מלכודת עוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעגל העוני או מלכודת עוני הוא כינוי לשורה של מנגנונים כלכליים וחברתיים אשר מקטינים את היכולת והסיכוי של עניים לצאת ממצב של עוני. מלכודת עוני יכולה להתייחס לעוני יחסי או לעוני מוחלט, והיא יכולה להתייחס למצב אישי או בין דורי ואפילו למצב של חברה או מדינה שלמה. מלכודת עוני היא דוגמה ללולאת משוב מחזקת בתהליכים חברתיים.

לטענת קוסטס אזרינדס וג'ון סטאצי שיווי משקל לא יעיל הוא בעל נטייה לחזק את עצמו, כלומר להשאר יציב או להיות בעל משוב חיובי. לדוגמה מוסדות מושחתים יוצרים תמריצים שמעודדים עוד שחיתות. עובדים בעלי מיומניות שלא קל להבחין בהן, באכלוסיה בלתי מיומנת לא מתוגמלים על ידי פירמות ולכן אין להם תמריץ להשקיע בהשכלה. אם שיווי משקל אלה לא היו יציבים, עובדים, כך נטען, היו מוצאים דרך לצאת מהמצב, לשפר את מצבם ולהגיע לשיווי משקל חדש וטוב יותר. [1]

תוכן

מלכודת עוני הנובעת ממחסור בהון להשקעה

ההכנסה של אדם מעבודה ומהון תלויה במידה רבה בבכמות הכסף או הון העומד לרשותו. כסף זה יכול לשמש כאמצעי השקעה לקבלת רווחי הון (ריבית, דיבידנדים) או כאמצעי השקעה בקניית אמצעי ייצור (שטח אדמה, חנות, כלי עבודה, מכונות) או רכישת מיומנויות המאפשרות יכולת השתכרות יותר גבוהה מעבודה (רישיון נהיגה על משאית, תואר אקדמי, הכשרה מקצועית). בנוסף, לעתים נדרש כסף כביטוח כדי להתגונן מנזק דוגמת ביטוח חקלאי, בעיה רפואית או תביעה משפטית, כדי להמשיך להתפרנס.

אנשים עניים נזקקים כמעט לכל הכסף העומד לרשותם לצורך הפעילות היומיומית השוטפת ומתקשים להשקיע כספים שיניבו רווחים בעתיד. לשם השקעה נבונה יש גם צורך בזמן ובמידע על שוק ההון - ואלו הם דברים שלהרבה עניים אין.

תת גישה לאשראי

אם רוצים לבצע השקעה ואין הון עצמי, יש אפשרות של קבלת הלוואה. אבל כדי לקבל הלוואה יש צורך בדרך כלל בבטחונות או ערבונות. הלוואות משמשות לא פעם כדי לנצל הזדמנויות בשוק, בעיקר כאלה הדורשות השקעה התחלתית כמו לדוגמה בניה של עסק, או לימודים לצורך לימוד מקצוע. היכולת לנצל הזדמנויות משפיעה על ההכנסה, וזו בתורה משפיעה על כמות ההון שיש לאדם. לכן העניים מתקשים לקבל הלוואות, או שהם מקבלים אותן בתנאים פחות טובים (ריבית גבוה יותר, השקעה מסוכנת מידי וכו'), ודבר זה בתורו תורם לכך שהם נשארים עניים.[1]

מענה אחד לנושא זה הינם בנקים למשכנתאות וריבית נמוכה להלוואות למשכתנאות לפי קריטריונים שונים. במקרה זה הנכס שעומד כנגד הלוואה הוא הדירה עצמה, והמדינה מגדירה סוג מיוחד של הלוואה (לצרכי קניית דירה) שנהנה מריבית נמוכה במיוחד. מענה חלקי אחר לבעיה זו ניתן על ידי בנקי ה"מיקרו קרדיט" שפיתח הכלכלן מוחמד יונוס, שנותנים לעניים הלוואות קטנות.

בקצה השני של הסקאלה הכלכלית, מינוף פיננסי יכול לאפשר לעשירים להגדיל את הרווח שלהם מיוזמות עסקיות. בעקרון מינוף פיננסי עלול לגרום גם להגדלת ההפסד הפיננסי במקרה של הפסד, אלא שכשלי שוק שונים (כמו סיכון מוסרי מקטינים את הסיכון הזה במקרה של עשירים.

תת גישה לביטוח

בדומה לקושי לקבל הלוואות ואשראי, לעניים יש גישה נמוכה יותר למשכירי ביטוח. כתוצאה מהכנסה נמוכה יותר, עניים מבטחים את עצמם פחות. הדבר נוגע לביטוח תעסוקה (פגיעה בפרנסה עקב תאונה או מחלה); ביטוח חקלאי (שמאפשר לחקלאים לעבור תקופות בצורת, שטפון, מתקפת מזיקים ובעיות חקלאיות אחרות); וביטוח להגנה מפני תביעות או נזק לרכוש (ביטוח מקיף לרכב, ביטוח צד ג' לדירה, ביטוח נגד גניבות וכו'). דבר זה אומר שהעניים רגישים יותר לזעזועים - במקרה של תאונה או פגע מזג אוויר העשיר (שבבמוצע הוא מבוטח יותר) ישתקם והעני לא. בנוסף לקניית ביטוח העשיר יכול לבטח את עצמו על ידי פיצול השקעה במקומות שונים, בניגוד לעני.

במקרה של חקלאים עניים חסרי ביטוח, עונה גרוע, מזיקים ומחלות משפיעות בממוצע על כולם. אך העשיר יכול לבטח עצמו באמצעות חברת ביטוח או באמצעות השקעה בענפי חקלאות שונים. באופן זה יש מצב של תשואה עולה לגודל - בזמן של עונה גרועה או אסון טבע, החקלאים הקטנים יפשטו את הרגל ומי שיקנה את חלקות האדמה הם החקלאים העשירים, או בימנו תאגידי חקלאות.

בשני המקרים - גישה לאשראי וביטוח - הדבר קשור לכשל שוק של מידע א-סימטרי: הלווה יכול לבחור שלא להחזיר את הלוואה, בלי ידיעת המלווה, והמבוטח יכול לנסות להסתיר מידע מהמבטח. בעיות הנוגעות לביטוחים והלוואות דומות במובן נוסף - שתיהן קשורות לזעוזים ושינויים (לפעמים בלתי צפויים) הגורמים למלכודות עוני. הביטוחים נוגעים לשינויים בלתי חזויים שליליים. הלוואות נוגעות להזדמנויות. שתי אלו הם דוגמאות לכך שבמערכת מורכבת מי שיש לו מלאי גדול יותר, יכול להתמודד טוב יותר עם שינויים בעוצמת הזרם. מי שברשותו בריכה גדולה, יכול לשרוד עונה של יובש, ולאגור מים לתקופת שפע. מי שאין לו בריכה כזו, יסבול משטפון בעונה גשומה ומצמא בעונה שחונה.

מלכודות עוני כתוצאה מאינפלציה

אנשים עשירים יותר יכולים לנייד את נכסיהם לאפיקים שונים בקלות רבה מאשר אנשים עניים יותר. לדוגמה במצב של אינפלציה בתוך מדינה, איש עשיר יכול לקנות מטבע זר, דירות או קרקעות ולשמור על נכסיו. גם במקרה שיש לו עסק הוא יכול לחמוק ממס אינפלציה. לעומתו איש עני יותר, אשר הנכס שלו, אם יש לו כזה, מגולם בתוך דירה עליה הוא משלם משכנתא אינו נהנה מיתרון כזה וערך הנכס שלו עלול להפגע מהאינפלציה. אינפלציה משפיעה יותר על העניים ביחס לעשירים. רוב הכנסת העניים, בעיקר במדינות מתועשות נובעת מעבודה בשכר שבשל אשליית הכסף ושיקולים חברתיים סובלת ממס אינפלציה. לעומתם, רוב העשירים יכולים להרוויח ממצב אינפלציוני או לפחות להתגונן מפניו בצורה אפקטיבית.

תחבורה

לעתים, על מנת להגדיל את ההכנסה ולצאת מהעוני, אדם נדרש להשקיע סכומי כסף גדולים לא רק באמצעי ייצור ישירים אלא באמצעים עקיפים כמו דיור בקרבת מקום עבודה או תחבורה למקום עבודה. במקרים רבים, העניים מתגוררים הרחק ממקומות עבודה פוטנציאליים או רווחיים, ועלויות התחבורה למקום העבודה לשם יוממות הופכים את היציאה לעבודה או מעבר לעבודה יותר רווחית ללא כדאית או לא מספיק כדאית להצדיק שינוי. הדבר נכון במיוחד בפרברים ובמקומות שבהם אין תחבורה ציבורית נוחה ואדם נדרש להחזיק רכב פרטי על מנת להגיע תוך זמן סביר למקום העבודה. מלכודת עוני זו מוכרת באימרה "לא יכול להשיג עבודה כי אין לי מכונית, אין לי מכונית כי אין לי עבודה". העדר תחבורה יכול במקרים מסוימים גם להקשות על רכישת השכלה הנדרשת להגדלת ההכנסה, גם הגישה לשירותים עירוניים אחרים (כמו רפואה) או להזדמניות קניה זולה נפגעת כאשר יש פערי תחבורה בין אוכלוסיות.

דרך אחת להתמודדות עם פערי תחבורה היא על ידי הוזלה וייעול של התחבורה והמרחב העירוני בצעדי עירוניות מתחדשת - על ידי תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית, הקמת קווי BRT, עירוב שימושי קרקע ועוד. הדבר מוביל להוזלת עלויות התחבורה לכלל האוכלוסיה, ובמקביל גורם להקטנת פערי התחבורה בין עניים לעשירים.

מלכודות עוני הקשורות לבריאות

קשיי ניידות ונגישות פיזית

אנשים בעלי מוגבלויות כמו נכים, עיוורים, חרשים וקשישים המתקשים ללכת סובלים מקשיי ניידות. קשיים אלה מקשים אליהם להתנייד לעבודה וללימודים ובכך מקטינים את יכולת ההשתכרות שלהם. דבר זה יחד עם המגבלה עצמה מקטינים את השכר שלהם כך שבממוצע הם עניים יותר. במקביל הגבלת הניידות והנגישות הם מגבילים את היכולות שלהם להשיג שירותים ממשלתיים ולרכוש שירותים ומוצרים והקטנת מגוון זו מרעה את מצבם הכלכלי.

בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא במדינות מתועשות. ודרך מוקבלת להקטנת בעיה זו היא לדאוג לתקני בניה ותכנון עירוני חדשים השמים דגש על הספקת ניידות, נגישות והעצמה למוגבלים פיזית. דוגמאות כוללות מעליות ומסלולים לנכים במבני ציבור, כפתורי ברייל במעליות, חספוס מיוחד לשפת מדרכות; רמזורים לנכים; הודעות קוליות בתחבורה ציבורית ועוד.

גישה לטיפול רפואי

גישה לטיפולי בריאות מהווה מלכודת עוני נוספת. חולים כרוניים או נכים מוגבלים במגוון העבודות שהם מסוגלים לבצע, ולפעמים אינם מסוגלים לעבוד כלל. לפעמים יש מצבים בהם כסף או שווה כסף יכולים לסייע לחולה - ידע אודות המחלה ורפואה מונעת; יכולת קנייה של טיפול במחלה או בנכות; יכולת קנייה של טיפול רפואי מונע נגד התדרדרות למצב גופני קשה יותר; או שיש יכולת לקנות מסלול הכשרה מיוחד או ציוד המאפשר לימודים לרכישת מקצוע או לשם השתלבות בתוך המערכת הכלכלית. אבל, אנשים עניים יותר, וחולים קשים יותר הינם בעלי יכולת פחותה להשיג ידע, מידע, קשרים, טיפול רפואי, או מכשור רפואי או הכשרות מקצועיות למוגבלים - ולכן הם נשארים מובטלים או בעבודות שפחות מתאימות לכישוריהם.

דרך אחת להקטיו בעיה זו היא רפואה ציבורית כוללת, או הוזלת טיפול רפואי לעניים או לחולים כרוניים כך שהגישה לטיפול הרפואי פחות תלויה ביכולת הכלכלית.

מחלות עוני

במדינות עניות במיוחד, יש מלכודות עוני נוספות הקשורות לבריאות. לדוגמה יש אזורים שבהם אין כסף לטיפול מונע נגד מלריה (רשתות, ריסוס או טיפולים אחרים(ולכן העניים מתים ממנה), מחטים חד פעמיות משמשות באפריקה למתן תרופות וכן להזרקת סמים באופן רב פעמי, עם משתמשים שונים. דבר זה גורם להעברת מחלות, במיוחד להעברה של איידס.

מחלות כמו שחפת, כולרה, מלריה ואיידס הן מחלות של מדינות עניות. מחלות אלה גורמות לייאוש ולחוסר תקווה בעתיד ויוצרות תמריץ לא להשקיע בעתיד. הן תורמות לאחוזי תמותה גבוהים בקרב ילדים (שבתורו תורם לאסטרטגיית רבייה מרובת ילדים, ראו סעיף בהמשך), או לחלופין לכך שהורים חולים או מתים ומטילים את עול גידול הילדים ופרנסתם על בני משפחה אחרים.

מלכודת עוני בין-דורית

מלכודת עוני של השכלה

זהו הסוג המוכר ביותר של מלכודת עוני, ומתייחס למנגנון שעתוק בין דורי. הוא נובע מכך שאנשים עניים יכולים בדרך כלל להשיג חינוך פחות טוב מאנשים עשירים, עקב כך שהשכלה עולה כסף. גם במדינות בהן נהוג חינוך חובה חינם, יש יתרונות לשכבות המבוססות יותר שיכולות לממן גנים פרטיים, מורים פרטיים, שיעורי העשרה, קורסים והשכלה גבוהה. כמו כן, אוכלוסייה אמידה יותר יכולה לשלם עבור אבחונים מקצועיים המעידים על לקות למידה ועל ידי כך לקבל הקלות במבחנים.[2] משפחות אמידות יותר יכולות גם לעבור לאזורים עם בתי ספר טובים יותר, ולמעשה זו אחת הסיבות המרכזיות בהחלטה של משפחות על מקום המגורים. מנגנונים אלו מקטינים את הסיכוי של אנשים עניים לקבל השכלה שווה לזו של יתר האוכלוסייה. היות ובאופן ממוצע יש מתאם חיובי חזק בין גובה ההשכלה ואיכותה לבין הסיכוי למצוא עבודה וגובה השכר, יש כאן מלכודת עוני - בניהם של העניים הם בעלי סיכוי נמוך יותר לקבל השכלה איכותית, ולכן קטנים סיכוייהם להשיג משרה רווחית.

בנוסף למנגנון זה יש עוד מנגנונים אחרים הקשורים בהשכלה - הבנים של משפחות משכילות פחות ירוויחו פחות גם באותה כמות של שנות לימוד וגם באותה רמה של הכנסות ההורים.

התייחסות שונה למלכודת עוני של השכלה מופיעה באבות דרבי נתן, שם נאמר: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין, שאם אומר להם 'מפני מה לא למדתם'? והם אמרו 'מפני שעניים היינו', אומרים להם: 'והלא רבי עקיבא עני ביותר ומדולדל היה'."

פשיעה

פשיעה, סמים, אלימות וזנות הם דוגמאות אחרות למלכודות עוני. בשכונות עוני רבות, במיוחד במדינות שבהן אין הקפדה על חינוך חובה, או שבהן אין מסגרות לטיפול בילדים, נתיב ההצטרפות לכנופיה העוסקת בפשיעה או בסחר בסמים מבטיח כסף קל, הנחוץ לא פעם גם לפרנסת המשפחה. סיבות אחרות להצטרפות לכנופיה כזו הינה הגנה מפני אלימות של ילדים אחרים. בקרב בנות, וילדים במדינות דרום מזרח אסיה, זנות היא לפעמים דרך לעזרה בפרנסת המשפחה. זונות ואנשים העוסקים בסחר בסמים הינם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות צרכנים של סמים בעצמם.

פשיעה מהווה מלכודת עוני הן לפרט העוסק בה והן לאחרים הניזוקים מפעילותו. לדוגמה, מי שגונב מסתכן בכליאה, ברצח או בנכות. למרות שיש אנשים שהתעשרו מעסקי פשע, רוב העוסקים בעבירות כמו זנות, סרסרות, סחר בסמים, מעשי גניבה ורצח נשארים עניים. העיסוק במעשי פשיעה, כמו גם זנות והתמכרות לסמים, מקטינים את הסיכוי של רכישת השכלה, של קבלה למוסדות השכלה גבוהה, קבלה לעבודה, והשתלבות בשוק העבודה ובתוך רוב סביבות העבודה.

מחסומי מעמד ו"חבר מביא חבר"

לפעמים הסיבה למעגל עוני היא ריבוד חברתי. דוגמה לדבר זה הינם סימני סטטוס ומעמד. העשירים בחברה קובעים סיגנל מסוים אשר אין לו בהכרח שייכות לביצוע העבודה, אולם הוא מהווה סיגנל לקיומו של כסף רב. לדוגמה לימודים באוניברסיטה יקרה למשך שלוש שנים. סיגנל אחר יכול להיות חליפות יקרות או מכוניות יוקרה. בנוסף הסיכוי של מי שאין לו סיגנל זה להתקבל לעבודה מסוימת, או למקום לימודים שהינו תנאי כניסה למקצוע, הינו קטן יותר או לא קיים. מנגנון זה מהווה מעין עזרה הדדית בין העשירים - שכן לדוגמה, גם אם ילדיהם לא יהיו מבריקים במיוחד, הם עדיין יתברגו למשרה מבטיחה.

מנגון נוסף ודומה הוא הכרות הדדית - היות ואנשים מעדיפים לשכור אנשים דומים להם או אנשים אותם הם מכירים, והיות ואנשים עשירים מכירים זה את זה ממסגרות חברתיות משותפות (כמו בתי ספר פרטיים, מועדונים, התכנסויות חברתיות), ישנה הפליה כנגד אנשים שנמצאים מחוץ למעמד זה, וסיכוייהם להגיע לדוגמה למשרות ניהוליות קטנים יותר.

באופן רחב יותר, הפליה כנגד אנשים מרקע אתני מסוים, כגון נגד שחורים או יהודים, יכולה להיחשב בהקשר זה סוג של מנגנון עוני. לדוגמה בארצות הברית היה מקובל שמי שעובד בתאגידים הגדולים הם גברים פרוטסטנטים לבנים, וכל שאר האוכלוסיות נשארו בחוץ. דבר זה הינו סוג של מעגל עוני היות וסיכויי הכניסה של אדם אחר, לדוגמה שחור, לחברה כזו היו נמוכים בהרבה, וכל עוד לא היו שחורים בתוך החברות, סיכוי זה נשאר נמוך. דוגמה נוספת למגנון כזה הינה באוניברסיטאות בישראל, בהן יש כמות גדולה של דוקטורנטיות, אבל רוב עצום של גברים בסגל האקדמי הבכיר, כשהטענה היא שדבר זה נובע ממנגנון של "חבר מביא חבר", ולא מהפליה כנגד נשים.

מלכודת הרווחה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מלכודת הרווחה

מלכודת הרווחה היא מצב שבו מערכות המיסוי והרווחה במדינה יוצרות תמריץ לאזרחים להישאר תלויים בתשלומים שהם מקבלים ממערכת הרווחה. במצב זה תשלומי דמי אבטלה או הבטחת הכנסה עלולים לגרום לאנשים שלא להכנס למעגל העבודה, או לצאת ממנה לזמן ממושך, להמנע מלרכוש השכלה או הכשרה הדרושה כדי להשתלב בשוק, או להתפשר על עבודות בעלות שכר נמוך יותר בלי לנסות להתקדם או לעבוד יותר שעות.

מלכודת זו עלולה להגדיל את כמות האבטלה או לגרום להקטנת שעות העבודה והמאמץ המושקע בעבודה, ובכך לפגוע במשק מצד אחד, ומצד שני להשאיר אזרחים עניים במצב של אבטלה או הסתפקות במשרות בשכר נמוך. בניגוד למלכודות העוני האחרות, מלכודת עוני זו מתייחסת לתמריץ נמוך יותר של המועסק, בעוד שרוב מלכודות העוני האחרות עסקו באפשרויות הפחותות יותר שעמדו בפניו.

ילדים בריאות וחינוך

במשפחות עניות, ובמיוחד במדינות עניות, יש נטיה להביא יותר ילדים מאשר משפחות עשירות יותר או משפחות מחברות עשירות יותר. הדבר נובע מ-2 מנגנונים לפחות. האחד הוא שבחברות מסורתיות, בהן אין מנגוני פנסיה כספיים, הילדים אלה הם מנגנון פנסיה עבור ההורים - כלומר הם דואגים להם בזקנתם, ולכן הבאת יותר ילדים היא סוג של ביטוח פנסיוני. העניים מתפרנסים מעבודה, ובזקנתם הם מתקשים לעבוד (מה גם שרבים מהם עובדים בעבודות פיזיות), בהשוואה לעשירים שיכולים להשכיר הון בכל גיל - ולכן עניים זקוקים לכלי זה יותר מאשר עשירים.

הסיבה השניה נוגעת לרמה של מערכות החינוך והבריאות. באופן היסטורי, ובהעדרן של מערכות כאלה, יש סיכוי גדול שהילד לא יגיע לגיל בגרות, וכן כי המקצועות בהן יוכל לעבוד הן עבודות כפיים שמכניסות מעט כסף. ולכן יש הגיון במצב זה להביא מספר גדול של ילדים שילמדו מעט ויעבדו מגיל צעיר. לעומת זאת, בחברות בהן סיכויי השרידה של הילדים גבוהים, ויש יכולת לתת לילד השכלה או הכשרה מקצועית, יש הגיון להביא מעט ילדים, שילמדו הרבה, ויזכו להשקעה גדולה מצד ההורים, ויתחילו לעבוד בגיל מאוחר יחסית במקצוע יוקרתי. אלו הן אסטרטגיות K וR בהתאה ברבייה.

מצד שני, טיפול בילדים רבים דורש משאבים רבים - במיוחד אם יש אינפלציה או עליה ביוקר המחייה והמזון או שחינוך הופך למנגנון חשוב יותר בקביעת ההכנסה כך שעניים רבים מתקשים לפרנס מספר גדול של ילדים והופכים עניים עוד יותר.

כאשר אחוזים גדולים מהחברה עושים מספר גדול של ילדים, מתוך כוונה לשלב אותם מוקדם בשוק העבודה, נוצר מצב של השפעה חיצונית וירידה בשכר במקצועות שילדים נכנסים אליהם, כך שגם עם מספר גדול של ילדים עובדים, אין בהכרח שיפור במצב הכלכלי, ובדרך כלל יש הרעה בו.

אמצעי מניעה

מצב נוסף של מלכודות עוני דומה היא מצב במדינות עניות מאוד. במדינות אלה לנשים, במיוחד בכפרים או חברות מסורתיות או עניות יותר, אין גישה לאמצעי מניעה - אם בגלל עוני מרוד או בגלל מוסכמה חברתית האוסרת על כך. התוצאה היא ריבוי ילדים ללא בחירה. דבר שבעצמו יוצר עוני נוסף.

מלכודות עוני נוספות

  • התמחות במסחר בינלאומי - כמוסבר בערך יתרון יחסי - התמחות של מדינות בענפים לא רווחים וכתוצאה מכך אי פיתוח של ענפים רווחיים יותר.
  • אובדן הזדמנויות בשוק העבודה - מי שעני ועובד כל היום לא יכול לפנות זמן לחפש עבודה יותר מוצלחת, ו\או אין לו זמן לבצע התשלמויות למעבר לעבודה מכניסה יותר.
  • תזונה בקרב ילודים - מחקר משנות ה 60? ממקיסקו בקרב תאומים שמצא שהתפחתות ילודים נפגעת בצורה ניכרת בלימודים , בקשב, ביכולת ריכוז ובהתפתחות הגופנית אם התזונה עד גיל שנתיים חסרה. במדינות עשירות יותר יש תופעה אחרת של מזון זבל , "עבודה בגרוש" - יש להם פחות יכולת לבשל ולשמור אוכל - אם אין להם מקרר לדוגמה - במקרים של עוני קיצוני במדינות עניות או ארה"ב.
  • מיסוי רגרסיבי כמו מס ערך מוסף.
  • מלכודת במערכת המשפט - עניים פחות מודעים לזכויות שלהם ופחות יכולים לשלם לעורכי דין שייצגו אותם. בנוסף המשטרה לא אוכפת חוקים להגנת רכוש והגנה מפני אלימות באופן שוויוני.
  • מלכודות עוני ייחודיות לאוכלוסיות מסויימות - מהגרים, נכים, קשישים וכו'.
  • חקיקה נגד עניים - חוק העניים, שינה מתחת לגשר, שוטטות.
  • כמוסבר ב "עבודה בגרוש" מעניים דורשים דמי שכירות גבוהים יותר.
  • מחלות של מדינות עניות או של אוכלוסיות עניות - כולרה, שחפת, מלריה, איידס.
  • סביבה וצדק סביבתי ובריאות עובדים- השפעות חיצונית מצד מזהמים, וקבלת השפעות אלו מצד עובדים ועניים ,
  • ביטוח - במקרים של ביטוח רכוש או ביטוח של חלקאים כנגד אסונות טבע.
  • חברות גדולות מול חברות קטנות (?) ונגישות לאשראי (הפניה ליתרונות לגודל).
  • תאונות עבודה (בעיקר בעידן המפהכה התעשייתית, ומדינות עולם שלישי).
  • סוגיות של בטיחות מזון כמו מים מינרלים או מחזור תה וקפה באנגליה של המאה ה19
  • קשר לפוליטיקה - ככל שיש יותר כסף יש יותר קשר לפוליטיקאים (עבור עשירים) וייצוג פוליטי (עבור שכבות הביניים) את העניים אין מי שייצג ואם כן, יש לו אינטרס לבגוד בהם (כדי להבטיח קהל שבוי) - למעט מקרים של "שבירה" כמו עליית המפלגה הסוציאל דמוקרטית בקנדה בשנות ה 30.
  • למדינות - הקשר בין עוני ואי שוויון לבין שחיתות. הקשר בין שחיתות לבין תת השקעה והעדר צמיחה כלכלית חיובית.
  • לחברות ויחידים - כילוי של מאגרים כמו משאבי טבע או חסכונות לשם שרידה בקרב אכולוסיות עניות - כריתת יערות באתיופיה, דיג דינמיט בבמזרח הרחוק, חלקאות "שרוף ובער", מכירת משאבי טבע לפירמות זרות.

מנגוני משוב מחליש

אלו מנגונים שמאזנים את מלכודות העוני, או לולאות משוב מחלישות (לא תמיד באופן שנחשב "טוב" מבחינה חברתית):

  • מוות - עניים מתים יותר מעשירים וכך מספרם קטן - כתוצעה מרעב, כתוצאה ממחלות שקשורות בעוני, מטיפול רפואי פחות טוב וכתוצאה מגורמים נוספים בלתי מוסברים.
  • אסונות טבע (שריפות, רעידות אדמה) או מלחמות- פוגעים בעניים ובעשירים - אבל העשירים יכולים להפסיד יותר כסף.
  • מיסוי פרוגרסיבי. ומגנונים נוספים של "מדינת רווחה" ביטוח בריאות חובה, ביטוחי חקלאי ארצי, פנסיה חובה (כפיה על חסכון), פיקוח על מזון, סביבה, תנאי עבודה, חוק חינוך חובה חינם וכו'.
  • מזל ופשיטות רגל - קל יותר להפסיד כסף שיש לך, ולדוגמה עשירים יכולים להקלע לחובות של כמה מילונים, בעוד עניים אינם יכולים לעשות זאת. .
  • שינויים טכנולוגיים וכניסה של טכנולוגיה חדשה - מאפשרים למוכשרים להתקדם , עד לשלב התייצבות (מאמרים של דני צידון).
  • לעניים יש תמריץ גדול יותר לשפר את מצבם - דבר זה מהווה הסבר עיקרי בתאוריה הנאו קלאסית מודע הפער בין עשירים ועניים צריך להצטמצטם במשך הזמן (ובדומה לכך הפער בין מדינות עניות ועשירות).

נסיונות לעקוף את מעגל העוני

במידה רבה, התפתחות של מנגנוני סיוע מסורתיים כמו גמ"ח או מודרניים יותר כמו מדינת רווחה הינן נסיונות להקטין מלכודות עוני - הן כדי להקטין מתחים חברתיים, והן כדי לזכות ביתרון בזירה הבינלאומית. מנגונים כמו ביטוח בריאות חובה, ביטוח לאומי, חוק חינוך חובה חינם, פנסיה חובה, דמי אבטלה, מיסוי פרוגרסיבי ותשלומי העברה, הגנה על עובדים במקומות העבודה, פיקוח על מחירים של מוצרי מזון בסיסיים, פיקוח על מוצרי מזון, תקנות סביבה, דיור ציבורי או הלוואות נמוכות ריבית לדיור או חינוך, וחוקים נגד עבודת ילדים מקטינים חלק ממלכודות העוני שנזכרו, אבל חלק מהם עלולים לגרום למלכודות רווחה. במיוחד דבר זה נכון למנגנוני רווחה הניתנים על בסיס אישי כתלות במצבו של האדם בהחלטות שבהן הוא יכול להשפיע (כמו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה), ופחות בתחומים אחרים הניתנים לכלל האוכלוסייה (כמו בטיחות במקומות העבודה, או חינוך חובה חינם).

מוחמד יונוס, חתן פרס נובל לשלום לשנת 2006 הקים את בנק גרמין אשר נותן הלוואות לעניים חסרי בטחונות כדי לאפשר להם לפתוח עסקים משלהם.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Poverty Traps Costas Azariadis a and John Stachurski, Prepared for the Handbook of Economic Growth,Philippe Aghion and Steven Durlauf, eds.
  2. ^ בישראל עולה אבחון כמה מאות שקלים, והתוצאה היא ש-40% מתלמידי צפון תל אביב מאובחנים כלקויי למידה, לעומת 1% ברהט ו-7% באופקים ו-10% בממוצע הארצי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים