תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל

תוכנית אב לחקלאות בת קיימא היא חלק מתוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל

השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.

יעדים ומטרות

יעדים

  • לספק מזון בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.
  • החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.
  • הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.

מטרות

  • עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא
  • עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא

עקרונות לחקלאות בת קיימא

  • התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה, או מערכת מורכבת
  • שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף
  • ניהול משק המים באופן מקיים
  • המנעות משימוש בחומרים רעילים
  • כמות החומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה היא אפס
  • המנעות מכילוי של משאבים בלתי מתחדשים (כמו נפט, מתכות וכו')
  • מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית
  • אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי
  • כלכלית
  • מספקת מזון
  • דגש על שימוש בצמחים רב שנתיים
  • דגש על שימוש בצמחים רבי תועלת
  • פוליקולטורה
  • הכללת אזורי בר בתוך המערכת
  • עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא

התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות". דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביו אינטנסיב" ופרמקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.

מדדים לחקלאות בת קיימא

  • כמות חומר אורגני בקרקע
  • כמות מיקרואורגניזמים בקרקע
  • מניעת מגפות – שיווי משקל אקולוגי
  • מגוון בעלי החיים בשטח החקלאי
  • יציבות כלכלית של החקלאים
  • כמות החומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה
  • מפלס מי התהום
  • איכות מי התהום
  • כמות הפליטות של פחמן דו חמצני, מתאן וגזי חממה אחרים לאטמוספירה
  • יציבות האדמה – אין סחף קרקע

חקלאות תעשייתית וחסרונותיה

חקלאות תעשייתית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.

  • האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע.
  • דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום
  • עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע
  • לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם.
  • פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר.
  • פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.
  • החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת קומפוסט לדישון בחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי.
  • דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה (תהליך האבר). גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.

חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.

בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.

השפעת שיא תפוקת הנפט על החקלאות

  • כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
  • גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת. יש סכנה שעקב שאיבת יתר תיגרם המלחת בארות.
  • תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה.
  • צפויים קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן.
  • תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר.
  • תגבר הדרישה לידיים עובדות.

יש לציין כי בתחום המזון ותוצרי חקלאות אחרים ההשפעות הצפויות הן

  • יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית.
  • תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים.
  • הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.

השפעת שינויי האקלים

  • התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.
  • שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות.
  • צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת לולאת משוב *בין השקיה והמלחת קרקע.
  • סחיפת קרקע ושיטפונות.
  • המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.

השפעות אי-השיוויון העולמי

ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית. כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):

  • עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד כגון חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן.
  • מדינות עניות המייצאות מזון כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא, על מנת להאכיל את תושביהן.

שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון כמו ישראל לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.

  • פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון.

כלכלה

לשיא תפוקת הנפט והשפעתו על הכלכלה יש השלכות על החקלאות. (ראו תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא - כלכלה)

  • התייקרות המזון
  • יגדל הביקוש למצרכי יסוד – בעקבות המיתון לאזרחים יהיה פחות כסף להוציא על מזון מעובד. יצוא ממדינות המייצרות שמן, דגנים וקטניות יפחת עקב הגדלת השימוש לצריכה עצמית.
  • הריבית על הלוואות תגדל. צריך לסגור חובות ולהימנע מהלוואות חדשות.
  • היצוא יפחת, יגדל הביקוש לתוצרת מקומית
  • בעקבות האבטלה הצפויה, לא יהיה קושי למצוא ידיים עובדות בחקלאות.
  • עלייה במחיר הכימיקלים כדשנים כימיים וחומרי הדברה
  • עלייה במחיר הדלק יגרום להתייקרות עיבודי הקרקע, ההובלה והקירור.
  • עלייה במחיר המים.
  • ייתכן מחסור פיזי במים ובאנרגיה.
  • איזון פחמן – לחקלאות פוטנציאל סביבתי וכלכלי כמקבעת פחמן על ידי שתילת עצים, קומפוסטציה והחדרת חומר אורגני לקרע. יש לכך ערך כלכלי.
  • התגברות מקרי קיצון של מזג אוויר.
  • תגדל יעילותו הכלכלית של משק קטן ומעורב.
  • עם המעבר לקומפוסט במקום דשן כימי, תתכן ירידה ביבול שתימשך עד שלוש שנים. אחר כך היבול יתייצב ויהיה יציב יותר מאשר בחקלאות כימית.
  • יש פוטנציאל כלכלי בתיירות חקלאית

מה לעשות ליצירת חקלאות בת קיימא

  • יש לבצע סקר בקרב החקלאים במטרה לאתר חסמים מפני מעבר לחקלאות בת קיימא.
  • סיוע כלכלי לחקלאים במעבר לחקלאות בת קיימא.
  • לקדם חקיקה שתכוון לחקלאות בת קיימא.
  • חינוך והסברה על היתרונות של חקלאות בת קיימא לחקלאי.
  • חינוך והסברה לצרכנים על היתרונות של חקלאות בת קיימא, כדי להגביר את הביקוש לחקלאות מקיימת.
  • שימוש בחקלאות ככלי ליצירת קהילה
  • מחזור זרעים.
  • קומפוסט.
  • הימנעות מקוטלי עשבים.
  • הימנעות משימוש בחומרים ממקור בלתי מתחדש.
  • הימנעות מחומרים רעילים, שארייתים או חומרים שגורמים להרעלת שרשרת.
  • אי פליחה.
  • מקומיות.
  • תכנון מקיים של משק המים.
  • גידול מזון מבוזר - גני הנצחון.

התמודדות עם שיא תפוקת הנפט בחקלאות

  • הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.
  • כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.
  • זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
  • לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
  • למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
  • שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
  • מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
  • כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.
  • הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.
  • לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. *עידוד של גינות קהילתיות.
  • לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
  • לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים בעיקר אורז, חיטה ושמן.

התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות

  • שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
  • שיפור החזקת מים בקרקע.
  • התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.
  • הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.
  • מניעה של סחיפת קרקע.
  • מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
  • שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות.
  • ניטור חרקים ומחלות.
  • הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.

קישורים חיצוניים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה