מטבע קהילתי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטבע קהילתי (Community currency) הוא סוג של כסף שמיועד להיסחר בקרב קהילה מסויימת של אנשים שיש להם עניין משותף. מטבע מקומי (local currency) הוא סוג מיוחד של מטבע קהילתי שהמסחר בו נעשה רק באיזור גאוגרפי קטן. מטבעות קהילתיים ומטבעות מקומיים הם לרוב סוג של מטבעות משלימים, אבל ייתכנו מטבעות משלימים שאינם מטבעות קהילתיים ומשמשים אנשים באיזור, מדינה או ברמה עולמית אנשים שאינם מכירים זה את זה ואינם מהווים קהילה.

מערכת כספית זו אינה נתמכת על ידי ממשלה לאומית ואינה בהכרח הילך חוקי. מערכות מטבע מקומי מורכבות בצורות שונות, הן פיזית והן פיננסית והן משוייכות בימינו לרוב לזרמים קרובים לכלכלה בת קיימא, לכלכלה קהילתית וכלכלה דמוקרטית.

דוגמה תאורטית

נניח ששלושה אנשים: יוסי, משה וחנה מחליטים להשתמש במטבע חדש - "שקל ירוק". השקל הירוק מוכר על ידי כל מי שמכיר את הרעיון ומסכים להכיר בו. בדומה לכסף רגיל, הכסף המקומי הוא מוסכמה חברתית. זו מוסכמה שנקבעת על ידי הקהילה שמייצרת אותה. שלא כמו מטבעות שהמדינה מנפיקה כמו השקל או הדולר, למטבע המקומי יש רדיוס החלפה מסויים, מה שלא מאפשר לתאגידים ולבעלי הון להשפיע על ערכו. על ידי בניה נכונה יש לו יתרונות נוספים.

המטבע המקומי מאפשר לחברי הקהילה לבצע כמה דברים בבת אחת - לחזק את הקהילה, להחליש את התלות של חברי הקהילה בכלכלה העולמית ולמערכת הכספים שלה שעליהם אין להם שליטה, לשמור את הכסף והמשרות בתוך הקהילה ולהחליש את כוחם הפוליטי והכלכלי של ממשלות, תאגידים וספקולנטים - ובכך לחזק את הדמוקרטיה ולהקטין את הפערים. המטבע הקהילתי עוזר לבסס כלכלה בת קיימא - כלכלה בריאה יותר לסביבה, לאדם, לחברה ולעתיד שלנו.

יתרונות וחסרונות של כסף קהילתי

הערך של הכסף המקומי נשאר בתוך הקהילה. הכסף (או הערך שלו) ממשיך להתגלגל בקהילה במקום לברוח לידיהם של התאגידים והבורסה - הרווח של האופה הולך לספר ומשם לחקלאי וכך הלאה. במקום "השוק החופשי" שהעיתונים כותבים עליו, שהוא למעשה 'שוק תאגידים', אנחנו מייצרים במו ידנו שוק חופשי אמיתי ללא עריצות הממשלה והתאגידים.

מטבעות קהילה יכולים להיות מיושמים במספר דרכים. לדוגמא, סחר חליפין. אין צורך לסחוב 4 אגסים בכל פעם שרוצים להחליפם ב-2 תפוחים שכן על ידי שימוש ב"טבלה" פומבית משותפת הערך של העסקה נשמר עד לקבלת התמורה המתאימה. שיטה אחרת היא כסף המונפק על ידי גוף מקומי מוסכם. כסף זה יכול לדוגמא להיות צמוד לשעות עבודה - שעת עבודה אחת, שתיים וכו'.

מערכות מטבע מקומיות הן ללא ריבית, או בעלות ריבית שלילית - ולכן אין בהם עונשים מתמשכים כמו אוברדרפט או תופעות של צבירה של כסף (אמצעי התיווך) בניסיון לאגור ערך כלכלי. ערך נצבר על ידי צבירתו של ערך אמיתי - כמו לדוגמא קניית אדמה והשבחתה. בכלכלה הרגילה כורתים יער, ממירים את העץ לכסף ואז משתמשים בריבית כדי לצבור עוד כסף. כסף קהילתי עושה את ההפך. אין חשש גם שכסף זה יגיע לתאגידים שישתמשו בו כדי לנצל עובדים, צרכנים, ילדים או ספקים, לזהם את הסביבה. אופיו של הכסף הקהילתי מבטיח גם שלא יווצרו פערים כלכליים גדולים. בנוסף, השימוש בכסף הוא דרך מצויינת ליצור קשרי קהילה.

קושי אחד של מטבעות קהילתיים נוגע ליציבות המערכת, שכן הן עלולות לגווע כתוצאה מתת-שימוש. קושי נפוץ של מערכות רבות של מטבע מקומי הוא pooling, כאשר יש שחרור מהיר של מאגר זה, נוצרת היפר אינפלציה. דבר זה סביר במיוחד כאשר אין יחס המרה בין המטבע המקומי לבין המטבע הלאומי וכאשר יש רק מעט ספקים מועטים של מוצרים הכרחיים (כמו מזון או דיור) שמקבלים את המטבע המקומי כתשלום מלא או כמעט מלא.

דוגמאות למטבעות קהילתיים

מבחינה היסטורית זו אחת הצורות המוצלחות יותר שבהן התנהל המסחר בקהילות ובערים בעבר. שיטה ספציפית זו (בשמה הנוכחי LETS – Local Exchange & Trading System) קיימת כ-25 שנה ופרוסה על פני מדינות רבות בעולם. באנגליה בשנת 1999 היו כ-400 קהילות שאיגדו כ-300,000 חברים. למשל בקהילת Gloucester, שהוקמה על ידי קבוצת פרמקלצ'ר מקומית, היו כ-30,000 חברים.

בישראל קמה ועבדה בסוף 1999 קהילת "מחרוזת" שהיתה מערכת מטבע מקומי ארצית אך היא נסגרה לאחר מספר שנים עקב קשיי ניהול ומספר מועט של משתתפים ועסקאות. דבר זה מדגים כי מטבע קהילתי חייב להיות בעל מסה קריטית כדי להצליח. בשנת 2013 קמו מספר מטבעות קהילתיים בישראל - מטבע "לב" של מאמאזון (קהילת אמהות בפייסבוק), מטבע "ביט" של קהילת מיוזיק-מרקט (חובבי מוזיקה) ואת מטבע "שפע" של קהילת "אושר". [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

1914 Sydney Half Sovereign - St. George.jpg

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים