אגרואקולוגיה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אגרואקולוגיה (באנגלית: Agroecology) או אגרו-אקולוגיה הוא תחום מחקר החוקר את התהליכים האקולוגיים שפועלים במערכות ייצור חקלאיות. הקידומת "אגרו" מתייחסת לחקלאות. ההכנסה של עקרונות אקולוגיים למערכות חקלאיות יכול להוביל לשינוי מהותי בגישות הניהול של החקלאות הן בתחום של חקלאות קיום והן בתחומים של חקלאות תעשייתית ולסייע להן להתקדם לעבר חקלאות בת קיימא. אגרואקולוגיה חוקרת מגוון של מערכות חקלאיות-אקולוגיות ותחום המחקר שלה לא קשור בהכרח למתודה מסויימת של חקלאות בין אם זה חקלאות אורגנית, חקלאות משולבת, חקלאות תעשייתית, פרמקלצ'ר וכו'.

גידול של מספר גידולים זה לצד זה בחווה אגרו-אקולוגית בארצות הברית

אסטרטגיה אקולוגית

אגרו-אקולוגים לא מתנגדים בצורה גורפת לטכנולוגיה או לתשומות בחקלאות. במקום זאת, הם מעריכים איך, מתי, והאם ניתן להשתמש בטכנולוגיה בשילוב עם משאבים טבעיים, חברתיים ואנושיים. אגרו-אקולוגיה מציעה מחקר של מערכות חקלאית-אקולוגיות באופן ספציפי לאתר או להקשר מסויים, ומכירה בכך שאין נוסחה אחידה או מתכון אחיד שממקסם את הרווחה של כל מערכת חקלאית-אקולוגית. לפיכך, אגרו-כלכלה אינה מוגדרת על ידי שיטת ניהול מסויימות, כגון שימוש באוייבים טבעיים במקום חומרי הדברה, או שימוש בפוליקולטורה במקום מונו-קולטורה.

במקום זאת, אגרו-אקולוגים עשויים לחקור שאלות הקשורות לארבעה מאפיינים מערכתיים של מערכות חקלאיות-אקולוגיות: הפרודוקטיביות, היציבות, הקיימות וההגינות. בניגוד לתחומי-מחקר שעוסקים באחד או כמה ממאפיינים אלה, אגרו-אקולוגים רואים את ארבעת התכונות כקשורות זו לזו, וכחלק בלתי נפרד מההצלחה של המערכת החקלאית-אקולוגית. מתוך הכרה בכך שתכונות אלה נמצאות בסקאלות מרחביות מגוונות, אגרו-אקולוגיים לא מגבילים את עצמם למחקר של מערכות חקלאיות-אקולוגיות בסקאלה אחת מסויימת: גן, אורגניזם, אוכלוסייה, קהילה, אקו-סיסטמה,נוף, ביום, שדה, חווה, קהילה אנושית, איזור, מדינה, יבשת או כלל עולמית.

סל שבועי של ירקות ופירות שמחולק במסגרת חקלאות נתמכת קהילה, דוגמה ליישום עקרונות של חקלאות בת קיימא

אגרו-אקולוגיה חוקרת את התכונות האלה באמצעות כלים בין-תחומיים, תוך שימוש במדעי-הטבע לשם הבנת היסודות של מערכת חקלאית-אקולוגית כמו תכונות הקרקע, קשרי גומלין בין הצמחים והחרקים, וכן שימוש במדעי-החברה כדי להבין את ההשלכות של נהלים חקלאיים על קהילות חקלאיות, המגבלות הכלכליות לפיתוח שיטות גידול חדשות, או גורמים תרבותיים המשפיעים על שיטות חקלאיות.

דוגמאות

ד"ר הנס הרן (Hans Herren) משווייץ קידם מתן פתרונות אגרו-אקולוגיים למדינות עניות וסייע למיליוני אנשים להתגבר על מזיקים בצמח הקסאווה בשיטות אקולוגיות. בשנת 2103 הכירה וועדת הפרס של פרס הפרנסה הנאותה בחשיבות התחום ובתרומתו של הרן, והעניקה לו את אחד הפרסים לאותה שנה. [1]

קישורים חיצוניים

אגרואקולוגיה בישראל
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה