הגבלים עסקיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגבלים עסקיים (באנגלית: Restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה בתחרות חופשית שנגרמות עקב פעילות של עסקים. בישראל, "הגבל עסקי" מתייחס למקרים של - הסדר כובל (קרטל), מונופולין או מיזוג חברות (שמקטין את כמות המתחרים בשוק).[1]

דיני הגבלים עסקיים - הם חוקים לצמצום ו/או פיקוח על ההגבלים עסקיים, במטרה לעודד תחרות ולהקטין ריכוזיות כלכלית.[2] חקיקת חוקים הלא החלה בארצות הברית בשנות ה-20 והתקדמה משם למדינות אחרות בעולם. חוקים הגבלים עסקיים יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים תחרות כלכלית היא דבר רצוי מבחינת רווחה חברתית, ופועלים לשם ביטול של הגבלים עסקיים או ביצוע רגולציה עליהם כולל אפשרות של הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה ענף דיני ההגבלים העסקיים Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988 לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959.

דיני הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בהיבטים של מיקרו-כלכלה ובעיקר בנושא של כוח שוק - כמות המתחרים בשוק וברמת התאום ביניהם מול הצרכנים. עם זאת ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי גלובליזציה וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל אוליגופול או מונופול דבר הבא לידי ביטוי בתחום של כשלי שוק וכן בבעיות של קיימות ותכנון ארוך טווח. למרות הניסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים ברמה עולמית ולאומית כאחד. דברים אלה נובעים בין היתר מקשרי הון שלטון, השפעות ההון על העיתונות, יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של תאגידים רב לאומיים.

מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים

קיימים מספר מצבים, בהם המדינה אינה מעודדת תחרות:

  • כאשר מדובר במונופול טבעי - מצב שבו עקב מגבלות טכניות לחברה יש יתרון משמעותי לגודל וקשה מאד למתחרה חדש להתחרות בה - יש צורך להשקיע כסף רב לפני שמתחילים להרוויח ולרוב מתחרים חדשים לא ירצו לקחת סיכון כזה. במצב זה שוק תחרותי גולש באופן ספונטני לעבר מצב מונופוליסטי. לדוגמה תחומים שונים של תשתיות רשת (כמו הולכת חשמל, הולכת מים, תחבורת רכבות כבדות) נחשבות למונופול טבעי.
  • כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;
  • כאשר מעורב קניין רוחני - למשל, חברה הממציאה פטנט;
  • כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של מוצר ציבורי.

במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש ניסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה מונופול טבעי. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצירת מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו, מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובוסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.

לפי כלכלה נאו-קלאסית עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה מיקרו-כלכלית של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ליעילות פארטו שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של העסק הבודד (או מעט העסקים) יחד עם התועלת של הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.

נקודת השקפה זו מתעלמת מכשלי שוק נוספים -(כמו כשלים הנוגעים למידע א-סימטרי, רציונליות חלקית, סיכון מוסרי) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ברווחה חברתית כולל השפעות פוליטיות של עסקים גדולים ושל תאגידים, השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי במוסדות החברתיים-כלכליים) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, לובי פוליטי, החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, תביעות השתקה, שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), החצנה של עלויות על הציבור ומניעת הפנמת עלויות, פגיעה בקיימות ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה במחזור הזרחן או התחממות עולמית), ועוד פרקטיקות של קפיטליזם של מקורבים - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.

דיני הגבלים עסקיים בישראל

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 רשות ההגבלים העסקיים, שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד הממונה על ההגבלים העסקיים. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [3]

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי בנקאות בישראל, ביטוח בישראל, מזון בישראל ועוד יש תחרות בין מעטים.

במסגרת מתווה הגז מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. דרור שטרום, הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""‏[1].

שיטת הדלת המסתובבת

חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר הם בעלי קשרים בחברות המונופוליסטיות וחלקם עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול. דבר זה נחשב לחלק משיטת הדלת המסתובבת וקשרי הון שלטון. הדבר בולט במיוחד כחלק מקשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל.

  • יורם טורבוביץ' (שהיה ממונה בשנים 1992-1996). טורבוביץ' שכיהן בעברו כראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט המליץ על רונית קן לתפקיד, לאחר סיום תפקידו מונה ליו"ר דלק אנרגיה שפועלת בתחום הגז הטבעי בישראל. [2]
  • רונית קן (היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011) בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של ליגד רוטלוי, הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. אייל קן יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.‏[3] לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". [4] אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע למתווה הגז.
  • מיכל הלפרין. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום דוד גילה, שהתפטר על רקע עקיפת הסמכויות שלו במשק הגז על ידי מתווה הגז. בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של מתווה הגז. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [4] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים