שינוי טכנולוגי
שינוי טכנולוגי (Technological change) הוא שינוי של טכנולוגיה לאורך זמן. לרוב מדובר באימוץ של טכנולוגיה חדשה על פני מצב של העדר טכולוגיה, או מוסד חברתי או טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שיש אינטרסים לזנוח אותה, דבר מכונה גם התפתחות טכנולוגית. עם זאת ידועים מקרים של נסיגה טכנולוגית שבהם טכנולוגיה קיימת חדשה או וותיקה, שנתפסת כמוצלחת יותר מבחינה טכנית, נזנחה מסיבות של חוסר התאמה, או התנגדות של ממסד פוליטי או אליטה פוליטית- כלכלית כלשהי.
בספרות הכלכלית שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. שמות דומים הם קידמה טכנולוגית, התפתחות טכנולוגית והישג טכנולוגי. תהליך זה מתאיר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את התהליך המתמשך של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ואו היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.
תוכן |
הקשר בין צורך והמצאות
על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[1] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכללית לפיו קיים תמריץ של פירמות במשק תחרותי שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.
ג'ארד דיימונד בספרו רובים חיידקים ופלדה מתנגד לתפיסה זו, וטוען כי רק חלק מההמצאות נוצורות בדרך זו. לטענתו המקרה הכללי יותר הוא כי ההמצאה היא "אם הצורך" דייימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת המכונית על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. לטענתו פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה ולשכנע אנשים שיש בה צורך.
דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקוס פיסטוס הוא שנתגלה בכרתים, נוצר ב-1,700 לפני הספירה, והקדים ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה לא שרדה המצאה זו.
טענות אלה מתלכדות עם התאוריה לפי טכנולוגיה, בדומה למין אקולוגי, דורשת נישה שמתאימה לה כדי להקלט, לשרוד ולשגשג. ללא תנאים סביבתיים-חברתיים-טכנולוגיים הולמים הטכנולוגיה לא תקלט בחברה. בהקשר של טכנולוגיה התנאים הדרושים כוללים היבטים כמו השכלה, זמינות של חומרי גלם מתאימים, התאמה של תנאי הסביבה והאקלים, אי הפרעה לאליטה חברתית מסויימת וכו'.
קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים
שינוי טכנולוגי לא תמיד מביא ברכה לכל שכבות האוכלוסיה. דוגמה לטכנולוגיה שהשפיעה לרעה על תנאי המחיה היא מיכון נול האריגה ורתימתו לכוח הקיטור באנגליה תחילת המאה ה-19. בסופו של דבר התעוש הוביל לתמורות כלכליות ופוליטיות ששיפרו את תנאי המחייה של מעמד הפועלים. אולם במשך עשרות שנים השינוי הטכנולוגי הזה ודומים לו שהתרחשו במהלך המהפכה התעשייתית, יחד עם מדיניות כלכלית ופוליטית של הממשלה גרמו לפיטורים, עוני, זיהום קשה, תנאי מחיה בלתי נסבלים ותמותה גבוה בקרב הפועלים. דבר זה הוביל להתקמוממות הלודיטים ב-1813, ולהתקוממיות מאוחרות של פועלים (מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות) שמצאו כי טכנולוגיה סייעה לריכוז הון והובילה לאובדן פרנסתם או לתנאי מחייה עלובים.
שכבות חזקות יותר כמו תאגידים, תעשיות, אנשי מקצוע או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידים כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום לנעילה טכנולוגית - השארות של טכנולוגיה ישנה ואו "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם.
פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ברכב פרטי הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של תאונות דרכים, ולפרבור, ותרם רבות לבעיות כמו זיהום אוויר קשה בערים, דלדול אנרגיה, זיהום מים, קיטוע שטחי מחייה (שגורם להכחדת בעלי חיים), התחממות עולמית והגדלת אי השוויון.
לא תמיד שינוי טכנולוגי הוא דבר מכוון. ג'ארד דיימונד טוען בספרו רובים חיידקים ופלדה כי המהפכה החקלאית התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך. היא לא היתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכווונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות). תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו להעדפה הולכת וגוברת מחברות ציידים לקטים לחברות חקלאיות. גורם אחד הוא הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ובכך הקטנת כמות הצייד שעמדה לרשותו. גורם אחר הוא שהגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר. דיימונד וכן אנתרופלוגים ואריכאולוגים טוענים וכי בטווח הקצר היא לאו דווקא שיפרה את מצבם של העמים שעברו אליה ממצב של ציידים לקטים, דוגמה לכך היא טענה בדבר שעות עבודה ארוכות יותר, אורך חיים קצר יותר, מחלות שלא היו ידועות קודם והיבטים חברתיים כמו עבדות ואי שוויון כלכלי.
ניתן להתייחס לקליטה של שינוי טכנולוגי כתהליך דומה לכניסה של מין חדש במערכת אקולוגית. לעיתים המין מצליח להקלט, תוך דחיקה של מינים אחרים או ניצול גומחה אקולוגית. הסתכלות כזו מתסכלת על הנישה בהקשר הטכנולוגי - מה התנאים החברתיים שנוצרים כתוצאה מצירוף של תנאי סביבה, מוסדות חברתיים וטכנולוגיות אחרות, שיחד יוצרים "נישה" שתאפשר או תמנע מטכנולוגיה חדשה להקלט.
מהפכות ועידנים טכנולוגיית.
בצד התפתחות טכנולוגיות רציפה, קיימות קפיצות מדרגה טכנולוגיות. ניתן להבחין ב-4 תקופות שנבעו משינויים טכנולוגיים מהותיים.
- פיתוח הכלים - מלפני 7 מיליון שנה ועד כ 30 אלף שנה לכל היותר - שינוי המין האנושי מקוף-גדול שניזון מפירות ביערות אבותים לחברת הציידים לקטים שהתגבשה בד בבד עם פיתוח כלים, הליכה זקופה, פיתוח השפה ואובדן רוב שיער הגוף. שינוי זה היה הארוך ביותר והיה מורכב מקו-אבולוציה של המין האנושי, של המוסדות החברתיים ואורחות חייו ושל הטכנולוגיות שבהן השתמש. כנראה שרוב השינוי הגנטי המפריד בין קוף דומה לקופי העל המוכרים לנו היום, לבין אדם מודרני התפתח בשלב זה וכי אנשים שחיו בתקופות מלפני -13 אלף שנה ואולי אף קודם לכן היו דומים למדי או זהים מבחינה גנטית לאנשים מודרנים.
- שימוש בכלים - עשרות אלפי שנים עד לפני 13 אלף שנה. בתקופה זו אופיינה בחברות של ציידים לקטים זהים לנו מבחינה גנטית, בעלי יכולת המצאה דומה לחברי המודרנית. רוב החברות מאופיינות בשימוש בכלי עץ ואבן. רובן חיות חיי נדודים בחבורות של עד עשרות בני אדם. חבורות של ציידים לקטים חיו עד המאה ה-21 במקומות שונים של כדור הארץ, כאשר הן נפוצות יותר במקומות מבודדים.
- החברה החקלאית - קמה בעקבות המהפכה הנאוליתית - מלפני 13 אלף שנה ועד לפני 300 שנה. תקופה זו החלה באיזורים שונים בתקופות זמן שונות. האיזורים המוקדמים ביותר הם כנראה איזור הסהר הפורה במזרח התיכון וסין. איזורים פיתוח חקלאות מאוחרים יותר כוללים את מרכז אמריקה ומערב אפריקה. החקלאות נדדה במשך אלפי שנים והתפשטה לשאר חלקי היבשות. במהלך תקופה זו התפתחו המצאות רבות, וחלו תמורות כלכליות וארגוניות חשובות כמו מעבר לשבטים, נגידויות ומדינות, המצאת הכסף, השימוש במתכות ועוד.
- החברה התעשייתית - שקמה בעקבות המהפכה התעשייתית שבה רוב האנרגיה לחברה נובעת משריפת דלק מחבצי ותפעול של מכונות ומפעלים.
אפשר להתייחס גם לשימוש בשפה כאל מהפכה, אך זו אינה רק מהפכה טכנולוגית אלא גם או בעיקר, שינוי אבלוציוני גנטי. מהפכות אלה יצרו את הבסיס לעוד מהפכות טכנולוגיות כמו המצאת הכתב, הפקת מתכות ושינויים חשובים יותר. אחד המאפייני של מהפכות אלה הוא הזמן הרב שבו הן התרחשו -אלפי שנים, והתקדמות איטית של ההמצאות. כמו כן טכנולוגיות אלה דורשות מעט אנרגיה. עם זאת, חלק מטכנולוגית אלה הן בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות - במיוחד החקלאות, וההשקיה שהביאו להתפשטות האדם בצורה נרחבת יותר ויותר.
- פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים);
- גילוי השימוש באש ופיתוח דרכים להדלקת אש;
- ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון;
- המהפכה הניאוליתית ופיתוח החקלאות;
- טכניקות בנייה של מבני אבן ,עץ, עור ובוץ;
- טכניקות דיג ברשת ובחכה, ופיתוח סירות;
- המצאת הגלגל;
- אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה;
- כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל;
- המצאת הכתב;
- פיתוח ממגורות לאגירת מזון;
- המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי;
- המצאת הנייר;
- שימוש בסוסים ובמרכבות למלחמות;
- פיתוח אוניות מפרס ואומנות הניווט;
- פיתוחים הנדסיים כמו קשת, גשרים, אמות מים, צינורות מים;
- המצאת הדפוס;
הקפיטליזם התפתח עם המהפכה התעשייתית, ופיתוח המנועים המונעים בדלק מחצבי. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ואו כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר התמחות של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.
השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל:
- המצאת מנוע הקיטור;
- נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה;
- מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד;
- פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה;
- פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות;
- רכבות;
- אונית ברזל וקיטור;
- פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים;
- בתי שימוש ומערכות ביוב;
- פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי;
- מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות;
- מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו;
- אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן.
- מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים;
- שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף;
- טלגרף ורדיו;
- מנוע בעירה פנימי ומכוניות;
- פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה;
- המהפכה הירוקה;
- פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;
- פיתוח מטוסים ומנועי סילון;
- טלפונים;
- רדיו-טרניסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות;
- רובוטיקה;
- פיתוח האינטרנט;
- טלפונים ניידים;
- טכנולגיות צילום והדמיה;
- פיתוחי אופטיקה ומאצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ;
- קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;
- מחזור;
- פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים;
- פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי והנדסה גנטית;
- מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS;
- ננו טכנלוגיה ומיקרו טכנולוגיה;
- כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני.
- פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך.
- פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כמו לדוגמה הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שינוי טכנולוגי בוויקיפדיה האנגלית
- קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2 מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא לדה-קפלינג, מאת Brian Czech, באתר המרכז לקידום כלכלת מצב יציב, 2012
