל בשעות הלילה, בגלל תאורה לקויה של הרוכב (כמו רכב הפונה ימינה בצומת).

בישראל אחוז גדול של הרוכבים העירוניים החדשים, בעיקר צעירים ומשתמשים של אופניים חשמליים רוכבים על המדרכה ומסכנים את הולכי הרגל. יש מומחים לתחבורת אופניים כמו מייקל בלוג'יי (כיצד להימנע מפגיעת מכוניות) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת גם את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[98] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג, הציפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [99]

רק 10% מנפגעי האופניים הם רוכבים בכבישים בין-עירוניים, אך רוב מקרי המוות הם בקרב רוכבים אלה, זאת בשל עוצמת הפגיעה בהרבה הנובעת ממהירות הנסיעה הגבוהה בכבישים מסוג זה. ברוכבים אלה סוגי התאונות הם לרוב רכב שמגיע מאחור ואינו מבחין ברוכבים. קבוצת הגיל הפגיעה ביותר בקרב רוכבי האופניים היא ילדים ובני נוער (גילאי 5-19).[100]

כמעט 60% מרוכבי האופניים שאושפזו בבתי חולים סבלו מפגיעות באזור הראש, הפנים והצוואר. ניתן להניח שקסדת אופניים יכולה לסייע להקטין פגיעות אלה.[101] אולם התועלת בקסדה נתונה במחלוקת. עיקר התועלת שלה הוא במניעת פציעות במהירות נמוכה יחסית, לקסדה יש גם היבטים אחרים, כמו התקרבות גדולה יותר של מכוניות לרוכב, שעלולים להגדיל את הסיכוי להתרחשות התאונה.

האמצעים המוצעים על ידי מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים כוללים:

  • בניית שבילי אופניים ותשתיות אופניים
  • תאורה עצמית של הרוכב על ידי פנסים ותאורה בשעות הלילה.
  • חבישת קסדת אופניים.

מתוך הידע שנצבר בעולם עולה כי צעדים נוספים שיכולים לשפר את הבטיחות הם

  • רכיבה באיזורים שבהם יש מספר גדול של רוכבים אחרים.
  • רכיבה בצירים שקטים ולא בצירים תנועה ראשיים, בעדיפות לרחובות בעלי מיתון תנועה.
  • הימנעות מרכיבה נגד כיוון התנועה, חציית רמזורים באור אדום.
  • להאט ולהיזהר לפני צמתים ולהכיר את הסכנות הקיימות בהם.

ארגוני אופניים פועלים כדי לקדם שבילי אופניים צומת ידידותי לאופניים ואמצעים נוספים כמו מיתון תנועה ושדרות אופניים במטרה לשפר את הבטיחות. כמו כן קיים מאמץ לשם שיפור המודעות של רוכבי עיר לרכיבה נכונה - המדריך כיצד להימנע מפגיעת מכוניות שהוכן על ידי מייקל בלוג'יי מתאר מספר מיקרו-מצבים שמהווים סיכון לרוכב העירוני וכיצד הוא יכול להקטין סיכונים אלה. משרד התחבורה הכין בשנת 2012 מספר תשדירים להעלאת המודעות לבטיחות רכיבה בקרב רוכבי אופניים ובקרב נהגים.

המלצות מחקר משנת 2013 של הרשות לבטיחות בדרכים כוללות את האמצעים הבאים:[15]

  1. הסדרת נתיבי אופניים בקטעים ובצמתים, בדרכים העירוניות.
  2. הקמת הסדרים לאופניים במעגלי תנועה, בדרכים העירוניות.
  3. הקמת הסדרים לאופניים בצמתים מרומזרים, בדרכים העירוניות, כגון: קו עצירה מקדים לכלי רכב ממונעים רחוק מהצומת, כאשר עבור האופניים קיים פס עצירה סמוך לצומת ליד פנסי הרמזור, ונתיב אופניים מוביל המאפשר לרוכבי האופניים לעבור את פס העצירה לרכב, או שטח אגירה לאופניים (Bike Box)
  4. הקמת הסדרים לאופניים בצמתים הלא מרומזרים, בדרכים העירוניות כגון: שביל אופניים המשכי, סימון בצומת, הקטנת רדיוס פנייה, שיפור ראייה, הגבלת פניות; הסדרת חציות אופניים באזורי הסתעפות.
  5. מיתון תנועה, בדרכים העירוניות, באמצעות: הסטות, פסי האטה, הגבלת פניות, הצרה ויזואלית, הגבהת צומת.
  6. שינויים בחתך לרוחב בדרך עירונית: הוספת מפרדה/אי-תנועה לחצייה, הפחתת מספר נתיבים, הצרת רוחב הנתיבים.
  7. הקמת שבילי אופניים מופרדים, בדרכים עירוניות ולא עירוניות.
  8. הכשרת שול לנסיעה באופניים, בדרכים לא עירוניות חד-מסלוליות, בתוספת פס משונן מעבר לקצה המיסעה אשר מתריע בפני הנהגים על כניסתם לשול, או שימוש בשול צבוע כדי להצר ויזואלית את הדרך.
  9. איסור כניסת האופניים לדרך מהירה או ממוחלפת, עם דגש על איסור חציות ברמפות של מחלפים.
  10. הסברה ואכיפה לתמיכה באיסור כניסת האופניים לדרך מהירה או ממוחלפת.
  11. הסברה בנושאי ציות לחוקי התנועה על ידי הרוכבים, בנושאים כגון: ציות לרמזור אדום, הקפדה על כיווני נסיעה נכונים בקטע דרך, חציה בטוחה בצומת, מיקום ואופן רכיבה בטוחה בדרכים העירוניות והלא עירוניות

אופניים חשמליים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אופניים חשמליים

תקנות

עד שנת 2010, אופניים חשמליים היו בלתי חוקיים בישראל. משרד התחבורה אסר על ייבוא שלהם ולא הסדיר את השימוש בהם. דבר זה יצר מציאות של שוק אפור, ושל מכירות אופניים לא תקניים על ידי ייבוא חלקי אופניים והרכבתם בישראל. בפברואר 2010 נכנסו לתוקפן התקנות המאפשרות שימוש באופניים חשמליים, ואשר מתאימות לתקן האירופאי[102].

על פי התקנות מותר לרכוב על אופניים חשמליים בתנאי שהם בעלי הספק של עד 250 וואט. בשנת 2016 הועלה הגיל בו מותר לרכב מ-14 (ב-2010) ל-16 ומעלה. [103] [104]מנוע האופניים יופעל באמצעות חיישן דיווש ולא על ידי מצערת (בידית האופניים). התמיכה החשמלית אמורה להיפסק במהירות של מעל 25 קמ"ש, [105] וזאת במטרה להגן על הרוכב ולמנוע ערבוב בין אופניים חשמליים לקטנועים חשמליים (שלהם מהירות גבוהה יותר ודורשים יותר הגנה לרוכב ולסביבתו).

שימוש

בעקבות כניסת התקנות חל זינוק במספר רוכבי האופניים החשמליים בישראל. על פי הערכת משרד התחבורה, יש כמה עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים, כשחלק מהם מצוידים במנוע שהספקו עולה על המותר בחוק (250 וואט) ועל כן הם מהווים סכנה לרוכבים ולאנשים סביבם.[106]

בשנת 2010 נמכרו בישראל כ-1,200 אופניים חשמליים, בשנת 2011 נמכרו כ-6,000 זוגות. בפועל המספר גבוה יותר שכן זוגות אופניים רבים מגיעים באופן חצי-פיראטי ולא עומדים בתקנות, או שהם אופניים רגילים שעברו הסבה באמצעות קיט. [107]

בשנת 2013, הודיעה חברת UMI, יבואנית שברולט בישראל כי בכוונתה למכור אופניים חשמליים של מותג A2B של התאגיד ההודי "הירו" שהוא אחד היצרנים הגדולים בעולם של רכבים דו-גלגליים.[108]

גם עיריות החלו להשתמש באופניים חשמליים. בשנת 2013 עיריית אשדוד קנתה 5 זוגות של אופניים חשמליים עבור הפקחים שלה במטרה לעודד את התחבורה הירוקה בעיר.[109]

רוכבים רבים של אופניים חשמליים הם רוכבים חדשים ו/או צעירים. חלקם לא מכירים את חוקי התנועה ורובם הגדול הם חסרי ניסיון ברכיבה על אופניים ובבטיחות אופניים. הדבר גורם לכך שרוכבים רבים מסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל ורוכבי אופניים נוספים. היבטים כמו רכיבה נגד התנועה (בשביל אופניים), רכיבה נגד התנועה בכביש, רכיבה ללא תאורה, רכיבה על המדרכה ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה, הם כולם היבטים המסכנים את הולכי הרגל ואת הרוכבים עצמם. לדוגמה מחקר אחד מצא כי מעבר של אופניים במעברי חציה מסוכן פי 3 עד פי 11 (כתלות בכיוון הרכיבה), ביחס לחציה של צומת עירוני על נתיב הנסיעה של המכוניות. הסיבה היא שזוויות הראיה ומהירויות הנסיעה של רוכב אופניים שונים באופן מהותי מאלו של הולך רגל, כך שבמעבר חציה קשה לרוכב להבחין במכוניות וקשה לנהג להבחין ברוכב.

פעילות ציבורית לקידום תחבורת אופניים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ישראל בשביל האופניים

ישראל בשביל אופניים היא העמותה העיקרית שפועלת למען התייחסות אל אופניים ככלי תחבורה יומיומי ומקדמת תחבורת אופניים בישראל. העמותה מקבל סיוע בנושא מארגוני סביבה אחרים כמו תחבורה היום ומחר, מגמה ירוקה והחברה להגנת הטבע.

בהיבטי התכנון העירוני מסייעה גם ארגון מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל על ידי קידום עירוניות מתחדשת שמשפרת את הקלות, הבטיחות והשימושיות של אופניים בעיר. לדוגמה עידוד של עירוב שימושי קרקע שמאפשר לקצר את הנסיעות. היבט אחר הוא קידום של מיתון תנועה שמקל על שילוב אופניים כחלק מהתנועה ברחוב, ללא הפרדה (שדרות אופניים).

ישראל בשביל האופניים פועלת בשלושה מישורים. מישור אחד הוא מול הכנסת ומשרדי ממשלה כדי לעודד חקיקה ומדיניות שתאפשר רכיבת אופניים בטוחה ונעימה. בין היתר העמותה קידמה הכנת התקנות לשבילי אופניים בישראל על ידי משרד התחבורה ב-2009. וכן את העלאת האופניים לאוטובוסים בין עירוניים ולרכבת. מישור אחר הוא קידום שבילי אופניים מול עיריות ורשויות מקומיות. העמותה החלה את דרכה כאשר קידמה את שבילי האופניים בתל אביב בשנות ה-90, ולאחר הצלחת קידום השבילים הראשונים, הרחיבה את פעילותה לערים נוספות כולל באר שבע, אשקלון, ירושלים, פתח תקווה, רמת-גן גבעתיים, גן שמואל, השרון (כפר סבא, רעננה, הרצליה, הוד השרון), חיפה ועוד. בערים רבות מתקיימים אירועי מסה קריטית פעם בחודש כדי לקדם מודעות לשבילי אופניים. העמותה מעודדת את הרשויות להקים שבילי אופניים ותשתיות נוספות כמו חניות אופניים, לקדם השכרת אופניים (כמו פרוייקט תל-אופן בתל אביב), אירועי רכיבה המוניים (כמו "סובב תל אביב") ועוד. מישור פעילות שלישי הוא העלאת מודעות הרוכבים להיבטי רכיבה שונים כולל בטיחות, רכיבה במזג אוויר גשום, נעילה נכונה והתגוננות נגד גניבות. עוד אפיק פעולה הוא עידוד של רכיבה לעבודה על ידי הגברת מודעות ליתרונות ולאפשרויות בקרב מעסיקים ועובדים. פעילות זו תרמה למודעות גדלה בקרב הציבור ובקרב מתכננים ומקבלי החלטות לחשיבות של תחבורת אופניים.

מספר חברי כנסת הכוללים את מיכאל מלכיאור ודב חנין קידמו חוק לעידוד תחבורת אופניים, שעבר בקריאה ראשונה ב-30.7.2008. [110], ישראל בשביל אופניים וארגונים נוספים הקימו עצומה לעידוד החוק. בכנסת ה-18 החוק עבר בקריאה טרומית ברוב של 66 חברי כנסת ומתנגד אחד אבל נתקע בדיוני הוועדה. במקביל ביטלה הכנסת בשנת 2011 חובת חבישת קסדת אופניים למבוגרים[111] דבר שאיפשר קידום של השכרת אופניים בתל אביב ובערים נוספות.

בנובמבר 2011 פרסמו משרד התחבורה ומשרד האוצר מכרז לקידום עיר עם תחבורה בת קיימא לדוגמה, בערים בינוניות בישראל. המשרדים הבטיחו 220 מיליון ש"ח לאחת מ-18 ערים, שתגיש את התוכנית הטובה ביותר. אחד הפרמטרים בתוכנית (שמקנה 10 נקודות מתוך 100) היא סלילת שבילי אופניים.[112]. אשדוד, שזכתה בתחרות, מתכוונת לשדרג את שבילי האופניים ואת התחבורה הציבורית בעיר. עם זאת, למשרד התחבורה אין תוכנית אב לקידום שבילי אופניים בכל ערי ישראל, ואין מדיניות ממשלתית לעידוד נסיעה באופניים או תמריצי ממשלה לראשי רשויות לקידום תחבורה כזו.

ראו גם


קישורים חיצוניים

פעילות וחדשות

קבוצות ודפים של התארגנויות מקומיות בפייסבוק

שבילי אופניים בישראל - כללי

מפות שבילי אופניים בישראל

כללי
תל אביב וגוש דן
ערים נוספות

שוק האופניים בישראל

מחקרים, מידע ודו"חות על אופניים

בטיחות בדרכים של אופניים

ביטוח לאופניים

אופניים חשמליים

כתבות

השכרת אופניים

הערות שוליים

  1. ^ פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014
  2. ^ סקר בנושא מרחק נסיעה לעבודה, מכון ברנדמן 2003.
  3. ^ יבוא של סחורות נבחרות - נתונים מסוכמים לפי שנה לכל הארצות, 2012 - 2015, 8712: אופניים בעלי שני גלגלים ואופניים אחרים (לרבות תלת-אופניים,להובלות), לא ממונעים, למ"ס, יצוא ויבוא, לפי סחורות וארצות - נתונים שנתיים
  4. ^ מקור - רשות המיסים, יוני 2016, עיבודים ואומדן פחת - מת"ל - מנהלת תכנון תחבורתי לישראל
  5. ^ 5.0 5.1 סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו, עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010
  6. ^ מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתייםאילן ליאור, הארץ, 23.09.2012
  7. ^ 7.0 7.1 שבילי אופניים בירושלים 2012החברה להגנת הטבע, ירושלים בשביל האופניים, 2012
  8. ^ http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf
  9. ^ A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT 2002 ארגון הבריאות העולמי
  10. ^ http://www.sustrans.org.uk/default.asp?sID=1158137684156
  11. ^ http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/abstract/160/11/1621
  12. ^ ANDERSEN, L. ET AL. All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).
  13. ^ http://www.magma.ca/~ocbc/comparat.html
  14. ^ http://www.dft.gov.uk/stellent/groups/dft_transstats/documents/page/dft_transstats_505587-07.hcsp
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 ד"ר ויקטוריה גיטלמן ואחריםבחינת המאפיינים והגורמים להיפגעות רוכבי אופניים בתאונות הדרכים בישראל הרשות לבטיחות בדרכים, מרץ 2013
אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד - קופנהגן - גרמניה - שוודיה - צרפת - ארצות הברית - ישראל - תל אביב

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - שדרת אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים