אומת המזון המהיר (ספר)
אומת המזון המהיר: על הצד האפל של הארוחה האמריקנית (Fast Food Nation) (2001) הוא ספר עיון מאת העיתונאי החוקר אריק שלוסר שבוחן את ההשפעות המקומיות והעולמיות של תעשיית המזון מהיר של ארצות הברית. הספר מבצע השוואת על סמך ספרו הקלאסי של אפטון סינקלר "הג'ונגל" (שעוסק בתעשיית הבשר בארצות הברית של תחילת המאה).
הספר עוסק בצמיחה של תעשיית המזון המהיר בארצות הברית, בתפעול המודרני של בתי מטבחיים בארצות הברית. כמו כן הספר מכסה את הנושא של ההתמקדות השיווקית של חברות מזון מהיר וחברות למשקאות קלים בילדים, חוקר את הקשר בין משקאות קלים ומזון מהיר ובין השמנה ועוד.
בעברית יצא הספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים בשנת 2007.
תוכן |
רקע על הספר והסופר
אריק שלוסר הוא עיתנאי חוקר אמריקאי שכותב בכמה מגזינים בארצות הברית, ובהם "אטלנטיק מאנת'לי", "רולינג סטון" ו"ואניטי פייר". ספר אחר שלו נוגע לתעשיית הפורנו ולמדיניות ארצות הברית בנושא מריחואנה, וכן הוא מתעתד להוציא ספר על תעשיית בתי הכלא.
המקור לספר היא סדרת תחקירים למגזין ה"רולינג סטון" משנת 1998. במשך יותר משנתיים נכלל הספר ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ונמכרו ממנו למעלה מ-1.4 מיליון עותקים. הוא תורגם ל- 21 שפות. שלוסר יחד עם ריצ'ארד לינקלייטר עיבדו את הספר לסרט עלילתי בשם ”פאסט פוד“. גרסה של הספר לבני הנוער בשם Chew on This, או "תעלס את זה" יצאה לאור בשנת 2006.
הספר תורגם לעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים, נובמבר 2007.
תמצית הספר
שלוסר מתחיל את ספרו בתאור של משלוחי פיצה להרי Cheyenne החלולים, שבתוכם שוכן בסיס טילים של חיל האוויר האמריקאי. הוא מתאר יכולות הי-טקיות של הבסיס ואת מערכות ההגנה המתוחכמות שלו, ותוהה מה ילמדו האנתרופלוגים של העתיד במקרה של התקפה אטומית על הבסיס כשיבחנו את הציוד המלחמתי שסביבו יש עטיפות של מזון מהיר, שניהם, לפי שלוסר יתנו רמזים חשובים לטבעה של החברה האמריקאית כיום.
הספר ממשיך עם תאור של ההתפתחות של המזון המהיר בארצות הברית ואיך הוא התמזג עם הופעתה של המכונית הפרטית. הוא מסביר את המעבר מספר עצום של מסעדות עצמאיות לכמה רשתות בודדות ואחידות-צורה של מזון מהיר. מעבר זה הוביל לטענתו לאב הטיפוס של פס ייצור של מטבח, סטנדרטיזציה, הגשה עצמי ושינוי יסודי בדמוגרפיה של השיווק - מבני נוער לשיווק מכוון משפחה.
בנושא שיווק לילדים, שלוסר מסביר כיצד תאגיד מקדונלדס מידלו את טקטיקות השיווק שלהם על פי המודל של חברת וולט דינסי, דבר שנתן השראה לאייקוני פרסום כמו רונאלד מקדונלדס וחבריו. מנהלי שיווק פיתחו את השיווק לילדים מתוך מחשבה שהדבר ימשוך לא רק את הילדים אלא גם הוריהם ואת סביהם. חשוב עוד יותר, טקטיקה זו תוביל לנאמונות למותג שתמשך גם בזמן שהילד הופך למבוגר באמצעות משיכה נוסטלגית למקדונלדס. שלוסר מדבר גם על החוליים של השיטה: הניצול של טבעם הנאיבי והבוטח של ילדים.
עוד בנושא שיווק כלפי ילדים, שלוסר טוען כי תאגידים חדרו לבתי הספר באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזמדנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים מזון מהיר בקפיטריות שלהם.
שלוסר משתמש באנקדוטות כדי לטעון שתלמידים שמזלזלים בחסויות יכולים להענש. לדוגמה התלמיד מייק קמרון, שהושעה מבית ספרו בגלל תקרית ב"יום קוקה-קולה" בעוד שחבריו לבשו חולצות טי בצבע לבן או אדום והצטלמו לתמונה קבוצתית אווירית כשהם כותבים "קוקה", קמרון לבש בגדים בצבע כחול של פפסי.
בסקירה של תעשיית משחטות הבשר, שלוסר מוצא כי רוב העובדים בתעשיה זו הם מהגרי עבודה שקל לנצל אותם. רמות הפציעות בקרב העובדים בתעשייה זו היא מבין הגבוהים מבין העבודות בארצות הברית. שלוסר מפרט על השלבים של עיבוד הבשר ומגלה כמה נוהגים מסוכנים שאינם ידועים לרוב הלקוחות. לדוגמה, הנוהג של הכנסת חזירים מתים, וצואה של תרנגולות וסוסים למזון למזונן של פרות. שלוסר מעיר כי נהוגים כאלה אחראים להפצה של מחלת הפרה המשוגעת כמו גם להכנסה של חיידקים מזיקים כמו אי.קולי לשרשרת המזון.
בשלבים הבאים של הספר שלוסר דן בתפקידה של תעשיית המזון בקידום הגלובליזציה ומחבר את העלייה במשקל עודף בסין וביפן עם ההגעה של מזון מהיר. כמו כן הספר מתאר את משפט הדיבה של מקדונלדס.
נושאים בספר
- פרסום האגרסיבי ממוקד בילדים
- שיווק בבתי הספר
- השמנה בקרב הילדים והנוער באמריקה
- חוואים קטנים מול חברות הבשר
- הרס תרבות המערב התיכון
- תנאי עבודה במשחטות
- שבירה של נסיונות התאגדות של עובדים
- עבודת בני נוער במזללות
- סובסידיות לתאגידי המזון המהיר
- איכות בשר ירודה
- חקיקה נגד פיקוח על ייצור הבשר
- מזון מהיר פרבור ומכוניות
- ייצור מלאכותי של מזון
השלכות רחבות יותר של הספר
שלוסר טוען שאין דבר מיוחד בתעשיית המזון המהיר וכי תעשיות אחרות שרויות במצב דומה, וכי מדובר בתופעה רחבה יותר:
| הסיבה לכך שהספר שלי כל-כך אפקטיבי היא שלקחתי תעשייה שכמעט כל אחד קשור אליה בדרך זאת או אחרת,” המזון המהיר הוא מטאפורה לאמריקה ולשינויים שחלים בה, גם בתחום הכלכלי והמבנה החברתי. דרך השינויים שנעשו בתעשיית המזון המהיר אפשר לראות את השינויים הרבים שהתרחשו בחברה האמריקאית. המצב הנוראי השורר בה תקף בתעשיות אחרות, ואם הייתי כותב ספר על המצב בהן הייתי מגיע לאותן תוצאות. | ||
חלק מהקוראים של אומת המזון המהיר מבקרים את הספר על שהוא לא מסיק מסקנות ותוקף ישירות את הקפיליזם. לעומתם אחרים רואים בספר טקסט משכנע בזכות הצמדותו לעובדות היבשות (במשך רוב הספר, למעט הפרק האחרון) כשהוא מנסה להשתמש בתעשיית המזון כדי להראות את התסמין של בעיה גדולה יותר - המהפך שעברה החברה האמריקאית מאומה של חוות קטנות ועסקים קטנים לחברה שנשלטת על ידי תאגידים רבי עוצמה וקפיליזם לא מרוסן.
ביקורת
הפרופסור לכלכלה Thomas DiLorenzo תוקף את הספר וטוען שהוא מביא עובדות ידועות, מתקיף את השוק החופשי בתעשיית המזון, וכי הוא ממעיט ביכולות של אנשים לבצע שיפוט עצמי בנוגע לבחירות המזון שלהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בוויקיפידה האנגלית
- אימפריית הג'אנק אמיר קמינר 02.01.07 Ynet
- למקדולנלד הזקן היתה חווה נמרוד לין, וואלה. 04.12.07
- בני פיג'י אוכלים עצמות אדם; ומה אוכלים האמריקאים? ראובן מירן, 16.01.08, הארץ
- ביקורת על הספר "קראתי ספר", הבלוג של גלעד סרי-לוי
- אומת המזון המהיר באתר טקסט. המהדורה העברית
