צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית (Physiological density) או צפיפות אוכלוסין אמיתית (real population density ) היא כמות האנשים ביחס לכמות השטח של אדמה מעובדת.

צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית יכולה לתת מדד ראשוני וגס למידת המרחק של חברה מיכולת קיום עצמאי מחקלאות מקומית ומדד לבטחון תזונתי של מדינה. צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה יותר יכולה להצביע על כל שהקרקע החקלאית מנוצלת בצורה חזקה יותר או לתלות של המדינה ביבוא מזון. אם לא מדובר בחקלאות בת קיימא, בחברה כזו האדמה תגיע מהר יותר למיצוי היכולות החקלאיות שלה ואולי גם להרס המערכת החקלאית.

מגבלות המדד

הקושי במדידת צפיפות אוכלוסין אמיתית היא שאדמות במקומות שונים הם בעלי פוריות קרקע שונה מאד, בעיקר כאשר מדובר בחקלאות בת קיימא בלי שימוש בדלק מחצבי ובמחצבי פוספטים להספקת דשן כימי ומי השקייה. גורמים חשובים לפוריות הקרקע הם כמות המשקעים ויציבות האקלים, סוג הקרקע, וקו הרוחב של המקום (כמה אור שמש יש בשנה). לדוגמה קרקעות אוסטרליה עניות בחומרי מזון והמדינה יבשה ובעלת מזג אוויר הפכפך, לעומת האדמות בניו גינאנה וטיקופיה שעשירות בחומרי מזון, ויש בהם כמות גבוהה של משקעים ומצג אוויר יציב יותר.

מסיבה זו צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית שניתן לקיים לאורך זמן במקום יבש, רחוק מקו המשווה (עם פחות אור שמש ליצור ראשוני), ועם קרקע לא איכותית היא נמוכה יותר יחסית למקום טרופי (רווי משקעים, בקו המשווה ) בעל קרקע עשירה ובריאה.

כמו כן, צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית מניחה כי השטח החשוב היחיד לקיום חברה אנושית הוא שטח הנדרש לשם חקלאות למזון. מדד זה מתעלם מהיבטים תמיכת קיום שמאפשרים מערכות אקולוגיות על ידי הספקת שירותי טבע. לדוגמה יערות מייצבים את הקרקע ומאפשרים חדירה של מי גשמים למי התהום. מבחינה זו מדד של טביעת רגל אקולוגית הוא מקיף ועמוק יותר.

דוגמאות לצפיפות אוכלוסין פיזיולוגית במדינות שונות

הנתונים להלן נכונים לשנת 2005:

מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה
  • אוסטרליה - 43 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת 3 אנשים לקמ"ר צפיפות אוכלוסין רגילה). שטח המדינה בר העיבוד הוא 6.5%. זו המדינה בעלת צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית הנמוכה ביותר בעולם נכון ל-2005, סיבה מרכזית לכך היא שרוב שטחה של אוסטרליה הוא מדברי, מזג האוויר בה יבש והפכפך.
  • קזחסטן עם 69 אנשים לקמ"ר בר עיבוד. 8% משטח המדינה הוא בר עיבוד.
  • קנדה עם 78 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (4 אנשים לקמ"ר בצפיפות רגילה). 4.5% משטח המדינה הוא בר עיבוד. הקרבה לקוטב והקור העז מקשה על גידולי חקלאות בקנדה.
  • ניגריה עם 84 אנשים לקמר" בר עיבוד (10 אנשים לקמ"ר בצפיפות של אנשים ליחידת שטח). 11% משטח המדינה הוא בר עיבוד.
מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית - נמוכה מ-300
  • רוסיה 117 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת 8 אנשים לקמ"ר כולל). 7% מהשטח מתאימים לחקלאות.
  • ארגנטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות.
  • ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות.
  • דנמרק 244 לעומת אנשים לקמ"ר בר עיבוד לעומת צפיפות רגילה של 128 אנשים לקמ"ר
מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית גבוהה (יותר מהצפיפות שהיתה באי הטרופי טיקופיה)
  • הודו - 753 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 368 אנשים לקמ"ר.
  • סין - 943 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 140 אנשים לקמ"ר.
  • ישראל - 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 332 אנשים לקמ"ר, אחוז השטח שניתן לעיבוד חקלאי הוא 15.5%. ישראל נמצאת במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית.
  • הגדה המערבית - 2,503 אנשים לקמר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 423 אנשים לקמ"ר, 16.9% מהשטח מתאים לעיבוד.
  • מצרים - 2,668 אנשים לקמ"ר , 78 אנשים לקמ"ר, 2.9% משטח המדינה ניתן לעיבוד.
מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה מאד
  • רצועת עזה - 13,183 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (3,823 אנשים לקמ"ר) , 29% מהשטח ניתן לעיבוד חקלאי.
  • כווית - 15,603 אנשים לקמ"ר בר עיבוד.
  • בחריין - 36,706 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 2.8% מהשטח מתאים לחקלאות.
  • ג'יבוטי - 51,861 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 0.04% מהשטח מתאים לחקלאות.
  • סינגפור - 400,998 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת צפיפות של 6,400 אנשים לקמ"ר) 1.4% משטח המדינה הוא בר עיבוד.
  • הונג קונג - 131,101 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 5% ממהשטח מתאים לחקלאות.

בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאד בגלל צפיפות אוכלוסין אריטמית גבוהה ואחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלנד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על דיג כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, קטאר, ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד.

מדינות שאחוז ניכר משטחן הוא בר עיבוד (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, ליטוויניה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים בינהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו 815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר.

צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה

באי הטרופי הזעיר טיקופיה, פיתחו בני האיש שיטה של גננות יערות מאכל שאיפשרה להם לקיים חקלאות בת קיימא מוצלחת תוך צפיפות אוכלוסין פיסיולוגית גבוהה, בשמירה על ייצוב אוכלוסייה על פני תקופה של כ-3,000 שנה.

בספרו התמוטטות מתאר ג'ארד דיימונד את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו'), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים. תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של ייצוב אוכלוסייה איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות לכלכלה בת קיימא חקלאית.[1]

תושבי האי המבודד הצליחו להחזיק אוכלוסייה של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד צפיפות האוכלוסין הפיסיולוגית של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.[1] דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.

הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:

  • שימוש בשיטות דייג בנות קיימא וניצול משאבי הים.
  • פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.
  • קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.
  • מוסדות החברתיים והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.
  • האי הוא קטן מספיק כך שיש בו שקיפות אקולוגית - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של המערכת האקולוגית שמאפשרת להם לחיות.
  • האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.
  • באי התקיימו במשך אלפי שנים שיטות ומוסדות לוויסות גידול האוכלוסייה. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה: משגל נסוג, הפלה, רצח תינוקות, חיי רווקות, התאבדות, נסיונות הגירה נואשים, ומלחמת שמד.
  • תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ג'ארד דיימונד, התמוטטות (ספר) פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265
אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה