המסת קרחונים ושלגים עקב שינויי אקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.

המסה של קרחונים ושלגים בכדור הארץ היא אחת השפעות של התחממות עולמית ושל שינויי אקלים. התחממות עולמית גורמת לשינויי אקלים שכוללים חימום מהיר של אזורי הקטבים והפשרה וצמצום של הקרח והשלג בכדור הארץ. השפעה זו הוכחה מספיק ויש לגביה קונצנזוס מדעי. קרחונים מתנהגים בצורה שונה כאשר הם נמצאים במקומות שונים. הקרח ביבשת אנטרקטיקה מוקף בזרמי ים ואוויר שמבודדים אותו מאקלים של שאר העולם, לעומת זאת הקרח באזור הארקטי (בחצי הצפוני של הכדור) מקושר ליבשות ולכן הוא רגיש יותר לשינויים באקלים. [1]

ההשפעה המרכזית של הפשרת קרחונים היא עליית מפלס מי הים. דבר זה עלול לגרום להצפה ערים וישובים בקרבת חופים ונהרות. ערים רבות נמצאות בקרבת חופים כאלה ולכן יש חשש כי עליית מי הים תגרום למאות מיליוני פליטי סביבה ולפגיעה מהותית בכלכלה וביציבות המדינית כבר במאה ה-21. קיימות השלכות נוספות של הפשרת קרחונים ושלגים - כולל האצה של התחממות כדור הארץ (עקב פגיעה באלבדו, בגלל שמשטחים לבנים מחזירים כמות גדולה יותר של אור שמש לחלל), החרפת משבר המים בעולם, פגיעה בבעלי חיים שנמצאים סמוך לקטבים, ושינויים נוספים באקלים כדור הארץ, כולל גלי קור בסמוך לקטבים. היבטים אלה גורמים בעיות חברתיות וכלכליות שונות כמו החרפת ההשפעה של סופות, יצירת פליטים סביבתיים נוספים ועוד. גלי הקור סמוך לקטבים משמשים לא פעם אמצעי להכחשת אקלים.

השפעות של התחממות עולמית על השלג פחות מוכרות מההשפעות על הקרח, אך הן חשובות לא פחות. השלכות כמו פגיעה באספקת המים, האצה של התחממות כדור הארץ (עקב פגיעה באלבדו), שיבוש זרמי הסילון באטמוספרה מתרחשים לא רק בגלל שיש פחות קרח, אלה גם בגלל שיש פחות שלג, והשלג ממלא עוד תפקידים רבים בביוספרה. צמצום שטחי השלג משפיע על שטחים עצומים: השלג מכסה כ-46 מליון קילומטרים רבועים כל שנה[2].

השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג

בתמונה העליונה רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית

שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי.

קצב הפשרת הקרחונים מאיץ בשנים האחרונות. לפי הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בשנים 1992-2001 איבדה גרינלנד 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה[3][4]. בעשורים האחרונים חוקרי קרחונים מדדו ירידה עקבית בהיקף מדפי הקרח בשל המסה, היבקעות והתפוררות מוחלטת של מספר מדפים.

הפשרת מדפי קרח באנטרקטיקה

החלק הצפוני של קרחון הענק B-15 שהתפרק ממדף הקרח רוס בשנת 2000. שטח הקרחון שנשבר לים הוא 11 אלף קילומטרים רבועים, שטח דומה למחציתה של מדינת ישראל

מדף הקרח רוס הוא מדף הקרח הגדול ביותר באנטרקטיקה ושטחו כיום הוא דומה לשטחה של ספרד. במרץ 2000 התפרקה ממדף הקרח רוס חתיכה ענקית המכונה קרחון B-15 . קרחון זה הוא הקרחון הימי הגדול ביותר המתועד בהיסטוריה בגודל 295X37 קילומטר, בעל שטח של 11,000 קילומטרים רבועים – גדול יותר מהאי ג'מייקה או בשטח דומה למחצית משטחה של ישראל. קרחון זה נשבר למספר קרחונים קטנים יותר שהגדול ביניהם מכונה B-15A. קרחון זה נדד צפונה לתוך הים בשנת 2003 והמשיך לנדוד מאז רחוק יותר ויותר מהקוטב תוך שהוא מתמוסס לאיטו למים. נכון לשנת 2018 חלקים מקרחון הים הענק ממשיכים להתמוסס ולשוט צפונה. [1]

מדף הקרח פילכנר-רון הוא מדף קרח השני בגודלו באנטרקטיקה, ושטחו דומה לשטחה של כל עירק. בשנת 1973 נחנכה התוכנית הבינלאומית לחקר מדף הקרח פילכנר-רון.[5]

הינתקות הר קרח A-38 ממדף הקרח רון-פילכנר בשנת 1998. שטח הקרחון שניתק הוא 7,500 קמ"ר - כשליש משטחה של ישראל

באוקטובר 1998 ניתק הר הקרח A-38 ממדף הקרח פילכנר-רון. גודלו עמד על כ-‏50X150 ק"מ או 7,500 קמ"ר, (בערך שליש משטחה של ישראל). בהמשך נשבר הר הקרח בשלושה חלקים. התנתקות בסדר-גודל דומה שאירעה במאי 2000 יצרה הר קרח שכונה A-43, בגודל 167 על 32 ק"מ, או 5,300 קמ"ר. ב-12 ו-13 בינואר 2010 ניתק שטח גדול של קרח ים מעל מדף הקרח רון-פילכנר והתנפץ להרבה חלקים קטנים. האירוע נקלט בסדרת תמונות של ספקטרורדיומטר ההדמיה ברזולוציה בינונית שעל לווייני נאס"א Aqua וTerra.[6]

מדף הקרח לארסן הוא סדרה של כמה מדפי קרח שהגדול ביניהם הוא מדף הקרח לארסן C. תהליכי ההתפרקות של מדף הקרח לארסן היו לא רגילים בסטנדרטים מהעבר. באופן טיפוסי מדפי קרח מאבדים מסה בגלל חיתוכים של הרי קרח ובגלל תהליכי המסה בחלק העליון והתחתון שלהם. לפי מאמר שפורסם בירחון Journal of Climate בשנת 2006, חצי האי של תחנת Faraday התחמם ב-2.94 מעלות בין השנים 1951 ל-2004. קצב חימום מהיר בהרבה משאר יבשת אנטרקטיקה ומהיר יותר מקצב החימום העולמי. התחממות מקומית זו נגרמת בגלל התחממות העולמית מעשה ידי אדם, באמצעות חיזוק הרוחות שמקיפות את אנטרקטיקה. [7]

בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. [8] בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.[9] מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר באזור זה. [10] לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. [11] לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה.

לפי מדידות של לווייני רדאר, בין השנים 1992-2001 מדף הקרח לארסן C הפך דק יותר בשיעור של 0.27 עד 0.11 מטרים בשנה. סיכום דו"ח משנת 2004, היה כי למרות שמדף הקרח נראה יציב יחסית, המשך התחממות יכולה לגרום לשבירות במדף בעשור הקרוב. בנובמבר 2016 מדענים צילמו בקע גדל והולך לאורכו של מדף הקרח לארסן C, באורך של 110 קילומטרים ברוחב 91 מטרים ובעומק של 500 מטרים. עד דצמבר 2016 הבקע גדל ב-21 קילומטרים וחתיכת קרח בגודל 20 קילומטרים החזיקה את שאר הקרח במקום. התחזית היתה שבירה של 9-12% ממדף הקרח. ביוני 2017 התגלה סדק נוסף שהתרחב בקצב של 10 מטרים ביום ולאחר מכן האיץ. ביולי 2017 התנתק קרחון המכונה A-68 , בגודל 5,800 קמ"ר ממדף הקרח לארסן C. העומק שלו הוא יותר מ-200 מטרים ומשקלו מעל טריליון טונות. לקרחון זה אין השפעה מיידית על עליית פני הים. ההשפעה החשובה שלו היא בכך שהוא מפשר לקרחוני יבשה שנמצאי מאחוריו לזרום מהר יותר אל הים. אם קרחון לארסן C ימס כולו, מי הים בכל העולם יעלו בכ-10 ס"מ. [2]

בשנת 2019 התפרק קרחון המכונה D-28 ממדף הקרח של Amery Ice Shelf. שטח הקרחון שהתפרק היה 1,636 קמ"ר - פי שתיים משטחה של העיר ניו יורק. יש כוונה לנטר קרחון זה בגלל הסכנה שהוא מציב לנתיבי שייט. [3]

המסת הקרח בגרינלנד

יריעת הקרח בגרינלנד היא שטח עצום של קרח שמכסה 1.7 מיליון קילומטרים רבועים, שהם כ-80% משטחה של גרינלנד, פי 80 משטחה של ישראל.[4] זהו שטח הקרח השני בגדולו בעולם לאחר יריעת הקרח באנטרקטיקה. גובה הקרח הממוצע הוא 2,135 מטרים. ברוב המקומות העובי של הקרח הוא בדרך כלל יותר משני קילומטרים, ובנקודות הגבוהות ביותר הוא מגיע לעובי של -3 קילומטרים. בנוסף לכך קיימים בגרינלנד קרחונים וכיפות קרח קטנות שמכסות שטח בגודל 76-100 אלף קילומטרים רבועים (לפחות פי 4 משטחה של ישראל). הנפח הכולל של הקרח בגרינלנד עומד על 2.850 מיליון קילומטרים רבועים של קרח. אם כל הכמות הזו תימס פני הים יעלו בשיעור של 7.2 מטרים. [12]

בשנים 2003-2011 מדף הקרח של גרינלנד איבד 234 קילומטרים מעוקבים של מים בכל שנה, דבר שתרם לעליה שנתית במפלס המים העולמי של 0.65 מילימטר.[5] [6] קילומטר מעוקב הם מיליארד מטרים מעוקבים של מים. לשם השוואה צריכת כלל משק המים בישראל עמדה בשנת 2015 על 2.168 מיליארד מטרים מעוקבים, כך שאובדן זה של קרח הוא בגודל פי 107 מסך צריכת המים השנתית של ישראל.

מדענים רבים שחוקרים את הקרח בגרינלנד חוששים כי עליית טמפרטורות בטווח של 2 עד 3 מעלות צלזיוס תגרום להמסה מוחלטת של כל הקרח בגרינלנד. [13] היות וגרינלנד קרובה יותר לקוטב הצפוני היא רגישה יותר לשינוי אקלים שכן הצפי לפי המודל של התחממות עקב פליטות גזי חממה והמדידות הן שאזור זה מתחמם מהר יותר יחסית לשאר העולם.

האתר Polar Portal מרכז מידע של מכוני מחקר דניים וממומן על ידי משרד האנרגיה במדינה.[7] [8] יריעת הקרח של גרינלנד מורכבת משלג דחוס שירד במשך מעל מאה אלף שנה, מסיבה זו קידוחים בקרח זה מהווים נכס יקר לתחום של חקר האקלים בהקשר של תיעוד ההיסטוריה של האקלים. בעשורים האחרונים מדענים קדחו לעומק של 4 קילומטרים, ובכך השיגו מידע שיכול לתת תיעוד על טמפרטורות, נפח האוקיינוס, משקעים, כימיה והרכב גזים של השכבות הנמוכות של האטמוספרה, התפרצויות געשיות, שינויים בקרינת השמש, פוריות מי הים, היקפם של מדבריות ושריפות יער. מידע זה מצטרף לתיעודים של כלים אחרים כמו חקר משקעים באגמים או טבעות עצים. [9]

ב 22 ביוני 2018, חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק תעדו וצילמו בווידאו קרחון שאורכו כ-6 ק"מ, כשהוא מתנתק מקרחון גדול יותר במזרח גרינלנד.[10] ביוני 2019 דיווח האתר Polar Portal כי כשני מיליארד טונות של קרח נמסו ביום אחד. דבר זה אינו חסר תקדים אבל הוא לא שגרתי לעונה זו. [11]

הפשרת קרחוני הרים

התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה לנסיגת קרחונים ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז 1980 הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [12] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [13].

המסת הקרחונים באיסלנד

ב 2019 בפעם הראשונה נעלם קרחון יבשתי באיסלנד. ב 200 השנים הקרובות כל הקרחונים באיסלנד צפויים להיעלם. האיסלנדים ערכו טקס זיכרון לקרחון והציבו מצבה לאנשי העתיד בה אמרו שהם יודעים שהקרחונים הולכים להיעלם ויודעים מה צריך לעשות כדי שלא ייעלמו ורק הם, אנשי העתיד, יודעים עם באמת עשינו זאת[14].

הפשרת מדפי קרח בקנדה

מדף הקרח של האי אלסמיר בקנדה, הצטמצם בכ-90% במהלך המאה ה-20, וכך נותרו מדפי הקרח הנפרדים אלפרד ארנסט, איילס, מילנה, וורד האנט ומרקהאם. מדידה של מדפי קרח קנדיים בשנת 1986 גילתה כי 48 קמ"ר (3.3 קילומטרים מעוקבים) של קרח התנתקו ממדפי הקרח מילנה ואיילס בין השנים 1959 ו-1974. מדף הקרח איילס התנתק לחלוטין ב-13 באוגוסט 2005. מדף הקרח וורד האנט, הקטע הגדול ביותר של בנקיז עבה (יותר מ-10 מטרים) שנותרה לאורך קו החוף הצפוני של אלסמיר, איבד 600 קמ"ר של קרח בהיבקעות מסיבית בשנים 1961-1962. לאחר מכן איבד 27% מעוביו (13 מטרים) בין השנים 1967 ו-1999. בקיץ 2002, מדף הקרח וורד האנט חווה הינתקות משמעותית נוספת.

הפשרת מדפי קרח ברוסיה

Matusevich Ice Shelf היה מדף קרח קטן יחסית, בגודל 222 קילומטרים רבועים, שהיה ממוקם ב-Severnaya Zemlya ואשר הוזן על ידי כמה מכיפות הקרח ב- October Revolution Island, ב-Karpinsky Ice Cap, וב-Rusanov Ice Cap. בשנת 2012 מדף קרח זה הפסיק להתקיים.

אי יציבות של חלק מקרחוני היבשה הגדולים

קרחוני יבשה ענקיים מכונים יריעות קרח קרחונים אלה נמצאים רק בגרינלנד ובאנטרקטיקה. עיקר החשש של עלייה במפלס מי הים נובע מחשש שקרחונים אלה ימסו אל הים, שכן דבר זה עלול להעלות את מפלס מי הים במטרים שלמים. חלק מיריעות הקרח נמצאות במצב של אי יציבות בתהליך המכונה אי-יציבות של יריעות קרח ימיות.

יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה (Western Antarctic Ice Sheet ראשי תיבות WAIS) היא חתיכה של יריעת הקרח העצומה שמכסה את מערב אנטרקטיקה, שהוא החלק הקטן יותר של אנטרטיקה. יריעת קרח זו מכילה כ-10% מהקרח של אנטרקטיקה, בנפח של כ-2.2 מיליון קילומטרים רבועים של קרח. פיסות גדולות של WAIS יושבות על מצע יבשתי שנמצא מתחת לפני הים ומשופע כלפי מטה. שיפוע זה יחד עם גורמים נוספים גורמים לכך שיריעת קרח זו היא בעלת פוטנציאל של חוסר יציבות - נסיגה קטנה של הקרחון עלולה לערער את היציבות של כל יריעת הקרח ולהרס מהיר שלה. מודלים ממוחשבים שיש כיום לא מתחשבים בפיסיקה המסובכת והבלתי-ידועה שמעורבת בסימולציה של מצב זה, וקשה לבצע תצפיות ולכן התחזיות למועד נסיגת הקרחון נשארות במצב לא ידוע. היבטים אלה ידועים מזה מספר עשורים. [15]

בשנת 2006, בדו"ח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, הזהיר Chris Rapley שהיה ממונה על הסקר הבריטי של אנטרקטיקה, כי ייתכן שיריעת הקרח הזו מתחילה להתפרק. לפי ההשערות התפרקות כזו של הקרחון עלולה להעלות את מפלס מי הים בכ-3.3 מטרים. [16](אם כל יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה תימס, הדבר יעלה את מפלס מי הים ב-4.8 מטרים).[16] לטענת Rapley, הדו"ח הקודם של ה-IPCC שפורסם ב-2001 העריך את הסכנות מצד הקרחון באופן מתון מידי. [17] עם זאת תהליך ההתפרקות יכול לקחת מספר עשורים ואף מאות שנים.

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת לידס, בהובלת פרופסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו משינויי אקלים והם תהליך ארוך יותר שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פירוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ. לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנטרקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. [18] [19]

השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח באנטרקטיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דליפת נפט

יש טענות שהנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני, לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ-1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה[20]ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"[21]

התמונה הזו לקוחה מלוח השנה של הדוכס מברי ומתארת את חודש פברואר בצרפת של המאה ה-15. ניתן לראות שהאדמה מכוסה בשלג והאנשים מנסים להתחמם. ניתן לשער שזה כנראה היה מזג האוויר הנפוץ בפברואר בצרפת בתקופה הזו. לעומת זאת במאה ה-21 אין זכר לשלג אפילו בינואר לא רק בצרפת אלה גם בגרמניה(חוץ מהרי האלפים בדרום גרמניה) ואפילו בדנמרק שם אנדרסן כתב את "מלכת השלג"[22]

מדענים בברית המועצות ערכו מדידות שונות בנושא עוד בשנות ה-70. המסקנה היתה שדליפות הנפט ישפיעו במידה מסוימת על המסת הקרח והשלג, אך לא ברור באיזו מידה. לדוגמה אם שופכים נפט על קרח כך שייוצר כתם שחור, הוא יימס פי 10 מהר יותר מקרח נקי. עם זאת, ריכוז הנפט בפועל גם כאשר יש דליפה הוא לא תמיד כזה. התברר שבגלל שהנפט קל יותר ממים הוא נוטה לעלות על פני השטח, אפילו כאשר הוא נמצא בתוך קרח תוך נדידה איטית במהלך ההמסה ואז שוב ההתהוות של הקרח במהלך השנה[23]. נכון ל-2014 נשפכים בדליפות מצינורות בצפון רוסיה כ-4.5 מיליון טון נפט, בכל שנה. חלק גדול מהם מגיע באמצעות הנהרות לאוקיינוס הקרח הצפוני, ההשפעה יכולה להיות רצינית[24].

כמו כן חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער גם יכולים לגרום להמסה בגלל השינוי באלבדו. שריפות יער מתגברות בעצמן עקב התחממות עולמית

השפעות צמצום שטחי הקרח והשלג

השפעת המסת הקרחונים על עליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית מפלס פני הים
מפה המציגה את התחזקות השיטפונות בערים בחופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנות ה-50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית

הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני-מדף-יבשת בגלל התחממות עולמית, במיוחד בגרינלנד ואנטרקטיקה, הוא אחד משני הגורמים העיקריים לעליית מפלס פני הים, כאשר הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות (כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם). לפי הערכות מדענים בתחום חקר האקלים הפשרה מלאה של שכבות הקרח האלה תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. עם זאת הפשרה כזו לא צפויה להתרחש במהלך המאה ה-21.

הפשרת קרח-ימי אינה מעלה את מפלס מי הים, לעומת זאת הפשרת קרח יבשתי וקרחוני יבשת מעלה את מפלס מי הים באופן משמעותי. שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, והמסתו לא משפיע על עליית פני הים בגלל חוק ארכימדס: כאשר הקרח צף על פני המים המשקל שלו דוחק את המים הצידה ולכן המפלס עולה(בדיוק כמו עם שמים קובית קרח בכוס מים), כך שכאשר הוא נמס אומנם יש יותר מים אבל מצד שני יש פחות לחץ עליהם ולכן הם נשארים באותו הגובה. לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה, יש כמויות עצומות של קרח יעל היבשה: כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. כאשר קרח זה מפשיר המים זורמים לים ואז המפלס עולה. הפשרה קרח זה מהווה גורם מרכזי לעליית מפלס מי הים.

עליית מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום. במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות [25] קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.[26] [27]

עליית מפלס פני הים משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה במערכות אקולוגיות, המלחת מי תהום פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה[28].

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבועים ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה לקרחונים "לארסן איי" ו"לארסן בי", מפלס פני הים עלול לעלות בכ-10 סנטימטר[29][30].

המסת הקרחונים בהרים וההשפעה על מי השתייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משבר המים העולמי
התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

ההשפעה העיקרית של המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, היא התייבשות נהרות ואגמים, פגיעה באספקת מים מתוקים, תרומה למשבר המים העולמי וכן פגיעה בחקלאות. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר[31] [32]

יצירת מפולות סלעים ושיטפונות בוץ

הפשרת קרחוני הרים גורמת למפולות סלעים ובוץ בישובים סמוכים ואלו הורגים בני אדם, פוגעים בתשתיות וליצירת עקורים עקב הרס בתים וחשש ממפולות נוספות. מפולות באלפים בשוויץ ובאיטליה מתרחשות בקצב גובר וגורמות לחסימת רחובות ולהרס תשתיות. באוגוסט 2017, התמוטט חלק מהר פיז צ'נגאלו ושלושה מיליוני מטרים מעוקבים התדרדרו לכיוון הכפר בונדו. למרות שמומחים עקבו אחר הנושא מקרוב במשך שנים אי אפשר היה לדעת מתי תתרחש ההתמוטטות. התושבים של הכפר שמעו את רעש הסלעים ונמלטו תוך כמה דקות מביתם כשהם משאירים את כל רכושם מאחור. שמונה מטיילים מתו בהתמוטטות. המפולת גרמה לשיטפונות בוץ שהציפו את העמק והכפר. חלק מהסלעים היו בגודל של מכונית. התושבים לא יכלו לחזור לכפר במשך 4 חודשים. הספקת המים והחשמל לכפר חודשה אבל היא מוגדרת זמנית בלבד. ב-120 השנים האחרונות, משנת 1900 עלו הטמפרטורות באזור האלפים בשתי מעלות - קצב התחממות מהיר יותר לעומת שאר העולם. לפי אנדריאס באודר, מומחה לקרחונים מהמכון הטכנולוגי של ציריך, לשינוי אקלים יש השפעה ישירה על כמות הקרח ועל הצטמקות הקרחונים. [33]

השפעת הפשרת קרח ושלג על המינים בקטבים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכחדה המונית בימינו

מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד. יש הטוענים שעד 2030 הקרח בקוטב הצפוני עלול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח[34].

הקרחון וייטצ'אק בשנת 1973
אותו הקרחון ב-2006. הצטמצמות הקרחון נגרמה בגלל שינויי האקלים

חוקרים חושבים כי הפשרת קרחונים עקב התחממות עולמית משפיעה גם על מינים בקוטב הדרומי. ההפשרה גורמת לכמות גדולה של קרח בים, דבר המקשה על פינגווינים להגיע למזון. ב-2010 קרחון שצף במים השתקע בסמוך במפרץ קומונוולת' באנטרקטיקה. הקרחון, בגודל של 2,900 קמ"ר, חסם את גישה של הפינגווינים למים והם נאלצו לנדוד כ-60 קילומטרים בכל פעם שרצו לדוג דגים. הקרחון השפיע גם על זרמי האוקיינוס ועל היווצרות קרח באזור. בעקבות כך, מתו בשנים האחרונות יותר מ-150 אלף פינגווינים מזן אדלי במפרץ. ב-2011 חיו 160 אלף פינגווינים בקהילה, ובשנת 2017 נותרו בה 40 אלף פינגווינים בלבד. באחת מעונות הרבייה מתו עשרות אלפי אפרוחים, ושרדו רק שני אפרוחים מכל המושבה. עקב הפגיעה בגידול האוכלוסייה, חלק מהחוקרים סבורים כי הם עלולים להיכחד שם בעשורים הקרובים. [35]

דברים אלה הובילו קריאה דחופה להקמת אזור ימי מוגן באנטארקטיקה. חלק מקריאה זו מובא בוועדה לשימור השמורות באנטארקטיקה (CCAMLR) שבה חברות 24 מדינות והאיחוד האירופי. בשנת 2018 ארגון אוואז החל בקמפיין לקידום שמורה ימית במקום. [36]

השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון

בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים לקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם השלג יפשיר זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב למיתוס "הפרחת השממה" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, גרגורי אדאמוב "גירוש האדון" משנת 1946 וספרים נוספים. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח הם דבר נחוץ. החל מסוף המאה ה-20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצטמצם במהירות, והתוצאות הרסניות.

להמסת הקרח והשלג יש השפעות הרסניות על האקלים בין היתר ייתכן והיא קשורה ללבצורת בישראל. בנוסף צמצום זה משנה את זרמי הסילון בסמוך לקוטב ודבר זה גורר גלי קור במדינות צפוניות כמו ארצות הברית. גלי קור אלה משמשים לעיתים קרובות לצרכי הכחשת אקלים.

השפעה על האלבדו

כאשר נמס השלג והקרח יותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם להתחממות העולמית מה שגורם לכך שיותר קרח ושלג נמס וחוזר חלילה. הדבר יוצר לולאת משוב מחזקת.

הסיבה לכך היא שחומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה - אלה חומרים כמו זכוכית, לדוגמה. לכן כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת החוצה וכאשר היא פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים כמעט כאילו היינו מסתכלים על השמש עצמה. לעומת זאת יש חומרים אשר סופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן כאשר אור השמש פוגע בהם רוב הקרינה נספגת. מה שמגיע מהם לעין שלנו הוא רק חלק קטן מקרינת השמש ולכן כאשר אנחנו רואים קרקע או אספלט בשמש, אנחנו לא מסתנוורים. אבל בגלל שהם סופגים את רוב הקרינה החומרים האלה מתחממים מאוד -לכן הליכה ברגלים יחפות על אספלט שחומם בשמש עלולה לעשות כוייה! צבעים שונים גם מתנהגים באופן שונה בנושא הזה: ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה פנימה. את התכונה הזו של החומרים מודדים באלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת האלבדו גבוה יותר. ככל שיותר קרינה נקלטת האלבדו נמוך יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה. האלבדו של שלג טרי הוא עד 90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך[37] ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר. הפירוש הוא גם שאזור הקוטב מתחמם מהר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ דבר המכונה "הגברת קטבים" [38]

הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון

צמצום שטחי השלג והקרח משבש את האקלים של כדור הארץ בגלל ההשפעה על הזרמים באטמוספירה. בכדור הארץ קיימים זרמי סילון - זרמי רוח חזקים הנעים בעיקר ממערב למזרח אשר נמצאים בגבולות בין אזורים חמים יותר וקרים יותר על כדור הארץ. יש להם תפקיד חשוב בהנעת מערכות מזג אוויר על פני כדור הארץ ולכן גם מערכות מזג האוויר נעות בעיקר בכיוון ממערב למזרח. ללא זרמי הסילון, מזג האוויר היה משתנה מעט מאוד, היו אזורים שהיו תקועים עם גשם מעליהם, ולאזורים אחרים כמעט לא היה גשם. כמו כן הזרמים מבדילים בין אזורים עם טמפרטורות שונות ומונעים בכך חדירת אוויר קר לאזורים חמים ואוויר חם לאזורים קרים. שני הזרמים העיקריים הם זרם הסילון הארקטי וזרם הסילון הסובטרופי. בכל חצי כדור הארץ, קיימים שני הזרמים האלה, כך שסך הכל יש ארבע זרמי סילון בכדור הארץ[39]. הזרמים לא נעים בקו ישר אלה בעיקולים הנקראים "גלי רוסבי" אשר קשורים לשינויים הגדולים במזג האוויר לאורך העונה. יש בתוכם גם גלים קטנים הקשורים לשינויים הקטנים, היומיומיים, במזג האוויר.

את הזרמים האלה יוצרים בעיקר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו וההבדל בין הטמפרטורות באזורים שביניהם נמצא זרם הסילון. לדוגמה אחד משני הגורמים העיקריים שיוצרים את זרם הסילון הארקטי, הוא הבדל הטמפרטורות בין האזור הארקטי הקר מצפון והאזור החם יותר מדרום.[40].

כאשר הקרח והשלג מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הסילון הארקטי - זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע.

החלשת זרם הסילון ותרומה לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר

כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך הזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת. פירוש הדבר מזג אוויר קיצוני יותר.

כאשר הקרח והשלג בארקטיקה נמסים, נחלש זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם באזורים דרומיים יותר. כתוצאה מכך אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם יכול לנוע צפונה. בגלל שהזרם נע ממערב למזרח, תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה משמאל אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומימין אחרי המסת הקרח והשלג.

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד' ולא מביאות גשם. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.[41][42][43][44].

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן[45][46].

ג'ף מסטרס מ-"סיינטיפיק אמריקן ישראל", אחראי על תחום המטאורולוגיה בארגון Weather Underground, מביא נתונים על כך שיש ירידה ב-10% במהירות הרוח ברום גבוה בסתיו מעל צפון אמריקה וצפון האוקיינוס האטלנטי(אחד האזורים בהם עובר זרם הסילון הארקטי) בשנים 1979-2012, בהתאם להצטמצמות בהפרש הטמפרטורות. הוא מסביר שבשנים האחרונות בעקבות כך העיקולים בזרם (גלי רוסבי) נעשו משמעותית גדולים יותר ולפעמים הוא האט את תנועתו באופן ניכר למשך זמן ממושך. הוא מביא כמה אירועי מזג אוויר קיצוני אשר לדעתו קשורים לשיבוש זרמי הסילון:

  • גל קור בשני השלישים המזרחיים של ארה"ב בחורף 2013-2014. שכבת הקרח על פני האגמים הגדולים של צפון אמריקה הגיעה לשטח המתועד השני בגודלו מעולם, ושתי סערות משתקות של שלג וקרח השביתו את אטלנטה לכמה ימים.
  • באותו הזמן רכס ברומטרי עקשן על קליפורניה שהביא לחורף החם ביותר שתועד בה. החמימות הייתה אולי נעימה, אבל הבצורת שנלוותה לה, שהייתה הקשה ביותר מאז החלו בתיעוד בסוף המאה ה-19, גרמה להפסדים חקלאיים במיליארדי דולרים.
  • באותו הזמן סדרה של סערות עזות באירופה הוסיפה עוד כמה מיליארדי דולרים לסך הנזקים. באנגליה ובוויילס נרשם החורף הגשום ביותר מאז 1766 לפחות. ואילו מרבית חלקיה האחרים של אירופה טבלו בחמימות יוצאת דופן. נורווגיה ידעה שרֵפות יער חסרות תקדים בינואר, ומנהלי אולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה נלחמו במדרונות הסקי החשופים. במאי הציפה סופת גשמים גדולה כמעט שליש משטחה של בוסניה.
  • ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20[47].

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום[48][49]. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות[50].ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש זרם הסילון הארקטי מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של ארצות הברית[51].

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

טיעונים לטובת הכחשת אקלים

השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על הכחשת אקלים. גורמים בימין הכלכלי, גורמים שמרניים וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית.

השפעות נוספות

ישנם השפעות נוספות על האקלים שיכולות להיגרם בגלל המסת הקרח והשלג בארקטיקה[52].

אחת ההשפעות היא תזוזת הגשמים צפונה. גם דבר זה עלול להפחית את כמות המשקעים בישראל[53].

אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני

אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באזור הקוטב הצפוני כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. דבר זה יהיה חלופה לנתיבים שקיימים כיום כמו תעלת סואץ ותעלת פנמה. דבר זה צפוי לשפר את מצבה של רוסיה שעתיד להיות לה נמלים לאורך נתיב זה. יש חשש כי דבר זה משפיעה לרעה על נכונותה של רוסיה להפחית את משבר האקלים. [54] רוסיה היא גם מפיקה מרכזית של גז טבעי ונפט וחלק מרכזי מכלכלתה מבוסס על משאבים אלה, כך שבכל מקרה היא לא מדינה שתומכת בהפחתת פליטות גזי חממה ואולי אף מתנגדת לכך.[דרוש מקור]

שיקום שטחי השלג והקרח

כדי לשקם את שטחי השלג והקרח צריך לעצור את מה שגורם לצמצום שלהם: שינויי האקלים. צריך לתקן את האקלים: להפסיק לפלוט גזי חממה, לשקם יערות ועוד. רוב מדינות העולם התחייבו להאבק בתופעה בהסכם פריז. ראו פירוט בדף פתרונות למשבר האקלים.

יש האומרים, שהפסקת דליפות הנפט יכולה לעזור לשיקום הקרח והשלג. הנפט בגלל שהוא שחור עוזר לחמם את הקרח והשלג כאשר הוא נשפך עליהם[55](גרינפיס רוסיה קורה לדליפות הנפט בסיביר "קרח שחור"). גם התכונות הכימיות שלו עוזרות להמס את הקרח והשלג ומקשות על היווצרות קרח ושלג בסתיו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
  • דף בפייסבוק להגנה על השלג והקרח משינויי אקלים: Protect our Winter.
  • דף פייסבוק עם מידע רב: I am Pro Snow
מידע
סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ Quick Facts on Arctic Sea Ice,The National Snow and Ice Data Center (NSIDC)
  2. ^ National Snow and Ice Data Center Snow and Climate 2018
  3. ^ Climate Signals Glacier and Ice Sheet Melt 14 ביוני 2018
  4. ^ John Abraham Global warming is melting Antarctic ice from below 9 במאי 2018, The Guardian
  5. ^ צעדים ראשונים לחקר תכסית הקרח האנטארקטית 6.2.1. Filchner-Ronne Ice Shelf Programme(הקישור אינו פעיל, 18 באפריל 2017)
  6. ^ תמונות נאס"א NASA Images(הקישור אינו פעיל, 18 באפריל 2017)
  7. ^ Marshall, Gareth J.; Orr, Andrew; Van Lipzig, Nicole P. M.; King, John C. (2006). "The Impact of a Changing Southern Hemisphere Annular Mode on Antarctic Peninsula Summer Temperatures" (PDF). Journal of Climate. 19 (20): 5388–5404. doi:10.1175/JCLI3844.1.
  8. ^ Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.
  9. ^ Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.
  10. ^ "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.
  11. ^ "Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.
  12. ^ Climate Change 2001: The Scientific Basis. Contribution of Working Group I to the Third Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC) ,Houghton, J.T., Y. Ding, D.J. Griggs, M. Noguer, P.J. van der Linden, X. Dai, K. Maskell, and C.A. Johnson (eds.),Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA, 881pp. , "Archived copy".
  13. ^ The Secrets in Greenland’s Ice Sheet The New York Times. 2015.
  14. ^ אי-פי והארץ איסלנד ערכה הלוויה לקרחון הראשון שאיבדה בשל משבר האקלים 19 באוגוסט 2019
  15. ^ Hughes, Terence J. (1981). "The weak underbelly of the West Antarctic ice-sheet".
  16. ^ 16.0 16.1 Bamber J.L.; Riva R.E.M.; Vermeersen B.L.A.; LeBroq A.M. (2009). "Reassessment of the potential sea-level rise from a collapse of the West Antarctic Ice Sheet". Science. 324 (5929): 901–3. Bibcode:2009Sci...324..901B. doi:10.1126/science.1169335. PMID 19443778
  17. ^ Jenny Hogan, "Antarctic ice sheet is an 'awakened giant'", New Scientist, February 2, 2005
  18. ^ "Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable". University of Leeds. 16 May 2019.
  19. ^ Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 
  20. ^ Karl Magnus Eger Effects of Oil Spills in Arctic Waters שנת 2010, Arctic Knowledge Hub
  21. ^ By Division on Engineering and Physical Sciences Energy and Climate: Studies in Geophysics National Academy of Science Washington D.C.
  22. ^ National Snow and Ice Data Center Snow and Climate 2018
  23. ^ Бойцов А.А ,Евдокимов С.Н.Воздействие нефтепродуктов на снежно-ледяной покров Арктики 1999, Санкт-Петербургский государственный электротехнический университет "ЛЭТИ"
  24. ^ Greenpeace Russia A Brief Overview of the Oil Spill Problem in Russia 18 ביולי 2014
  25. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  26. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  27. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  28. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  29. ^ דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת] 13.07.2017, ישראל היום
  30. ^ John Abraham Imminent collapse of a portion of Larsen C ice shelf hammers home reality of climate change 12/06/2017 הגארדיאן
  31. ^ The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) 2012
  32. ^ National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012
  33. ^ הקרחונים בהרי האלפים נמסים, והתושבים למרגלותיהם חוששים ממפולות סלעים, גרדיאן, הארץ, 08.10.19
  34. ^ Anne-Marie Blackburn How will global warming affect polar bears? יולי 2015, Sceptical Science
  35. ^ אסון באנטארקטיקה: עשרות אלפי אפרוחי פינגווין מתו מרעב, וואלה, 13 באוקטובר 2017
  36. ^ הצילו את האוקיינוס של מדבר אנטרקטיקה, ארגון אוואז
  37. ^ אלבדו, ויקיפדיה בעברית
  38. ^ הגברת קטבים, ויקיפדיה באנגלית
  39. ^ Alex Sosnowski What are jet streams and how do they influence the weather we experience? Accuweather
  40. ^ ג'ף מסטרס זרם הסילון נעשה מוזר01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל
  41. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  42. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  43. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  44. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  45. ^ ילנה קיבלצ'יץ' בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון
  46. ^ אלקסיי סטיינרט הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה 22.06.2017 ריאמו
  47. ^ ג'ף מסטרס זרם הסילון נעשה מוזר01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל
  48. ^ Craig Welch Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem 6 ביוני 2018, National Geographic Society.
  49. ^ James P. KossinA global slowdown of tropical-cyclone translation speed 2018, Springer Nature
  50. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים 17.06.19, ויינט
  51. ^ Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting 14 ביוני 2019, Washington Post
  52. ^ Katie Thomas, Rapporteur Committee on Linkages Between Arctic Sea Ice Loss and Mid-Latitude Weather Pattern: A Workshop Board on Atmospheric Sciences and ClimatePolar Research Board Division on Earth and Life Studies [https://www.nap.edu/read/18727/chapter/2 Linkages Between Arctic Warming and Mid-Latitude Weather Patterns Summary of a Workshop] 2014, National Academies Press: OpenBook National Academies Press: OpenBook
  53. ^ בועז דיין המסת הקרח בקוטב גורמת להתייבשות ישראל? 13.12.2017, Israel Weather תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  54. ^ משבר האקלים עשוי לבשר על תפנית אסטרטגית — עלייתה של רוסיה
  55. ^ Karl Magnus Eger Effects of Oil Spills in Arctic Waters שנת 2010, Arctic Knowledge Hub
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינויי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל

מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל