ביו אינטנסיב

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביו אינטנסיב (Biointensive) היא שיטת גננות וחקלאות בת קיימא שמתמקדת בהשגת תפוקות יבול מקסימליות של מזון אורגני מתוך שטח מינימלי של אדמה, תוך כדי טיוב איכות קרקע. מטרת השיטה היא להביא לקיימות ארוכת-טווח על בסיס מערכת סגורה מבחינת תשומות חומרים. השיטה משמשת בגינות, גינות קהילתיות ובחוות אורגניות קטנות.

היסטוריה

רבות מהשיטות שמהוות את השיטות של חקלאות ביו-אינטנסיב היו קיימות בחקלאות העתיקה של סין, יוון, בני המאיה, והעידן המוקדם בתקופה המודרנית באירופה. Alan Chadwick גרם לאיחוד שיטות של השיטה הביודינמית ושל השיטה האינטנסיבית הצרפתית, כמו גם את גישתו המקורית ויצר את השיטה הידוע בשם "ביודינמית-אינטנסיבית צרפתית" (Biodynamic-French Intensive).

השיטה פותחה בהמשך על ידי John Jeavons ועל ידי הארגון האמריקאי Ecology Action לכדי שיטה מקיימת בת שמונה עקרונות בסיסיים. הידועה בשם "GROW BIOINTENSIVE" השיטה פופולרית כיום, הן ביישום והן בפיתוח שלה. קהילת Southside לדוגמה הממוקמת בProvidence, רוד איילנד משתמשת בביו-אינטנסיב כדי לייצר מזון בחוות העיר שלה.

מאז שנות ה-70 חוקר הארגון האמריקאי Ecology Action את השיטה.

יתרונות השיטה

לטענת אנשי Ecology Action ביו אינטנסיב היא חסכונית מאוד במשאבי טבע בהשוואה לחקלאות תעשייתית מסחרית רגילה. הטענות מגובות במחקרים שבוצעו בשנים האחרונות (ראו בהמשך):

  • חסכון של 67%-88% מכמות המים (עד שמינית מהכמות)
  • צורכת הרבה פחות דשן ביולוגי - אפס עד חצי אחוז יחסית לחקלאות תעשייתית, ללא שימוש בדשן כימי.
  • צורכת הרבה פחות אנרגיה (מכאנית ואנושית) - כ-1% מצריכת האנרגיה יחסית לחקלאות תעשייתית.

כמו כן חקלאות ביו-אינטנסיב "מגדלת" קרקע עילית בקצב מהיר בהרבה, עד פי 60, יחסית מאשר התהליך הטבעי. וזאת תוך שמירה על מגוון ביולוגי ויצירת סביבה טבעית שופעת ומקיימת.

לפי הטענה, השיטה מובילה לתנובה גדולה חקלאית גדולה פי 2 עד פי 6 יחסית לחקלאות תעשייתית, ומורידה את כמות הקרקע הנדרשת לכמחצית. [1]

השיטה

כדי להשיג פרודוקטיביות גבוהה יותר, שיטת הביו-אינטנסיב משתמשת בערוגות בעלות חפירה כפולה, שתילה אינטנסיבית וגידולים משולבים.

תיחוח כפול

חפירה כפולה

משתמשים בשיטה של תיחוח כפול עם את-חפירה ועם קילשון כדי לשחרר את האדמה, להגדיל את חלחול המים ואת האיוורור של השורשים.

בתיחוח כפול, חופרים שוחה בעומק 30 סנטימטר (12 אינצ') לרוחב הערוגה באמצעות את ומזיזים את האדמה מהחפירה הראשונה הצידה. משחררים את 30 הסנטימטרים הנמוכים יותר באמצעות קלשון. חופרים את השוחה הבאה, בצמוד, ומשתמשים באדמה ממנה כדי למלא את השוחה הראשונה, ואז חוזרים על התהליך של תיחוח האדמה בתחתית השוחה באמצעות קילשון.

חוזרים על תהליך זה לאורך כל אורך הערוגה, ולגבי כל הערוגות. השוחה האחרונה ממולאת באמצעות האדמה מהשוחה הראשונה. התוצאה הסופית היא ערוגה שנחרשה ואווררה לעומק של 60 סנטימטר. כאשר כל החלקה מעובדת באופן זה, הקרקע היא בעלת כושר חלחול ואיוורור טובים יותר, דבר שמאפשר לשורשים לגדול לעומק גדול בהרבה ולהגיע לעוד חומרי הזנה. הערוגות עצמן יוגבהו למרות שלא הוספה קרקע, בגלל שהאדמה שנחפרה היא אוורירית יותר ותופסת נפח גדול יותר.

יש לציין כי בקרקע קשה ודחוסה שלא בוצעה בה חפירה יש צורך לעבור תיחוח כפול בכל עונה עד שהקרקע קיבלה מבנה טוב ואיוורור מתמשך. בעונות שלאחר מכן אפשר לחפור חפירה יחידה באמצעות קלשון חפירה עד שדחיסת קרקע מופיעה שוב. לאחר התיחוח הכפול הראשון, ניתן לבצע חריש עמוק בעונות הבאות בצורה מהירה על ידי שימוש במוט U, במיוחד במקרים של חוות מינאטוריות גדולות יותר או של חוות מסחריות.

שתילה אינטנסיבית

כדי לשתול צמחים באופן אינטנסיבי, הערוגות הן ברוחב של 1.2-1.8 מטרים, לרוב 1.5, והן באורך של לפחות 1.5 מטרים, לעיתים קרובות עד 6 מטרים, ויוצרים ערוגה של 10 מטרים רבועים. לא שותלים את היבולים בשורות כפי שנהוג בשיטה המתועשת, אלא שותלים אותם בצורת טרפז או משולש כך שלא נשארת קרקע שאינה מנוצלת.

הערוגות הרחבות הן בעלות מרווחים מצומצמים לא רק כדי לאפשר גידול של יותר צמחים ליחידת שטח אלא גם כדי לאפשר לצמחים ליצור חיפוי חי מעל הקרקע ובכך לשמור את הלחות בפנים, ולהטיל צל כדי להקשות על כניסה של עשבים.

בנוסף לכך, כאשר הדבר אפשרי, מאתחלים את השתילים גם במשטחים, כך ששטח גדול יותר של הגן הופך לזמין לצמחים גדולים וכן שניתן לצופף את השתילים בצורה קלה יותר לפני השתילה ויצירת "שטיחים" גם בקטעים השטוחים.

גידולים משולבים

בשיטה זו הכוונה בגידולים משולבים היא שילוב בין צמחים שונים בהקשר של מקום ושל זמן. כך שיש שילוב במונח המסורתי של גידולים משולבים בהקשר של מקום, וגם בהקשר של זמן, דבר שנקרא בדרך כלל מחזור זרעים. גידולים משולבים משמשים כדי לשפר את הבריאות והצמיחה של יבולים, וכן כשיטה נוספת של גידול אינטנסיבי שמשתמש במרחק אנכי באופן יעיל יותר על ידי שילוב של צמחים בעלי שורשים עמוקים יחד עם צמחים בעלי שורשים רדודים, או צמחים הגדלים לאט לצד צמחים הגדלים מהר.

חוואות פחמן וקלוריות

כדי להשיג פוריות מקיימת על בסיס מערכת סגורה מבחינת חומרים, שיטת הביו-אינטנסיב משתמשת בחוואות פחמן וקלוריות, עבודה בסגנון אייקידו, שימוש בקומפוסט כולל הפרשות אנושיות, שימוש בזרעים בעלי האבקה פתוחה ושימוש בקרקע מוגבלת, דבר שמאפשר לחוואים ולגננים לשמור קרקע נוספת במצבה הטבעי לשם רבגוניות גנטית

גידולי קומפוסט

אם מגדלים גידולי פחמן או גידולי קומפוסט בכ-60% מהשטח החקלאי, הם יכולים לספק את הקומפוסט ולכן את הפוריות ל-100% מהאדמה המעובדת. גידולי דגנים רבים מתאימים כגידולי קומפוסט, ומספקים הן מזון והן קומפוסט בכמות גדולה. בנוסף, אפשר לגדל חלק מגידולי הפחמן בזמן החורף - זמן שבחלק מהמדינות אין שימוש בקרקע. חלק מיבולי הקומפוסט עשירים יותר בפחמן וחלק עשירים יותר בחנקן ויש צורך לגדל את התמהיל הנכון של יבולים אלה. בנוסף, חלק מגידולי הקומפוסט לוקחים חומרי הזנה מסויימים מתוך הקרקע ומרכזים אותם בקומפוסט. האחוז של 60% יבולי קומפוסט הוא חיוני לקיימות שהיא המטרה המרכזית של שיטת הביו-אינטנסיב, וכן לפוריות של הגן.

חקלאות קלוריות

בחקלאות קלוריות שמים דגש על גידול של מזון שיספק מספיק אנרגיה (וחומרי תזונה אחרים) כדי שאפשר יהיה לחיות באמצעות שטח מינימלי. גידולי שורש מאפשרים לחקלאי ביואינטנסיב לגדל יותר גידולים מזינים בשטחים קטנים יותר, דבר שדורש פחות עבודה ומפנה מקום לשטחי בר ולאנשים אחרים. גידולים שהם בעלי תכולת קלוריות גבוהה ויבול גבוה ליחידת שטח כוללי תפוחי אדמה, בטטות, שום, כרשה, burdock וגזרים לבנים. כ-30% מהאדמה שבה מגדלים מזון משמשת לגידולי שורשי מאכל.

סכנה של בליית קרקע

היות וחלק מהטכניקות האלה מביאות לפריון גבוה, יש לתפוס את המערכת כדבר שלם כדי למנוע בליית קרקע. למרות שמטרת שיטת הביואינטנסיבית היא קיימות, אם משתמשים בשיטות הנוגעות להגברת הפוריות ללא השיטות של פיריון בר-קיימא, עלולים להגיע לבלייה מהירה יותר אפילו ביחס לחקלאות תעשייתית. המרכיב החשוב ביותר לפיריון הוא הגידול של גידולים בעלי 60% קומפוסט, ביצוע קופמוסטציה ואם הדבר נעשה בצורה בטוחה מחזור של צואת אדם.

מחקר

מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים אחרים, אימת את הטענות של Ecology Action לפיהן המערכת הביו-אינטנסיבית יכולה להיות בת קיימא ופוריה. הדוגמאות כוללות.

  • ד"ר Ed Glenn ממעבדת המחקר הסביבתית, באוניברסיטת אריזונה, חקר את שיטת הגידול של ביו-אינטנסיב כאשר בדק שיטות גידול בשביל ניסוי ביוספרה 2. גלן מציין כי לא רק שהשיטה עובדת אלא שהיא בעלת "החותמת המדעית" לכך. [1]
  • מחקר משנת 2010 שפורסם ב the journal Renewable Agriculture and Food Systems מראה ששיטות ביואינטנסיב הובילו ליבול גדול יותר והורדת צריכת האנרגיה יחסית לחקלאות רגילה.[2]. המחקר מציין כי "החקלאות הממוכנת הנוכחית היא בעלת יעילות אנרגטית של 0.9...היעילות האנרגטית של בגידול בצלים בשיטת ביו-אינטנסיב במחקר שלנו היה גבוה פי 50 (51.5), ו-83% מתוך האנרגיה שנדרשה לשם כך היא אנרגיה מתחדשת.
  • בשנת 2010, UNCCD, אמנת ארגון האומות המאוחדות למאבק במדבור, פרסמה מאמר המתאר את היתרונות של חקלאות ביו-אינטנסיב: Grow Biointensive System, a tool to fight against desertification
  • עבודת מאסטר בברקלי קליפורניה, תחת הנחייתו של מדען הקרקע ד"ר Hans Jenny טוענת כי חקלאות ביו אינטנסיב הצליחה לבנות 1 עד 1.5 אינצ'ים של קרקע בתוך 8.5 שנים בלבד. [3], דבר שתומך בטענות שפורסמו על ידי Ecology Action. [4]
  • עבודת תזה מאוניברסיטת קורנל הראתה כי על ידי שימוש נכון בצמחים חומרי ההזנה שבקרקע עלו בשיטת ביו אינטנסיב למרות צפיפות הצמחים. [5]

בישראל

עמיעד לפידות מ"ארץ כרמל: המרכז לקיימות מעשית" מקדם את הנושא של חקלאות ביו אינטנסיב בארץ. גם חיים פלדמן עוסק בהוראה ויישום של הנושא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Sustainable Food Production for a Complete Diet, E. Glenn and C. Clement, Environmental Research Laboratory, University of Arizona, Tucson; P. Brannon, Dept. of Food science and Nutrition, U. Arizona, Tucson; L. Leigh, Space Biospheres Venture, Oracle, AZ, Hortscience, vol. 25 (12), December, 1990.)
  2. ^ (Moore, S.R., 2010, Energy efficiency in small‐scale biointensive organic onion production in Pennsylvania, USA, Renewable Agriculture and Food Systems, 25:3, pp. 181‐188)
  3. ^ Maher, D.E., 1983, Changes in Carbon Content in Soil under Intense Cultivation with Organic Amendments, M.S. Thesis, University of California, Berkeley
  4. ^ Ecology Action, Worldwide, 1996
  5. ^ Mbugwa, Gatua wa. 2003. The Impact of Biointensive Cropping on Yields and Nutrient Contents of Collard Greens in Kenya. M.S. Thesis, Cornell University, Ithaca, New York
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה