עתיד המזון (סרט)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Future of food.jpg

עתיד המזון (באנגלית: The Future of Food) הוא סרט תעודה משנת 2004 שעוסק בהשלכות של המעבר למזון מהונדס גנטית. כמו גם בנושאים אחרים הקשורים בנושא זה כמו זכויות פטנטים על מזון, אבדן של ידע חקלאי ושל וזנים, וריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון.

הסרט הופק על ידי דבורה קונס גרסייה (Deborah Konns garcia), ויצא לאור על ידי Lily Films.

היסטוריה והמהפכה הירוקה

הסרט מזכיר כי ארצות הברית הייתה אומה של חקלאים, אבל כיום רק 2% מאוכלוסיית המדינה עוסקת בחקלאות, ומשום כך, כמו במדינות מערביות רבות - כולל ישראל, האזרחים לא מודעים לתחום.

לטענת הסרט לפני 12,000 שנים אנשים החלו לעסוק לשמור זרעים ולהנביטם בכוונה, הדבר הוביל לחקלאות וכתוצאה מכך נולדו ציביליזציות. בסין גודלו אלפי זנים של אורז, ברחבי העולם גודלו למעלה מ-5,000 זנים של תפוחי אדמה, ובארצות הברית לבדה היו במאה ה-19 למעלה מ-7,000 זנים של תפוחים.

במאה ה-20 החקלאות עברה שינוי משמעותי. פצצות על בסיס חנקן שפותחו במלחמת העולם הראשונה, היו הבסיס לפיתוח דשנים כימיים על בסיס חנקן. גז עצבים שפותח בזמן מלחמת העולם השנייה שימש כבסיס לקוטלי חרקים ששימשו בחקלאות. טכנולוגיות חדשות יותר איפשרו יבולים גבוהים יותר, מחירים נמוכים יותר וזמינות גבוהה יותר של מזון. התפתחויות אלה יחד עם פיתוח של זנים חדשים הובילו למהפכה הירוקה.

ההיגיון של המהפכה הירוקה היה להפוך את החקלאות לדבר שיטתי וממוכן בדומה למהפכה שעבר הייצור במהפכה התעשייתית, ועל ידי כך לספק לעולם שיטה יעילה אחת לשם הגברת יבולי המזון. בעשורים הבאים הייתה עליה עצומה בפוריות השדות וביבולים.

מונוקלצ'ר

המהפכה הירוקה הובילה למונוקולטורה - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכולים לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון משמעותי לביטחון התזונתי העולמי. באמצע המאה ה-18 גידלו באירלנד מספר מצומצם של זני תפוחי אדמה, כשאלו חלו, מתו כמיליון אנשים ברעב המוני במה שנודע כהרעב הגדול באירלנד. מחלה דומה שתקפה את תפוחי האדמה בפרו גרמה לתוצאות חמורות. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו. דבר המוריד את המגוון הביולוגי ומוריד את החוסן של החקלאות והמזון.

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות לחומרי הדברה הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית חומרי הדברה. דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגית. השימוש המוגבר בדשנים כימיים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, לזיהום מים, ולבעיות בריאותיות. אבל בגלל המחיר הזול שחקלאות זו גוררת, גדלה גם האוכלוסייה וכעת קשה להתנתק מחקלאות זו.

ראונד אפ והמהפכה הגנטית

בשנות ה-70 תאגיד מונסנטו החל לשווק את קוטל העשבים ראונד-אפ. בהיותו קוטל עשבים מוצלח מאוד, הוא הפך לקוטל העשבים הפופולרי ביותר בהיסטוריה. בשנות ה-90 המהפכה הירוקה החלה להפוך למהפכה הגנטית עם הכניסה של הדסה גנטית לתחום החקלאות והחלפת מקטעי גנים בתוך הגנום של הצמחים. מונסנטו שינתה באמצעות הנדסה גנטית זרעים כך שיהיו עמידים לראונד-אפ. תהליך זה הוביל לכך שהחברה שמוכרת לחקלאים את קוטלי העשבים היא גם אותה החברה שמוכרת את הזרעים. לפני דור לא תמיד היו מרססים את הזרעים בקוטלי עשבים.

מונסנטו המשיכה ושיווקה את תירס ה-BT, שבו כל תאי הצמח מייצרים רעלן טבעי נגד חרקים. אם תולעת אוכלת כל חלק בצמח היא מתה.

מתן פטנטים על זרעים וחיים

אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת במסגרת המהפכה הגנטית הוא מתן פנטנטים על זרעים. הזכות לפטנטים בארצות הברית מוגנת על ידי הסעיף הראשון בחוקת ארצות הברית. הזכות לקבל פטנט על מוצרי מזון הושמטה בכוונה מנושא זה על רקע מוסרי. בשנות ה-1930 מפתחים של זנים חדשים יכלו להוציא פטנט על עבודתם, אבל הפטנט לא חל על הזרעים העתידיים של הצמח. אחת הסיבות לכך היא שלא ניתן לתאר במדויק צמח שלם, היבט נוסף הוא שבמשך הזמן הצאצאים של הצמח עוברים מוטציות ומוכלאים עם צמחים אחרים כך שהקוד הגנטי שלהם משתנה.

בשנת 1978 ד"ר אמנדה צ'קרברטי שעבד בתאגיד ג'נרל אלקטריק רצה להוציא פטנט על חיידקים שאוכלים נפט. משרד הפטנטים התנגד לרשימת פטנטים על חלקים מהטבע. צ'קרברדי וג'נרל אלקטריק התעקשו והדבר הגיע על לבית המשפט העליון של ארצות הברית (Diamond vs Chakrabarty ). שופטי בית המשפט החליטו שניתן לרשום פטנט על חיידקים שעבור הנדסה גנטית. בזמן ממשל רייגן חלה עליה משמעותית ברישום פטנטים על גנים של צמחים, גנים של בעלי חיים, גנים של בני אדם וחלקים מגוף האדם. הנושא של מתן פטנטים על יצורים חיים מעולם לא עבר בהצבעה על ידי האזרחים או על ידי הקונגרס של ארצות הברית.

השתלטות חברות ההדברה על חברות הזרעים

החל משנת 1995 חברות בתעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, החלו לקנות ולהשתלט על חברות זרעים. ד"ר צ'רלס בנברווק (charles M. Benbrook לשעבר ראש דסק החקלאות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית): "תעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, קנתה את תעשיית הזרעים". מונסנטו לדוגמה השקיעה 8 מיליארד דולר בקניית עשרות חברות זרעים.

הוצאת פטנטים על זנים קיימים

החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית, אלא כל זרע שהוא. המגבלה היחידה היא שלא נרשמו פטנטים קודמים על הזרעים. בנקי הזרעים של הממשלה, שנועדו לשמור על מגוון הזנים הקיים, שימשו את נציגי התאגידים כדי למצוא זנים שלא נרשם עליהם פטנט קודם לכן, ולרשום על שמם פטנט. על פי הערכה מוערך כי מונסנטו לבדה מחזיקה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.

התביעה נגד פרסי שמייזר

פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. הוא כיום בשנות ה-70 שלו, והיה חקלאי במשך 50 שנה, הוא שומר זרעים שעובדים היטב באיזור שלו, והוא זורע אותם מחדש. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסנטו שטען שזרעים בעלי עמידות לקטול העשבים "ראונד-אפ" ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו, וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם.

חקלאים רבים אחרים מקבלים מכתבים דומים, בגלל האבקה מחקלאים שכנים. רבים מתנגדים להנדסה גנטית ולכן הדבר נחשב מזיק לעסקים של החקלאי שאינו מעוניין בגידול צמחים מהונדסים. למרות זאת חקלאים אחרים מוכנים להתפשר ובלבד שלא להסתבך. שמייזר שכיהן בעבר כנציג של המחוז שלו, סירב לדרישות התאגיד. הוא טען שהוא לא רוצה לזרוע זרעים כאלה וכי הוא לא יודע איך הם הגיעו לאדמתו - כנראה דרך זרעים שחקלאים שכנים גידלו או שהם נשפכו ממשאית וכו'. וכתוצאה מכך הוא נתבע על ידי התאגיד.

שמייזר הפסיד בבית המפט המחוזי והחל לערער עד לבית המשפט העליון בקנדה. בניגוד לבית המשפט העליון האמריקאי, בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב כדבר לא רצוי על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסנטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.

ראיון עם יוצרת הסרט

בראיון אודות הסרט אומרת המפיקה שלו כי רק 40% מהאמריקאים חושבים שהם אוכלים מזון שעבר הנדסה גנטית, למרות שרוב הסיכויים שהם אכלו אוכל כזה היות והוא נמצא במוצרים רבים כגון בדגני בוקר. לטענתה מחקרים מראים כי כשאנשים מגלים שהם אכלו אוכל מהונדס שלא נשא תווית ככזה, הם נתקפים זעם רב. אוכל מהונדס גנטית מגודל במעל 100 מיליון אקר לא מגודל בכל המדינות אלא בעיקר בארצות הברית, וקנדה, וסין. 85% מהסויה בארצות הברית היא מהונדסת, ו-45% מהתירס. ארבעת הגידולים העיקריים שיש בהם הנדסה גנטית הם סויה, תירס, קנולה, וכותנה ומעט פאפאיה הוואי.

קישורים חיצוניים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה