אוכלוסיית העולם
|
|
אוכלוסיית העולם (The world population ) היא סך כל בני האדם שחיים בכדור הארץ בזמן נתון. נכון להיום (שנת 2012) אוכלוסיה זו מונה 7 מיליארד בני אדם לפי הערכת הלשכה הסטטסטית של ארצות הברית[1]. מספר זה מתאים לתחזיות קיימות בדבר גודלה של אוכלוסיית העולם והוא ממשיך לגדול בשיעור שלא היה כמותו לפני המאה ה-21.
שיעור הגידול באוכלוסיית העולם הגיע לשיא בשנת 1963, אז עמד על 2.2% בשנה. מאז שנה זו נמשך הגידול באוכלוסיית העולם, אך בקצב יורד, וכיום הוא עומד על שיעור עליה של כ-1.1% בשנה.[2] נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שללא בעיות קיימות, האכולוסייה תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.
בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך. אם מניחים כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ימשך, נגיע לכך שמסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה.[1]
תוכן |
גידול אוכלוסין
ערך מורחב - גידול אוכלוסין
המגמה הבולטת ביותר באוכלוסיית העולם היא גידול מהיר של האוכלוסיה. יש המשווים גידול זה לגידול מעריכי אך רוב התחזיות הן שגידול זה יחל להאט במהלך המאה ה-21.
| אזור | 1750 | 1800 | 1850 | 1900 | 1950 | 1999 | 2050 | 2150 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| העולם | 791 | 978 | 1 262 | 1 650 | 2 521 | 5 978 | 8 909 | 9 746 |
| אפריקה | 106 | 107 | 111 | 133 | 221 | 767 | 1 766 | 2 308 |
| אסיה | 502 | 635 | 809 | 947 | 1 402 | 3 634 | 5 268 | 5 561 |
| אירופה | 163 | 203 | 276 | 408 | 547 | 729 | 628 | 517 |
| אמריקה הליטינית והאיים הקריביים * | 16 | 24 | 38 | 74 | 167 | 511 | 809 | 912 |
| צפון אמריקה * | 2 | 7 | 26 | 82 | 172 | 307 | 392 | 398 |
| אוקיאניה | 2 | 2 | 2 | 6 | 13 | 30 | 46 | 51 |
* צפון אמריקה כולל את השטח של מדינות הבאות: קנדה, ארצות הברית, גרינלנד, ברמודה סן פייר ומקלון. הדבר לא מציין את יבשת צפון אמריקה שכוללת את מקסיקו. המידע של האו"ם כולל את מקסיקו כחלק מאמריקה הלטינית.
ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47 , אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסיה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסיה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.
יש לשים לב שהשלבים של המעבר הדמוגרפי של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכולסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהנתן ההנחה של "עסקים כרגיל".
תחזיות האוכלוסין מבוססות על ההנחה שלא יהיו מגבלות חיצוניות (סביבתיות וכלכליות) שיכפו שינויים על האוכלוסיה - הנחה שאינה ברורה מאליה לנוכח מגבלות כמו ביטחון תזונתי, שיא תפוקת הנפט, משבר המים העולמי ועוד גבולות אחרים שעלולים לסכן את צמיחת האולכוסייה העולמית על ידי ייקור גידול הילדים, הגדלת שיעור התמותה או אסון מלתוסיאני.
פיזור גיאוגרפי
- ערך מורחב - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית
אוכלוסיית העולם אינה מפוזרת בצורה שווה ויש לה חלוקה שונה ליחידות מדיניות. 18 המדינות בעלות האכולוסיה הגדולה בעולם מכילות 66% מאוכלוסיית העולם, כאשר שאר 200 המדינות מכילות את שאר אוכלוסיית העולם.
2 מדינות - סין והודו מכילות כל אחת מעל מיליארד בני אדם, והמדינה השלישית בגודלה - ארצות הברית - מכילה "רק" 300 מיליוני בני אדם. האיחוד האירופי מכיל חצי מיליארד בני אדם.
השוני בצפיפות אוכלוסין מתאר חלק מהיבטים אלה של פיזור שונה של האוכלוסיה על פני העולם. היבטים אחרים כוללים לדוגמה צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - כלומר כמה אנשים נמצאים במדינה יחסית לשטח החקלאי שניתן לעבד אותו. בעוד שיש מספר מדינות שמעל 40% מהשטח שלהן הוא בר עיבוד ובעלי צפיפות פיזיולוגית נמוכה, יש מדינות, ובעיקר ערי מדינה כמו הונג-קונג, סינגפור והוותיקן שהן בעלות צפיפות פיזיולוגית גבוהה מאד - הן תלויות לחלוטין בייבוא מזון מבחוץ. היבטים דומים קיימים בטביעת רגל אקולוגית, בטביעת רגל מימית - ניצול של שטחים של איזור אחד כדי לתמוך באוכלוסיה של איזור אחר.
היבטים אחרים נוגעים לאופי הפיזור של האוכלוסיה בדפוסים דומים באיזורים שונים. לדוגמה כיום רוב האנשים חיים בערים, ומגמת עיור - מעבר מכפר לעיר גורמת לכך שאחוזים גדלים והולכים מהאנשים חיים בערים. רוב הערים והישובים חיים ליד מקורות מים כמו ימים ונהרות לשם הספקה של מסחר ותובלה, הספקה של מי שתייה ולשם הפטרות מפסולת וזיהום.
שיעורי פריון כולל
שיעור הפריון הכולל (Total fertility rate) הוא מספר הילדים שאישה תלד במשך כל ימי חייה. כאשר רוב הילדים שורדים ומגיעים לגיל בגרות מינית (דבר שהתרחש בעשורים האחרונים בחלקים גדולים של העולם) יש לנתון זה השפעה גדולה על קצב ריבוי האוכלוסייה.
בשנת 2010 פרסם האום מחקר המפריד בין קבוצות מדינות לפי שיעורי הפריון שלהם:[4]
- מדינות בעלות שיעור פריון נמוך - בהן האוכלוסיה צפויה לרדת : סין, אירופה, ברזיל, רוסיה, קנדה, אוסטרליה
- מדינות בעלות עם שיעור פריון בינוני שבהם האוכלוסיה צפויה להשאר יציבה - הודו, ארה"ב, רוב המזרח התיכון וצפון אפריקה, רוב מדינות דרום אמריקה, איזור דרום אפריקה, אזור הפילפינים ואינדונזיה
- מדינות בעלות שיעור פריון גבוה - שבהן האכולוסיה צפויה לגדול: אפריקה מדרום לסהרה, ירדן, עיראק, בנגלדש.
השפעות
- ערכים מורחבים - I=PAT
מדדים לקיימות
| |
לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של המערכת האקולוגית, ודרכה על הכחדת מינים וערור היציבות של הביוספרה. השלכות אחרות נוגעות לכילוי משאבים מתכלים כמו נפט או פחם וכילוי גדל והולך של משאבים מתחדשים, היבטים אלו מהווים בעיות קיימות עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר התמוטטות מאת ג'ארד דיימונד.
היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת I=PAT שבה גודל ההשפעה הסביבתית באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או התחממות עולמית) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול טביעת הרגל האקולוגית לנפש - שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטסיביות הסביבתית לדולר -או הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.
מלבד בעיות הקיימות גודל האוכלוסיה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גיאוגרפים ולפלנטה (כלומר צפיפות אוכלוסין משפיעים על תופעות כמו חברתיות כמו פקקי תנועה, עיור, התמחות כלכלית, תפוצת מחלות מדבקות, אי שוויון כלכלי ועוד.
צריכת ייצור ראשוני
כל היצורים החיים מתסמכים על ייצור ראשוני כדי להמיר את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסיה הגדלה פרושה הגדלת הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו - HANPP HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP0).[5]על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי חקלאות (12 לגידולים ו-22% למראה).[6] כמות זו נלקחת על חשבון אנרגיה שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על מגוון המינים; על מחזורי פחמן, מים ומחזורים אחרים, על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל שירותי המערכת האקולוגית.
המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות אוכלוסיה גבוהה הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [2]
18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאכולוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [3]
ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[4]
כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים
הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של משאבים מתכלים ושל משאבים מתחדשים
5 המדינות שהן צרכניות האנרגיה הגדולות ביותר במשק האנרגיה העולמי הן: ארצות הברית (2339 מיליוני TOE - Equvlent Tone Oil), סין (1955), רוסיה (672), הודו (594), ויפן (513). מתוכן 3 מדינות שהן הגדולות בעולם מבחינת גודל האוכלוסיה. גם היתר הן מדינות בעלות אוכלוסיה גדולה. שאר המדינות העולם הן בעלות צריכה נמוכה בהרבה. (לדוגמה גרמניה עם 70 מיליון איש היא בעלת צריכת אנרגיה עם 330 מיליוני TOE).
יש מדינות שעיקר הגידול בצריכת האנרגיה שלהן התרחש בגלל גידול בצריכה לנפש ולא בגלל גידול אוכלוסין. דוגמה קיצונית לכך היא סין, שבשנים 2000-2007 הגידול בצריכת האנרגיה בה התרחש בגלל גידול בצמיחה הכלכלית לנפש, היות ובתקופה זו גידול האוכלוסיה הואט מאד. לעומת זאת, בחלק מהמדינות המערביות, כמו ארצות הברית, הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה, נבע בעיקר מגידול האוכלוסיה. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1653 מיליוני TOE ל-2339 בהתאמה. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), אבל צריכה זו לא עלתה או ירדה בצורה משמעותית במשך יותר מ-30 שנה - בין השנים 1975-2007, כל הגידול בצריכת האנרגיה בתקופה זו התרחש בגלל גידול האוכלוסיה. ניתן לסייג זאת, בכך שסיבות חברתיות כמו לובי פוליטי של חברות הנפט והמשך ההשענות על פרבור ורכב פרטי מנעו ירידה של צריכת האנרגיה לנפש בארה"ב בשנים אלה.
צריכת שטח
בספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת אנרגיה מתחדשת דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו טורבינות רוח לוחות סולאריים או מתקנים אחרים.
שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת חומרי גלם מתחדשים ולשם הטמעת פסולת. ככל שהאוכלוסיה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת שירותים אקולוגיים (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.
מסיבות אלה, קיימים סביבתנים ואנשי קיימות רבים הרואים בגידול האוכלוסיה אחת הבעיות המרכזיות ביותר של האנושות, שמסכנת את המשך קיומה. לדוגמה ראו את הספר גבולות לצמיחה. כלכלנים אקולוגים כמו טים ג'קסון משתמשים במשוואת I=PAT כדי להמחיש מדוע גידול אוכלוסין יחד עם צמיחה כלכלית מפעיל לחץ גדל והולך על הסביבה גם עם שינוי טכנולוגי לטכנולוגיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוכלוסית העולם בויקיפדיה האנגלית
- גאפ-מיינדר נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גראפית
- מפה של צפיפות האוכלוסין בעולם
- תחזית האוכלוסייה העולמית, מעודכנת לשנת 2010 ארגון האומות המאוחדות.
- Solutions for a cultivated planet איך ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם בשיטות של חקלאות בת קיימא, Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342
הערות שוליים
- ^ [U.S. Census Bureau – World POPClock Projection] המספר באתר זה מתעדכן על בסיס יומי
- ^ http://www.census.gov/population/international/data/idb/worldgrgraph.php
- ^ נתונים מד"וח של האומות המאוחדות
- ^ World Population to reach 10 billion by 2100 if Fertility in all Countries Converges to Replacement Level UNITED NATIONS PRESS RELEASE 3 MAY 2011
- ^ Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems, H. Haberl, et al. 2007
- ^ Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003
