מלכודת עוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעגל העוני או מלכודת עוני הוא כינוי לשורה של מנגנונים כלכליים וחברתיים ותהליכים אשר מקטינים את היכולת והסיכוי של עניים לצאת ממצב של עוני, דווקא משום שהם עניים. מלכודת עוני יכולה להתייחס לעוני יחסי או לעוני מוחלט, והיא יכולה להתייחס למצב אישי או בין דורי ואפילו למצב של חברה או מדינה שלמה. מלכודת עוני היא דוגמה ללולאת משוב מחזקת בתהליכים חברתיים. יש המבלבלים בין המונח מלכודת עוני לבין סוג מסויים של מלכודת עוני - מלכודת הרווחה שבה שירותים והנחות הניתנים מטעם המדינה לעניים מקטינים את המוטיבציה שלהם לצאת מעוני.

לטענת קוסטס אזרינדס וג'ון סטאצי, שיווי משקל לא יעיל פארטו הוא בעל נטייה לחזק את עצמו, כלומר להישאר יציב או להיות בעל משוב חיובי. לדוגמה מוסדות מושחתים יוצרים תמריצים שמעודדים עוד שחיתות. עובדים בעלי מיומנויות שלא קל להבחין בהן, באוכלוסייה בלתי מיומנת לא מתוגמלים על ידי פירמות, ולכן אין להם תמריץ להשקיע בהשכלה. לפי הטענה הזאת, אם שיווי משקל אלה היו בלתי יציבים, עובדים היו מוצאים דרך לצאת מהמצב, לשפר את מצבם ולהגיע לשיווי משקל חדש וטוב יותר. [1]

קיימות מלכודות עוני מסוגים שונים. לעניים יש פחות גישה להון פיננסי ולכן הם צריכים לרכוש יותר הלוואות ולכן לשלם ריבית גבוהה יותר, יש להם פחות יכולת ללמוד ולרכוש מקצועות מכניסים יותר. כך גם היכולת שלהם להגיע לעבודות היא נמוכה יותר בגלל בעיות אי שוויון תחבורתי, היכולת של עניים להתגונן מפני פשיעה, תאונה או מחלה שיפגעו בהם או ברכושם קטנה יותר. הגישה לעניים במדינת מערביות למזון בריא היא נמוכה יותר ויש הם חשופים יותר לסיכונים בריאותיים כגון עישון או סוכרת דבר שמייצר אי שוויון בריאותי שגם הוא מגביל את יכולת הפרנסה והלימודים של אוכלוסיות עניות.

מלכודות עוני הקשורות לתת-תזונה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תת תזונה

תת תזונה היא מלכודת עוני, במיוחד בקרב מדינות עניות. שכן היא גורמת לקשיי ריכוז בלימודים ובעבודה, לעייפות ולרמה נמוכה של אנרגיה, לתחלואה עודפת ולמוות. משפחות שיש בהן תת תזונה עלולות להיות בעלות קשיים גדולים יותר במציאת תעסוקה ובהחזקה של משרה והן עלולות להזדקק להוצאות גבוהות יותר לטיפול בתחלואה. בעיה של תת תזונה עשויה לא רק להיות בעיה של מחסור בקלוריות אלא גם לדוגמה מחסור בחלבון או מחסור בוויטמינים ומזונות קורט שחיוניים לבריאות.

בקרב עניים בעיר ועניים במדינות עשירות בדרך כלל יש בעיות של בתזונה לקויה עקב חוסר מודעות, הרגלי אכילה ומחיר זול ונגיש יותר של מזונות מעובדים, של קושי לקבל גישה למזונות טריים כמו ירקות ופירות. בדרך כלל המזונות הזולים יותר כיום הם מזון מעובד עתיר בסוכר, מלח ושומן טראנס - מזונות אלה הם קלים יותר לשיווק ובעלי חיי מדף ארוכים יותר. מסיבה זו תכופות יש בקרב קבוצות עניות במדינות מערביות בעיות של השמנה עודפת, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד דבר שיכול להעיק על התקציב המשפחתי.

תת תזונה היא גם מלכודת עוני בין דורית דרך תת התפתחות בקרב תינוקות ופעוטות - מחקר משנות ה-60 במקסיקו סיפק תזונה שונה לתאומים זהים שנולדו וגדלו יחד. תאום אחד קיבל תוספי תזונה ואילו השני נשאר עם התזונה המקומית המקורית. המחקר היה פורץ דרך, ומצא כי התפתחות ילדים נפגעת בצורה ניכרת בהקשר של לימודים, יכולת קשב וריכוז ובהתפתחות הגופנית אם התזונה עד גיל שנתיים לקויה.

במדינות עניות רבות התזונה של ילדים עניים אינה תקינה וכתוצאה מכך נפגעים הסיכויים שלהם לרכישת השכלה ומקצוע מכניס. במדינות עשירות יותר יש תופעה אחרת של מזון זבל שגם לו עלולות להיות השפעות על התפתחות הילדים לדוגמה צריכה עודפת של סוכר מלח ומזון מעובד בקרב ילדים במעמדות נמוכים. בהשוואה למדינות מערביות אחרות, בארצות הברית יש אחוז גבוה יחסית של תת-התפתחות בקרב ילדים עניים.

הוצאות אחסון מזון מהוות קושי נוסף. בספר "כלכלה בגרוש" מציינת ברברה ארנרייך כי לעובדים עניים יש פחות יכולת לבשל ולשמור מזון. לדוגמה משפחות עניות מאד בארצות הברית גרות בקרוואנים ולא תמיד יש להן כסף למקרר חשמלי. דבר זה קיים בצורה נרחבת בקרב עניים במדינות עשירות, שלהן אין קהילות או חמולות שיכולות לספק שירותי תמיכה. כתוצאה מכך דווקא העניים נאלצים לפעמים לקנות יותר מזון מוכן, מזון קופסאות שימורים, וכו'

מלכודות עוני הקשורות לבריאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אי שוויון בריאותי

יש תהליכים שונים הגורמים לכך שעניים הם רגישים יותר לתחלואה במחלות שונות והם חשופים יותר להיפגעות מתאונות או לאלימות כתוצאה מפשיעה או אלימות במשפחה. לאחר מכן, כאשר הם נפגעים העניים מקבלים טיפול רפואי פחות טוב וסיכויי החלמה שלהם פחות טובים. סה"כ הדבר תורם לכך שעניים חולים יותר, החיים שלהם מסוכנים יותר ויש להם ולבני משפחתם יותר סיכוי להיפגע באופן לא צפוי שיפגע ביכולת ההכנסה שלהם ויטיל אותם למערבולת של הלוואות ללא יכולת להחזיר. תוחלת החיים של העניים קצרה יותר בממוצע ודבר זה פוגע גם בניוד ותורם למלכודות עוני בין דוריות.

מחלות מדבקות

במדינות עניות במיוחד, יש מלכודות עוני חשובה של תחלואה במחלות מדבקות. לדוגמה יש אזורים שבהם אין כסף לטיפול מונע נגד מלריה (רשתות, ריסוס או טיפולים אחרים, ולכן העניים חולים במלריה יותר ומתים ממנה), מחטים חד פעמיות משמשות באפריקה למתן תרופות וכן להזרקת סמים באופן רב פעמי, עם משתמשים שונים. דבר זה גורם להעברת מחלות דם שונות, במיוחד להעברה של איידס.

מחלות מעיים מדבקות רבות כמו שילשול לדוגמה מועברות דרך טפילים בצואה או בשתן שמגיעים דרך מי ביוב לא מטוהרים אל מי השתייה או אל המזון. הדבר בעייתי במיוחד ביישובים עירוניים גדולים ובשכונות עוני במדינות מתפתחות שבהן מערבות הביוב מתערבבות עם מערכות מי שתייה.

מחלות כמו שחפת, כולרה, מלריה ואיידס הן מחלות של מדינות עניות. מחלות אלה גורמות לייאוש ולחוסר תקווה בעתיד ויוצרות תמריץ לא להשקיע בעתיד. הן תורמות לאחוזי תמותה גבוהים בקרב ילדים (שבתורו תורם לאסטרטגיית רבייה מרובת ילדים, ראו סעיף בהמשך), או לחלופין לכך שהורים חולים או מתים ומטילים את עול גידול הילדים ופרנסתם על בני משפחה אחרים. גם במדינות מתועשות יש לפעמים מחלות מדבקות שנפוצות יותר בקרב מעמדות עניים. דבר זה היה נכון לדוגמה להדבקות בכינים, והוא נכון עד היום בהקשר של שחפת.

התנאים הפיזיים הקשים של העניים כמו דירות פחות מבודדות, בגדים פחות איכותיים, נזילות, תנאי מחייה יותר צפופים, הורים שנאלצים להשאיר את הילדים לבדם בגלל טיפול בילד אחר או בגלל עבודה או סידורים שונים, פרושה שילדים והורים כאחד נמצאים בתנאים מסוכנים יותר והם חשופים יותר לתאונות ולמפגעי קור. הגוף שלהם נמצא בסטרס בגלל סיבות אלה ובגלל סיבות נפשיות (ראו בפרק הבדלים נפשיים) ולכן חשוף יותר לתחלואה במחלות מדבקות ובעיות בריאות נוספות. [2]

התמכרות לעישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עישון ועוני

עישון ועוני הוא דוגמה למלכודת עוני בקרב אוכלוסיות עניות, במיוחד במדינות מערביות. בעבר עשירים עישנו יותר מעניים, בדומה למוצרים רבים שבהם הצריכה עולה עם העושר. עם העליה במודעות לנזקי העישון קיימת ירידה בעישון באופן כללי, אבל בקרב אוכלוסיה עשירה הירידה חזקה יותר מאשר בקרב אוכלוסיות עניות. עקב מגוון סיבות, עישון בקרב בני נוער בשכונות עוני, הוא גבוה יותר, ודבר זה מייצר התמכרות לעישון ורמות עישון גבוהות יותר בקרב עניים. העישון עצמו תורם לעוני הן בגלל הוצאות על סיגריות ומוצרי טבק והן בגלל פגיעה בבריאות המחייבת הוצאות רפואיות או פטירה של אחד ההורים מעישון ופגיעה בפרנסת המשפחה.

קשיי ניידות ונגישות פיזית

אנשים בעלי מוגבלויות כמו נכים, עיוורים, חרשים וקשישים המתקשים ללכת סובלים מקשיי ניידות וחוסר בנגישות. קשיים אלה מקשים אליהם להתנייד לעבודה וללימודים ובכך מקטינים את יכולת ההשתכרות שלהם. דבר זה יחד עם המגבלה עצמה מקטינים את השכר שלהם כך שבממוצע הם עניים יותר. במקביל הגבלת הניידות והנגישות הם מגבילים את היכולות שלהם להשיג שירותים ממשלתיים ולרכוש שירותים ומוצרים והקטנת מגוון זו מרעה את מצבם הכלכלי.

בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא במדינות מתועשות. ודרך מקובלת להקטנת בעיה זו היא לדאוג לתקני בניה ותכנון עירוני חדשים השמים דגש על הספקת ניידות, נגישות והעצמה למוגבלים פיזית. דוגמאות כוללות מעליות ומסלולים לנכים במבני ציבור, כפתורי ברייל במעליות, חספוס מיוחד לשפת מדרכות; רמזורים לנכים; הודעות קוליות בתחבורה ציבורית ועוד.

גישה לטיפול רפואי

גישה לטיפולי בריאות מהווה מלכודת עוני נוספת. חולים כרוניים או נכים מוגבלים במגוון העבודות שהם מסוגלים לבצע, ולפעמים אינם מסוגלים לעבוד כלל. לפעמים יש מצבים בהם כסף או שווה כסף יכולים לסייע לחולה - ידע אודות המחלה ורפואה מונעת; יכולת קנייה של טיפול במחלה או בנכות; יכולת קנייה של טיפול רפואי מונע נגד התדרדרות למצב גופני קשה יותר; או שיש יכולת לקנות מסלול הכשרה מיוחד או ציוד המאפשר לימודים לרכישת מקצוע או לשם השתלבות בתוך המערכת הכלכלית. אבל, אנשים עניים יותר, וחולים קשים יותר הינם בעלי יכולת פחותה להשיג ידע, מידע, קשרים, טיפול רפואי, או מכשור רפואי או הכשרות מקצועיות למוגבלים - ולכן הם נשארים מובטלים או בעבודות שפחות מתאימות לכישוריהם.

דרך אחת להקטין בעיה זו היא רפואה ציבורית כוללת, או הוזלת טיפול רפואי לעניים או לחולים כרוניים כך שהגישה לטיפול הרפואי פחות תלויה ביכולת הכלכלית.

זיהום וגורמי תחלואה נוספים

סוג נוסף של מחלות שנפוצות יותר בקרב עניים הוא מחלות שנובעות מחוסר מודעות של עניים לסיכונים בריאותיים, או בגלל חשיפה מוגברת שלהם לגורמי תחלואה. עניים במדינות מערביות מעשנים יותר, הם חשופים יותר לזיהום, לתאונות דרכים, אוכלים מזון עתיר בסוכרים ושומנים, ובעלי מודעות נמוכה יותר, בממוצע לגורמי תחלואה אלה. בהתאם לכך יש מצבים רפואיים ומחלות כמו סוכרת או השמנת יתר שמאפיינים יותר אוכלוסיות עניות.

יש מקרים של זיהום שממנו סובלים בעיקר העניים. בין אם מדובר מעניים שעובדים במפעלים מזהמים או גרים בשכונות שיושבות ליד מפעלים מזהמים. דבר זה גורם להשפעות חיצוניות מצד מזהמים. לתושבים ולעובדים עניים קשה יותר לגלות, להתאגד ולהתנגד להשפעות אלו.

תאונות עבודה הן סוג נוסף של מלכודות עוני, שכן הן מתרחשות בחומרה גבוהה יותר ובתכיפות גבוהה יותר במפעלים מסוכנים, שבהם השכר נמוך ותנאי העבודה גרועים. דוגמאות קיצוניות לכך קיימות בעיקר בעידן המהפכה התעשייתית, ומדינות עולם שלישי, ראו לדוגמה לודיטים.

סיכון מוגבר כמלכודת עוני

עניים חשופים יותר לסיכונים שונים. סוג אחד של סיכון הוא בתחום העבודה - סיכון גדול יותר לפיטורים. סיכון גדול יותר להיפגע בתאונה או במחלה. חקלאיים עניים חשופים לסיכונים של מזג אוויר גרוע שיפגע ביבולים וכן למחלות שעלות לפגוע בצמחים או בבעלי החיים. סיכונים לעניים נובעים לא רק מתחום המזון והבריאות אלא גם בתחומים אחרים כמו פשיעה, אלימות פוליטית, שחיתות ועוד.

בדומה לקושי לקבל הלוואות ואשראי, לעניים יש גישה נמוכה יותר למכשירי ביטוח. כתוצאה מהכנסה נמוכה יותר, עניים מבטחים את עצמם פחות. הדבר נוגע לביטוח תעסוקה (פגיעה בפרנסה עקב תאונה או מחלה); ביטוח חקלאי (שמאפשר לחקלאים לעבור תקופות בצורת, שטפון, מתקפת מזיקים ובעיות חקלאיות אחרות); וביטוח להגנה מפני תביעות או נזק לרכוש (ביטוח מקיף לרכב, ביטוח צד ג' לדירה, ביטוח נגד גניבות וכו'). דבר זה אומר שהעניים רגישים יותר לזעזועים - במקרה של תאונה או פגע מזג אוויר העשיר (שבממוצע הוא מבוטח יותר) ישתקם והעני לא. בנוסף לקניית ביטוח העשיר יכול לבטח את עצמו על ידי פיצול השקעה במקומות שונים, בניגוד לעני.

במקרה של חקלאים עניים חסרי ביטוח, עונה גרוע, מזיקים ומחלות משפיעות בממוצע על כולם. אך העשיר יכול לבטח עצמו באמצעות חברת ביטוח או באמצעות השקעה בענפי חקלאות שונים. באופן זה יש מצב של תשואה עולה לגודל - בזמן של עונה גרועה או אסון טבע, החקלאים הקטנים יפשטו את הרגל ומי שיקנה את חלקות האדמה הם החקלאים העשירים, או בימינו תאגידי חקלאות.

בשני המקרים - גישה לאשראי וביטוח - הדבר קשור לכשל שוק של מידע א-סימטרי: הלווה יכול לבחור שלא להחזיר את הלוואה, בלי ידיעת המלווה, והמבוטח יכול לנסות להסתיר מידע מהמבטח. בעיות הנוגעות לביטוחים והלוואות דומות במובן נוסף - שתיהן קשורות לזעזועים ושינויים (לפעמים בלתי צפויים) הגורמים למלכודות עוני. הביטוחים נוגעים לשינויים בלתי חזויים שליליים. הלוואות נוגעות להזדמנויות. שתי אלו הם דוגמאות לכך שבמערכת מורכבת מי שיש לו מלאי גדול יותר, יכול להתמודד טוב יותר עם שינויים בעוצמת הזרם. מי שברשותו בריכה גדולה, יכול לשרוד עונה של יובש, ולאגור מים לתקופת שפע. מי שאין לו בריכה כזו, יסבול משיטפון בעונה גשומה ומצמא בעונה שחונה.

גם במקרה של בעיות ביטוח מנסות קהילות להקטין את הבעיה על ידי פיתוח הון חברתי, אמון וביטוח הדדי שבו קהילה שלמה מנסה להתגייס בהספקת שירותים ומוצרי קיום לסיוע לאדם או משפחה שנפגעה. במקרים מודרניים יותר קיבוצים סיפקו זה לזה ביטוח הדדי.

מלכודת עוני הנובעת ממחסור בהון להשקעה

ההכנסה של אדם מעבודה ומהון תלויה במידה רבה בכמות הכסף או הון העומד לרשותו. כסף זה יכול לשמש כאמצעי השקעה לקבלת רווחי הון (ריבית, דיבידנדים) או כאמצעי השקעה בקניית אמצעי ייצור (שטח אדמה, חנות, כלי עבודה, מכונות) או רכישת מיומנויות המאפשרות יכולת השתכרות יותר גבוהה מעבודה (רישיון נהיגה על משאית, תואר אקדמי, הכשרה מקצועית). בנוסף, לעתים נדרש כסף כביטוח כדי להתגונן מנזק דוגמת ביטוח חקלאי, בעיה רפואית או תביעה משפטית, כדי להמשיך להתפרנס.

אנשים עניים נזקקים כמעט לכל הכסף העומד לרשותם לצורך הפעילות היומיומית השוטפת ומתקשים להשקיע כספים שיניבו רווחים בעתיד. לשם השקעה נבונה יש גם צורך בזמן ובמידע על שוק ההון - ואלו הם דברים שלהרבה עניים אין.

אי שוויון בגישה לאשראי

אם רוצים לבצע השקעה ואין הון עצמי, יש אפשרות של קבלת הלוואה. אבל כדי לקבל הלוואה יש צורך בדרך כלל בבטחונות או ערבונות. הלוואות משמשות לא פעם כדי לנצל הזדמנויות בשוק, בעיקר כאלה הדורשות השקעה התחלתית כגון בניה של עסק, או לימודים לצורך לימוד מקצוע. היכולת לנצל הזדמנויות משפיעה על ההכנסה, וזו בתורה משפיעה על כמות ההון שיש לאדם. לכן העניים מתקשים לקבל הלוואות, או שהם מקבלים אותן בתנאים פחות טובים (ריבית גבוהה יותר, השקעה מסוכנת מידי וכו'), ודבר זה בתורו תורם לכך שהם נשארים עניים.[1]

הפסיכולוג אלדר שפיר לדוגמה ערך מחקרי עומק בקרב אנשים עניים במקומות שונים בעולם. הוא מציין לדוגמה כי מוכרות פרחים עניות בהודו קונות את הפרחים שלהן באמצעות הלוואה יומית שהם לוקחות בסך 1,000 רופי. ההכנסה היומית שלהן הממוצעת שלהן היא 1,100 רופי, אבל אליהן לשלם ריבית גבוהה, כך שהן משלמות בסוף היום 1050 רופי. כך שסה"כ הרווח שלהן נחתך בחצי. [2]

מנגנונים דומים קיימים גם במדינות מערביות בדמות הלוואות קצרות טווח לשבועיים בריבית גבוהה. בנקים מספקים הלוואות כאלה ללווים שזקוקים לכסף באופן דחוף. שפיר משווה זאת לדלי מים שאתה צריך בזמן שריפה. אתה לא שואל כמה יעלה לך דלי המים, אתה פשוט משתמש בו. מאוחר יותר מתברר לך המחיר הגובה של ההלוואה. דבר זה גורר ספירלה למטה של לקיחת עוד ועוד הלוואות כדי לכסות את ההלוואה המקורית.[2] באופן כזה אנשים מגיעים לפשיטת רגל ו/או מסתבכים בהלוואות מהשוק האפור. הלוואות אלה מסתיימות לא פעם בחדלות פרעון מול גורמי פשע, שמנצלים את המצוקה של אנשים כדי לגייס סוכנים לטובת פשע מאורגן כמו בלדרות של סמים, הקמת פרונט לעסק סמים, ספסרות בזנות ועוד.

המענה המסורתי לבעיות כאלה הוא רשתות תמיכה קהילתיות שבהן קהילה מסייעת לעניים שנקלעו למצוקה באמצעות הספקת שירותים, תמיכה נפשית, הגנה פיזית, ותמיכה בצרכים בסיסיים. מענה מסוג אחר הוא הלוואות ללא ריבית, הניתנות על סמך הכרות אישית וקהילתית ועל סמך הבחנה בין צרכים שונים, וכן קיומה של כלכלה בלתי פורמלית שבה חובות אינם נספרים כערך כספי מדוייק אלא על ידי מערכת של חובות בלתי פורמליים, היבט דומה לכלכלת מתנות. עם התפוררות של קהילות בגלל סיבות כמו גלובליזציה וניוד בעקבות שוק העבודה המתפתח, מענים אלה הם פחות חזקים עם הזמן.

מענה חלקי לנושא זה הינם בנקים למשכנתאות וריבית נמוכה להלוואות למשכנתאות לפי קריטריונים שונים. במקרה זה הנכס שעומד כנגד הלוואה הוא הדירה עצמה, והמדינה מגדירה סוג מיוחד של הלוואה (לצורכי קניית דירה) שנהנה מריבית נמוכה במיוחד. מענה חלקי אחר לבעיה זו ניתן על ידי בנקי ה"מיקרו קרדיט" שפיתח הכלכלן מוחמד יונוס, שנותנים לעניים הלוואות בסכומים קטנים.

בקצה השני של הסקאלה הכלכלית, מינוף פיננסי יכול לאפשר לעשירים להגדיל את הרווח שלהם מיוזמות עסקיות. בעקרון מינוף פיננסי עלול לגרום גם להגדלת ההפסד הפיננסי במקרה של הפסד, אלא שכשלי שוק שונים (כמו סיכון מוסרי מקטינים את הסיכון הזה במקרה של עשירים.

מלכודות עוני כתוצאה מאינפלציה

אנשים עשירים יותר יכולים לנייד את נכסיהם לאפיקים שונים בקלות רבה מאשר אנשים עניים יותר. לדוגמה במצב של אינפלציה בתוך מדינה, איש עשיר יכול לקנות מטבע זר, דירות או קרקעות ולשמור על נכסיו. גם במקרה שיש לו עסק הוא יכול לחמוק ממס אינפלציה. לעומתו איש עני יותר, אשר הנכס שלו, אם יש לו כזה, מגולם בתוך דירה עליה הוא משלם משכנתא אינו נהנה מיתרון כזה וערך הנכס שלו עלול להיפגע מהאינפלציה. אינפלציה משפיעה יותר על העניים ביחס לעשירים. רוב הכנסת העניים, בעיקר במדינות מתועשות נובעת מעבודה בשכר שבשל אשליית הכסף ושיקולים חברתיים סובלת ממס אינפלציה. לעומתם, רוב העשירים יכולים להרוויח ממצב אינפלציוני או לפחות להתגונן מפניו בצורה אפקטיבית.

מלכודות עוני של תחבורה ונגישות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אי שוויון תחבורתי

היכולת להגיע בקלות למקומות עבודה, למוסדות חינוך טובים ולחנויות זולות היא דרך חשובה כדי להבטיח פרנסה טובה, השקעה בחינוך וקניית מוצרים זולים.

לעתים, אדם נדרש להשקיע סכומי כסף גדולים לא רק באמצעי ייצור ישירים אלא באמצעים עקיפים כמו דיור בקרבת מקום עבודה או תחבורה למקום עבודה. במקרים רבים, העניים מתגוררים הרחק ממקומות עבודה פוטנציאליים או רווחיים, העניים משתמשים בתחבורה ציבורית בלתי יעילה ומבזבזים זמן רב בהגעה לעבודה במקום בעבודה, לימודים או פעילות אחרת. יש קושי גדול במצב כזה לחפש עבודה אחרת. רדיוס מקומות העבודה, הבאים בחשבון בנסיעות יוממות קטן יותר יחסית למי שהוא בעל רכב, או שמתגורר באיזור יקר ומרכזי יותר.

הדבר נכון במיוחד בפרברים ובמקומות שבהם אין תחבורה ציבורית נוחה ואדם נדרש להחזיק רכב פרטי על מנת להגיע תוך זמן סביר למקום העבודה. מלכודת עוני זו מוכרת באימרה "לא יכול להשיג עבודה כי אין לי מכונית, אין לי מכונית כי אין לי עבודה".

העדר תחבורה יכול במקרים מסוימים גם להקשות על רכישת השכלה הנדרשת להגדלת ההכנסה. גם הגישה לשירותים עירוניים אחרים (כמו רפואה) או להזדמנויות קניה זולה נפגעת כאשר יש פערי תחבורה בין אוכלוסיות.

דרך אחת להתמודדות עם פערי תחבורה היא על ידי הוזלה וייעול של התחבורה והמרחב העירוני בצעדי עירוניות מתחדשת - על ידי תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית, הקמת קווי BRT, עירוב שימושי קרקע, תחבורת אופניים וצעדים נוספים. הדבר מוביל להוזלת עלויות התחבורה לכלל האוכלוסייה, ובמקביל גורם להקטנת פערי התחבורה בין עניים לעשירים.

הגנה על זכויות קניין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אי שוויון פוליטי

על פי הזרם הליברלי -קפיטליסטי זכויות קניין הן חשובות לחופש הפרט שכן הגנה על זכויות הקניין מאפשרות לפרט הגנה מול הממשל. בנוסף, הגנה על זכויות הקניין חשובות לשם כללי משחק הוגנים בשוק העבודה, בשוק המוצרים ובשוקי ההון. אם זכויות הקניין של העניים נרמסות, היכולת שלהם לצבור רכוש נפגעת, ונפגעת גם היכולת שלהם לצבור הון בדרכים אחרות כמו חסכונות, הדבר גם פוגע במוטיבציה ללמוד או לעבוד בעבודה נורמטיבית ומגדיל את המוטיבציה לעבור לפשיעה. אפילו במדינות מערביות רבות קיים אי שוויון פוליטי הגורם לכך שזכויות האדם, והאזרח של העניים לא נשמרות באותה קפדנות כמו זכויות אדם של אנשים עשירים יותר. הדבר חמור עוד יותר בקרב קבוצות חלשות יותר בקרב העניים כמו מיעוטים, או נשים. דבר זה יוצר לעיתים קרובות פגיעה קשה בזכויות הקניין של העניים בכלל ושל קבוצות אלה בפרט, ומקטין את יכולת הפעולה שלהם.

זכויות הקניין של העניים נאכפות בצורה גרועה יותר יחסית לעשירים. רכושם נחמס על ידי גנבים, בריונים וארגוני פשיעה, מערכות בירוקרטיות, תאגידים גדולים, על ידי חוקים מפלים ושחיתות. כל זאת בשיעור גבוה בהרבה יחסית לפגיעה בזכויות הקניין של תושבים עמידים ועשירים.

  • הפליה באכיפה של זכויות וזכויות קניין - המשטרה לא אוכפת חוקים להגנת רכוש והגנה מפני אלימות באופן שוויוני. יש מקומות כמו ארצות הברית, בהן מימון המשטרה הוא לפי שכונות, כך ששכונות עוני נותרות ללא שיטור מספק. במקומות רבים אחרים, המשטרה לא נכנסת לשכונות עניות. דבר זה מקשה על העניים להנות מחופש כלכלי דומה לזה של העשירים, ומקשה עליהם לחסוך כסף. דוגמה לתת אכיפה בישראל מצויה באי כניסה של שוטרים לישובים ערבים.
  • מלכודת עוני במערכת המשפט - עניים פחות מודעים לזכויות שלהם ופחות יכולים לשלם לעורכי דין שייצגו אותם. לעיתים קרובות יש הפלייה נגד עניים במערכות המשפט, בעיקר על ידי חקיקה מסובכת שמאלצת את התושבים לשכור עורכי דין. העניים שאינם מסוגלים לעשות זאת נותרים ללא ייצוג משפטי או עם ייצוג גרוע יותר יחסית לעשירים. בנוסף ישנם השפעות הון שלטון כך שחוקים רבים מחוקקים לטובת תושבים עשירים יותר, שכונות עשירות יותר או תאגידים גדולים גם במחיר בפגיעה בתושבים עניים.
  • גזענות נגד עניים - גזענות והפליה נגד בני זהות אתנית אחרת, וכנגד מעמדות עניים יכולה להחמיר בעיות של הפליה באכיפת חוקים על ידי משטרה ועל ידי מערכת המשפט - התעלמות מעבירות שמבוצעות כנגד בני הקבוצה האתנית הענייה, אכיפה חמורה יותר מצד המשטרה נגדם, והתעלמות מעבירות שמבוצעות נגדם, וענישה חמורה יותר נגדם מצד המשטרה, בתי המשפט ומערכת הכליאה. דוגמה נרחבת לכך היא השחורים בארצות הברית שסבלו מאלימות מצד לבנים, אלימות משטרתית והתעלמות מהנושא על ידי השלטונות ומערכת המשפט. דבר זה נמשך לפחות עד סוף שנותה -60 וגם מעבר לכך. בשנת 2016 יצא סרט תיעודי "ה-13" שטוען שמערכת הכליאה והענישה בארצות הברית שימשה דרך לשם המשך מדיניות ההפרדה וההפליה (בשנות ה-70 והלאה) בכלים אחרים, כמו חוקים שונים לסחר בקראק ובהרואין, זאת בין היתר משום שהחוקה בארצות הברית לא מנעה עבודות כפייה על אסירים ואוסרת על הצבעת אסירים.
  • שוביניזם והפליה נגד נשים. במדינות רבות יש הפליה של החברה כולה, מורים, מעסיקים, המשטרה ושל בתי המשפט נגד נשים ונערות. הפליה מרכזית נגד נשים היא בתחום שוק העבודה - פחות הזדמנויות להשכלה איכותית והפליה במערכת החינוך נגד נשים, הפליה בקבלה לעבודה, שכר נמוך יותר ואי קידום נשים. היבטים אלה הם בעיה של כלל הנשים בחברה אבל הם חמורים יותר מול נשים עניות ועוד יותר כאשר מדובר בנשים מקבוצות אתניות בנות מיעוטים (לדוגמה הפליה נגד נשים שחורות). לכאורה הפליה כזו אינה חוקית אבל למעשה קשה לאכוף נגדה. אפליה נוספת נגד נשים קיימת מצד הגנה עליהן מפני פשיעה ואלימות הן במשפחה, הן בעבודה והן במרחב הציבורי. כך לדוגמה במדינת ישראל יש תופעה של רצח נשים ערביות ואלימות נגד נשים, או אכיפה קשה יותר של המשטרה נגד אתיופים. אפליה בשמירה על זכויות בסיסיות לרוב לא תלויה רק במשטרה אלא גם על ידי אלמנטים של נורמות ואפילו עיצוב עירוני. כך לדוגמה יש מקומות בעולם שנשים מפחדות ללכת ברחוב או להשתמש בתחבורה ציבורית מחשש שיותקפו (נשים עשירות וגברים נוסעים במכונית). אפילו במדינה מערבית כמו ארה"ב יש מקומות שבהם לנשים מסוכן ללכת ברגל במקומות מסויימים לאחר שעות החשכה (בעיה שקיימת באופן כללי יותר והיא חזקה יותר בקרב נשים). פרוש הדבר הוא שמרחב האפשרויות של הנשים העניות מצומצם יותר לעומת גברים עניים, לעומת נשים עשירות ובמיוחד ביחס לאליטה.
  • חקיקה נגד עניים - חוק העניים בבריטניה במאה ה-19, איסור שינה מתחת לגשר, איסור על "שוטטות". מצד שני יש סוגי חקיקה שמהם נהנים בעיקר העשירים כמו הכרה בהוצאות חברות לצורכי מס, החזרי הוצאות רכב, תכונני מס ועוד.
  • הפליה בדיור - בספר "כלכלה בגרוש" טוענת המחברת כי משוכרים עניים (בני המעמד העני במדינות עשירות) דורשים דמי שכירות גבוהים יותר, שכן חוששים יותר מפגיעה בדירה, גניבות וצרות נוספות מצד הדיירים.

מנגנונים נפשיים

החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות. ההבדל בביצועים עקב דבר זה דומה להבדל של 13 נקודות איי.קיו, זהו הבדל משמעותי שכן הבדל בין ציון 100 לבין 113 באיי קיו הוא ההבדל בין אדם רגיל לגאון או בין אדם עם אינטילגנציה גבולית לבין אדם רגיל[2]


מלכודת עוני בין-דורית

מלכודת עוני של השכלה

מלכודות עוני הקשורות בקושי של עניים להשיג השכלה הן הסוג המוכר ביותר של מלכודת עוני, שהן גם מנגנונים ל"הורשה" של עוני. אנשים עניים יכולים בדרך כלל להשיג חינוך פחות טוב מאנשים עשירים, עקב כך שהשכלה עולה כסף ובגלל מנגנוני סינון הפועלים במהלך הלימודים. גם במדינות בהן נהוג חינוך חובה חינם, יש יתרונות לשכבות המבוססות יותר שיכולות לממן גנים פרטיים, מורים פרטיים, שיעורי העשרה, קורסים והשכלה גבוהה.

משפחות אמידות יותר יכולות גם לעבור לאזורים עם בתי ספר טובים יותר, ולמעשה זו אחת הסיבות המרכזיות בהחלטה של משפחות על מקום המגורים. מנגנונים אלו מקטינים את הסיכוי של אנשים עניים לקבל השכלה שווה לזו של יתר האוכלוסייה. היות ובאופן ממוצע יש מתאם חיובי חזק בין גובה ההשכלה ואיכותה לבין הסיכוי למצוא עבודה וגובה השכר, מתקיימת מלכודת עוני - בניהם של העניים הם בעלי סיכוי נמוך יותר לקבל השכלה איכותית, ולכן קטנים סיכוייהם להשיג משרה רווחית.

דוגמה למלכודת עוני של השכלה אפשר למצוא בקולג'ים בארצות הברית. שיעור הנושרים מאוניברסיטאות בארצות הברית הוא מהגבוהים בעולם - יותר מ-40% מהנרשמים לקולג' ארבע שנתי לא מסיימים את התואר לאחר שש שנים. אם כוללים מכללות קהילתיות, שיעור הנשירה מגיע ל-50%, גרוע מכל מדינה בעולם מלבד הונגריה.

הגורם המכריע בקביעת סיכויי סיום הלימודים וקבלת התואר הוא הכנסת הורי הסטודנט. בני עשירים – הרבע העליון של ההכנסות - מסיימים את התואר בסיכוי של 90%; בני עניים ומעמד הפועלים – המחצית הענייה של האוכלוסייה - הם בעלי סיכוי של 25% בלבד לסיים את התואר. [1]

כמו כן, אוכלוסייה אמידה יותר יכולה לשלם עבור אבחונים מקצועיים המעידים על לקות למידה ועל ידי כך לקבל הקלות במבחנים.[3]

בנוסף למנגנון זה יש עוד מנגנונים אחרים הקשורים בהשכלה - הבנים של משפחות משכילות פחות ירוויחו פחות גם באותה כמות של שנות לימוד וגם באותה רמה של הכנסות ההורים.

התייחסות שונה למלכודת עוני של השכלה מופיעה באבות דרבי נתן, שם נאמר: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין, שאם אומר להם 'מפני מה לא למדתם'? והם אמרו 'מפני שעניים היינו', אומרים להם: 'והלא רבי עקיבא עני ביותר ומדולדל היה'." דבר זה מדגים חוסר הבנה של סטטיסטיקה. בעוד שכל עני יכול להיות מוכשר וחרוץ וכך ללמוד למרות היותו עני, הרי מבחינה סטטיסטית פחות עניים לומדים משום שהקשיים שעומדים בפניהם גדולים יותר.

פשיעה

פשיעה, סמים, אלימות וזנות הם דוגמאות אחרות למלכודות עוני. בשכונות עוני רבות, במיוחד במדינות שבהן אין הקפדה על חינוך חובה, או שבהן אין מסגרות לטיפול בילדים, נתיב ההצטרפות לכנופיה העוסקת בפשיעה או בסחר בסמים מבטיח כסף קל, הנחוץ לא פעם גם לפרנסת המשפחה. סיבות אחרות להצטרפות לכנופיה כזו הינה הגנה מפני אלימות של ילדים אחרים. בקרב בנות, וילדים במדינות דרום מזרח אסיה, זנות היא לפעמים דרך לעזרה בפרנסת המשפחה. זונות ואנשים העוסקים בסחר בסמים הינם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות צרכנים של סמים בעצמם.

פשיעה מהווה מלכודת עוני הן לפרט העוסק בה והן לאחרים הניזוקים מפעילותו. לדוגמה, מי שגונב מסתכן בכליאה, ברצח או בנכות. למרות שיש אנשים שהתעשרו מעסקי פשע, רוב העוסקים בעבירות כמו זנות, סרסרות, סחר בסמים, מעשי גניבה ורצח נשארים עניים. העיסוק במעשי פשיעה, כמו גם זנות והתמכרות לסמים, מקטינים את הסיכוי של רכישת השכלה, של קבלה למוסדות השכלה גבוהה, קבלה לעבודה, והשתלבות בשוק העבודה ובתוך רוב סביבות העבודה.

מחסומי מעמד ו"חבר מביא חבר"

לפעמים הסיבה למעגל עוני היא ריבוד חברתי. דוגמה לדבר זה הינם סימני סטטוס ומעמד. העשירים בחברה קובעים סיגנל מסוים אשר אין לו בהכרח שייכות לביצוע העבודה, אולם הוא מהווה סיגנל לקיומו של כסף רב. לדוגמה לימודים באוניברסיטה יקרה למשך שלוש שנים. סיגנל אחר יכול להיות חליפות יקרות או מכוניות יוקרה. בנוסף הסיכוי של מי שאין לו סיגנל זה להתקבל לעבודה מסוימת, או למקום לימודים שהינו תנאי כניסה למקצוע, הינו קטן יותר או לא קיים. מנגנון זה מהווה מעין עזרה הדדית בין העשירים - שכן לדוגמה, גם אם ילדיהם לא יהיו מבריקים במיוחד, הם עדיין יתברגו למשרה מבטיחה.

מנגנון נוסף ודומה הוא הכרות הדדית - היות ואנשים מעדיפים לשכור אנשים דומים להם או אנשים אותם הם מכירים, והיות ואנשים עשירים מכירים זה את זה ממסגרות חברתיות משותפות (כמו בתי ספר פרטיים, מועדונים, התכנסויות חברתיות), ישנה הפליה כנגד אנשים שנמצאים מחוץ למעמד זה, וסיכוייהם להגיע לדוגמה למשרות ניהוליות קטנים יותר.

באופן רחב יותר, הפליה כנגד אנשים מרקע אתני מסוים, כגון נגד שחורים או יהודים, יכולה להיחשב בהקשר זה סוג של מנגנון עוני. לדוגמה בארצות הברית היה מקובל שמי שעובד בתאגידים הגדולים הם גברים פרוטסטנטים לבנים, וכל שאר האוכלוסיות נשארו בחוץ. דבר זה הינו סוג של מעגל עוני היות וסיכויי הכניסה של אדם אחר, לדוגמה שחור, לחברה כזו היו נמוכים בהרבה, וכל עוד לא היו שחורים בתוך החברות, סיכוי זה נשאר נמוך. דוגמה נוספת למנגנון כזה הינה באוניברסיטאות בישראל, בהן יש כמות גדולה של דוקטורנטיות, אבל רוב עצום של גברים בסגל האקדמי הבכיר, כשהטענה היא שדבר זה נובע ממנגנון של "חבר מביא חבר", ולא מהפליה כנגד נשים.

ילדים, בריאות וחינוך

במשפחות עניות, ובמיוחד במדינות עניות, יש נטייה להוליד יותר ילדים מאשר משפחות עשירות יותר באותה מדינה. במדינות עניות יש נטייה להוליד יותר ילדים יחסית למדינות עשירות. הדבר נובע מ-2 מנגנונים לפחות. האחד הוא שבחברות מסורתיות, בהן אין מנגנוני פנסיה כספיים, הילדים אלה הם מנגנון פנסיה עבור ההורים - כלומר הם דואגים להם בזקנתם, ולכן הבאת יותר ילדים היא סוג של ביטוח פנסיוני. העניים מתפרנסים מעבודה, ובזקנתם הם מתקשים לעבוד (מה גם שרבים מהם עובדים בעבודות פיזיות), בהשוואה לעשירים שיכולים להשכיר הון בכל גיל - ולכן עניים זקוקים לכלי זה יותר מאשר עשירים.

הסיבה השנייה נוגעת לרמה של מערכות החינוך והבריאות. באופן היסטורי, ובהעדרן של מערכות כאלה, יש סיכוי גדול שהילד לא יגיע לגיל בגרות, וכן כי המקצועות בהן יוכל לעבוד הן עבודות כפיים שמכניסות מעט כסף. במצב זה יש הגיון להוליד מספר גדול של ילדים שילמדו מעט ויעבדו מגיל צעיר. לעומת זאת, בחברות בהן סיכויי השרידה של הילדים גבוהים, יש יכולת לתת לילד השכלה או הכשרה מקצועית, ופרוש הדבר הכנסה גבוהה, יש הגיון להביא מעט ילדים, שילמדו הרבה, ויזכו להשקעה גדולה מצד ההורים, ויתחילו לעבוד בגיל מאוחר יחסית במקצוע יוקרתי. אלו הן אסטרטגיות K ו-R בהתאמה ברבייה.

טיפול בילדים רבים דורש משאבים רבים - במיוחד אם יש אינפלציה או עליה ביוקר המחייה והמזון או שחינוך הופך למנגנון חשוב יותר בקביעת ההכנסה כך שעניים רבים מתקשים לפרנס מספר גדול של ילדים והופכים עניים עוד יותר. הילדים לא מקבלים חינוך טוב ונוצר דור חדש של עניים.

כאשר אחוזים גדולים מהחברה עושים מספר גדול של ילדים, מתוך כוונה לשלב אותם מוקדם בשוק העבודה, נוצר מצב של השפעה חיצונית וירידה בשכר במקצועות שילדים נכנסים אליהם, כך שגם עם מספר גדול של ילדים עובדים, אין בהכרח שיפור במצב הכלכלי, ובדרך כלל יש הרעה בו.

גישה לאמצעי מניעה

מלכודות עוני אחרת הקשורה ליכולת של נשים לבצע תכנון משפחה ולשלוט על מספר הילדים שיש להן, דבר זה רלוונטי כיום בעיקר במדינות עניות, ובחברות בהן יש עוני, בערות ושבהן מעמד האישה נמוך.

בחברות לפני המהפכה הפמיניסטית נשים היו מוגבלות בגישה לאמצעי מניעה. היו מדינות שבהן אמצעי מניעה נחשבו לדבר בלתי מוסרי ובלתי חוקי. במצב זה נשים עשירות יותר "הסתדרו" (על ידי הפלות, או מסירת הילד לאימוץ במשפחה אחרת) ונשים עניות יותר נאלצו לגדל את הילד בעצמן. מצב זה החל להשתנות רק לאחר מלחמת העולם הראשונה והמצאת הגלולה ביוזמת ארגונים פמיניסטיות. אפילו מדינות מערביות כמו ארצות הברית אסרו על הפצת אמצעי מניעה ואסרו נשים שעסקו בכך, ובמדינות כמו יפן, הגלולה נאסרה לשימוש עד שנות ה-90 של המאה ה-20.

במדינות עניות ובחברות פטריארכליות ועניות, לנשים, במיוחד בכפרים או חברות מסורתיות, לנשים אין גישה חופשית לאמצעי מניעה, ויש לפעמים בורות בקשר לאמצעים אלה. הדבר נובע בגלל עוני מרוד או בגלל מוסכמה חברתית האוסרת על שימוש באמצעים אלה. התוצאה היא יכולת קטנה יותר של האם לבצע תכנון משפחה ודבר זה תורם ללידות רבות יותר, דבר שתורו יוצר עוני נוסף.

מלכודת הרווחה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מלכודת הרווחה

מלכודת הרווחה היא מצב שבו מערכות המיסוי והרווחה במדינה יוצרות תמריץ לאזרחים להישאר תלויים בתשלומים שהם מקבלים ממערכת הרווחה. במצב זה תשלומי דמי אבטלה או הבטחת הכנסה עלולים לגרום לאנשים שלא להיכנס למעגל העבודה, או לצאת ממנה לזמן ממושך, להימנע מלרכוש השכלה או הכשרה הדרושה כדי להשתלב בשוק, או להתפשר על עבודות בעלות שכר נמוך יותר בלי לנסות להתקדם או לעבוד יותר שעות.

מלכודת זו עלולה להגדיל את כמות האבטלה או לגרום להקטנת שעות העבודה והמאמץ המושקע בעבודה, ובכך לפגוע במשק מצד אחד, ומצד שני להשאיר אזרחים עניים במצב של אבטלה או הסתפקות במשרות בשכר נמוך. בניגוד למלכודות העוני האחרות, מלכודת עוני זו מתייחסת לתמריץ נמוך יותר של המועסק, בעוד שרוב מלכודות העוני האחרות עסקו באפשרויות הפחותות יותר שעמדו בפניו.

מלכודות עוני נוספות

  • מיסוי רגרסיבי כמו מס ערך מוסף.
  • מקלטי מס - העשירים משלמים פחות מס על ידי רשימת חברות במדינות זרות שגובות מס מופחת.
  • התמחות במסחר בינלאומי - כמוסבר בערך יתרון יחסי - התמחות של מדינות בענפים לא רווחים וכתוצאה מכך אי פיתוח של ענפים רווחיים יותר.
  • אובדן הזדמנויות בשוק העבודה - עניים עובדים מתקשים לפנות זמן לחפש עבודה יותר מוצלחת, ו/או אין לו זמן לבצע השתלמות מקצועית לשם מעבר לעבודה מכניסה יותר.
  • מלכודות עוני ייחודיות לאוכלוסיות מסויימות - מהגרים, נכים, קשישים וכו'.
  • חברות גדולות מול חברות קטנות (?) ונגישות לאשראי (ראו יתרונות לגודל).
  • סוגיות של בטיחות מזון כמו מים מינרלים או מחזור תה וקפה באנגליה של המאה ה-19
  • קשר לפוליטיקה - ככל שיש יותר כסף יש יותר קשר לפוליטיקאים (עבור עשירים) וייצוג פוליטי (עבור שכבות הביניים) את העניים אין מי שייצג ואם כן, יש לו אינטרס לבגוד בהם (כדי להבטיח קהל שבוי) - למעט מקרים של "שבירה" כמו עליית המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בקנדה בשנות ה 30.
  • למדינות - הקשר בין עוני ואי שוויון לבין שחיתות. הקשר בין שחיתות לבין תת השקעה והעדר צמיחה כלכלית חיובית.
  • לחברות ויחידים - כילוי של מאגרים כמו משאבי טבע או חסכונות לשם שרידה בקרב אוכלוסיות עניות - כריתת יערות באתיופיה, דיג דינמיט במזרח הרחוק, חקלאות כרות והבער, מכירת משאבי טבע לפירמות זרות. דוגמה לדבר זה היא האי נאורו.

מנגנוני משוב מחליש

אלו מנגנונים שמאזנים את מלכודות העוני, או לולאות משוב מחלישות (לא תמיד באופן שנחשב "טוב" מבחינה חברתית):

  • מוות - עניים מתים יותר מעשירים וכך מספרם קטן - כתוצאה מרעב, כתוצאה ממחלות שקשורות בעוני, מטיפול רפואי פחות טוב וכתוצאה מגורמים נוספים בלתי מוסברים.
  • אסונות טבע (שריפות, רעידות אדמה) או מלחמות- פוגעים בעניים ובעשירים - אבל העשירים יכולים להפסיד יותר כסף.
  • מיסוי פרוגרסיבי. ומנגנונים נוספים של "מדינת רווחה" ביטוח בריאות חובה, ביטוחי חקלאי ארצי, פנסיה חובה (כפיה על חסכון), פיקוח על מזון, סביבה, תנאי עבודה, חוק חינוך חובה חינם וכו'.
  • מזל ופשיטות רגל - קל יותר להפסיד כסף שיש לך, ולדוגמה עשירים יכולים להיקלע לחובות של כמה מיליונים, בעוד עניים אינם יכולים לעשות זאת.
  • שינויים טכנולוגיים וכניסה של טכנולוגיה חדשה - מאפשרים למוכשרים להתקדם, עד לשלב התייצבות (מאמרים של דני צידון).
  • לעניים יש תמריץ גדול יותר לשפר את מצבם - דבר זה מהווה הסבר עיקרי בתאוריה הנאו-קלאסית מודע הפער בין עשירים ועניים צריך להצטמצם במשך הזמן (ובדומה לכך הפער בין מדינות עניות ועשירות).

ניסיונות לעקוף את מעגל העוני

במידה רבה, התפתחות של מנגנוני סיוע מסורתיים כמו גמ"ח או מודרניים יותר כמו מדינת רווחה הינן ניסיונות להקטין מלכודות עוני - הן כדי להקטין מתחים חברתיים, והן כדי לזכות ביתרון בזירה הבינלאומית. מנגנונים כמו ביטוח בריאות חובה, ביטוח לאומי, חוק חינוך חובה חינם, פנסיה חובה, דמי אבטלה, מיסוי פרוגרסיבי ותשלומי העברה, הגנה על עובדים במקומות העבודה, פיקוח על מחירים של מוצרי מזון בסיסיים, פיקוח על מוצרי מזון, תקנות סביבה, דיור ציבורי או הלוואות נמוכות ריבית לדיור או חינוך, וחוקים נגד עבודת ילדים מקטינים חלק ממלכודות העוני שנזכרו, אבל חלק מהם עלולים לגרום למלכודות רווחה. במיוחד דבר זה נכון למנגנוני רווחה הניתנים על בסיס אישי כתלות במצבו של האדם בהחלטות שבהן הוא יכול להשפיע (כמו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה), ופחות בתחומים אחרים הניתנים לכלל האוכלוסייה (כמו בטיחות במקומות העבודה, או חינוך חובה חינם).

מוחמד יונוס, חתן פרס נובל לשלום לשנת 2006 הקים את בנק גרמין אשר נותן הלוואות לעניים חסרי בטחונות כדי לאפשר להם לפתוח עסקים משלהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Poverty Traps Costas Azariadis a and John Stachurski, Prepared for the Handbook of Economic Growth,Philippe Aghion and Steven Durlauf, eds.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 העוני מוריד בדיוק 13 נקודות איי.קיו - שיחה עם החוקר אלדר שפיר איילת שני, הארץ, 22.01.2014
  3. ^ בישראל עולה אבחון כמה מאות שקלים, והתוצאה היא ש-40% מתלמידי צפון תל אביב מאובחנים כלקויי למידה, לעומת 1% ברהט ו-7% באופקים ו-10% בממוצע הארצי.
ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים